לאורך חייה הארוכים הוכיחה לאה גולדברג שהיא מפעל ספרותי של אישה אחת: מאמרים באקדמיה, ספרי ילדים, סיפורים בפרוזה, שירים בחרוזים ושירה גבוהה – קשה לחשוב על ז"אנר ספרותי שלא יצרה בו היוצרת הפורה והמופלאה הזאת.
בין מדפי הספרייה הלאומית שמורים לא רק הספרים המודפסים שלה, אלא גם כתב יד של אחד מהספרים הראשונים שחיברה, "ידידי מרחוב ארנון".
עטיפת ההוצאה הראשונה של "ידידי מרחוב ארנון" מאת לאה גולדברג
מטבעות עשן לתאומים ברחוב ארנון
"ידידי מרחוב ארנון" לא היה הספר הראשון שפרסמה לאה גולדברג. הכבוד הזה שמור לספר השירה "טבעות עשן". אך ספר הילדים הקסום שלה "שבר" שיא אחר: מדובר בספר הפרוזה הראשון של גולדברג, שראה אור בספטמבר 1943 בסדרת ספרי "אנקורים" – הספר הראשון בסדרה שערכה גולדברג בעצמה. הוא אויר בידי רָנְצוֹ לוּאִזַדַא.
אף על פי שהספר מכיל ארבעה סיפורי הרפתקאות פנטסטיים (כמו תאומים שזורעים סוכריות, כלבה אוסטרית שמקבלת פקודות רק בעברית), מבטיחה היוצרת חוויה מעט שונה לילדות וילדים שעקבו בשקיקה אחרי הסיפורים הרבים שהוציאה עד אז לאור. בהקדמה לספר גילתה לקוראיה כי: "הַסִפּוּרִים שֶׁבַּסֵפֶר הֲזֶה נִכְתְּבוּ בְּצוּרָה קְצָת אַחֶרֶת מֵאֲשֶׁר סִפּוּרַי הָאֲחֵרִים: בְּסֵפֶר זֶה יֵשׁ הַרְבֵּה מְאֹד דְבָרִים שֶׁבֶּאֱמֶת הָיוּ בֶּאֱמֶת. רֵאשִׁית כֹּל גַּרְתִּי אָז בְּתֵל אָבִיב בִּרְחוֹב אַרְנוֹן וּמִסְפַּר הַבַּיִת שֶׁלִּי הָיָה בֶּאֱמֶת מִסְפָּר 15 וּבֶאֱמֶת בְּפִנַּת הָרְחוֹב הָיָה בַּית כָּחֹל (…) גַּם יְדִידִי הַקְּטַנִּים מֵרְחוֹב אַרְנוֹן כֻּלָם הָיוּ בַּמְצִיאוּת כְּאֵלָה כְּמוֹ שֶׁתֵּאַרְתִי אוֹתָם, וְהָיִינוּ יְדִידִים. רוּתִי וְיוֹנָה לְמָשָׁל, הָיוּ בֶּאֱמֶת תְּאוֹמִים וּקְטַנִים. עַכְשָׁו הֵם עוֹד תְּאוֹמִים אֲבָל כְּבָר גְּדוֹלִים."
כתבות נוספות בפרויקט "כך התחלנו":
השיר הראשון שחיברה נעמי שמר בת ה-8
"זַמְּרִי, סַפֵּרִי, צִפּוֹרִי הַיְקָרָה": קורות השיר הראשון שכתב חיים נחמן ביאליק
כיצד נולד קופיקו, הדמות השובבה ביותר בספרות העברית?
השיר שגרם לקרע בין זלדה ליונה וולך
ממיטת בית החולים: סיפורה הראשון של אסתר שטרייט-וורצל בת ה-12
"הַיּוֹם הָלַךְ וְהֶחְשִׁיךְ": השיר הראשון שחיברה רחל המשוררת בעברית
ירון לונדון הופך לירון זהבי: סיפורה של חסמבה
כך נולד ספרו הראשון של נחום גוטמן – באפריקה!
לא מעטים מקוראיה הצעירים מצאו בשורות אלו הבטחה אפשרית. במשך שנות יצירתה בארץ שלחו ילדות וילדים רבים מכתבי ההערצה אל "המשוררת לאה" בבקשה שתבקרם, או אולי תסכים לביקור שלהם. במידה שפגישה זו לא תסתייע, יסתפקו בכך ש"סתם" תכתוב עליהם סיפור משעשע או שיר מחורז. שניים או שלושה ממכתבים אלה שמורים בארכיון הספרייה הלאומית, ואפילו מקבץ זעום זה מלמד משהו על הפופולריות העצומה של היוצרת החד פעמית הזאת בקרב ילדי היישוב העברי והמדינה הצעירה.
"שלום לך המשוררת לאה!", מכתב מקסים ששלחה רות כהן מכיתה ג". המכתב שמור בארכיון הספרייה הלאומית
מה נמצא בכתב היד?
טיוטת הספר "ידידי מרחוב ארנון", הטיוטה שמורה בארכיון הספרייה הלאומית
כתב היד השמור בספרייה לא מכיל את ההקדמה המקסימה שחיברה גולדברג, ורק כמחצית מהתוכן שנמצא בספר המודפס בצירוף תיקונים מזעריים שהכניס אחד מעורכי ספרית פועלים. נכדתו של הסופר והעיתונאי אברהם ב. יפה זיהו את כתב היד כשלו. מלבד עובדה זו, מדובר באחת הגרסאות הסופיות של הספר – גרסה מנוקדת וקסומה – המכילה 114 עמודים בכתב ידה של לאה גולדברג.
כתב היד נתרם על ידי חוקר הספרות המוערך והעיתונאי הפורה אברהם ב. יפה, שהיה חבר קרוב של גולדברג עצמה וחיבר שני ספרים מונוגרפיים על חייה ויצירתה.