פרוזה | לכווץ את השקט

"בחצות המנגינות התחילו לצוץ. הן היו חצופות יותר הפעם – כבר לא התחבאו מתחת למיטה אלא התרוצצו בכל החדר, נתלו על הווילונות, קפצו מראש הארון, מילאו את החדר בקולות ובזוהר." סיפור קצר מאת תום יוגב

ביקורת שירה | פרידה מעיר המתכסה שלג

"שירתה של קירש היא שירת הגולות והגולים ממולדת, הן במובנה הקונקרטי והן במובנה הסימבולי – הגוֹלוֹת מן הילדוּת בעודן ילדוֹת, הגולים מן התמימות, אלו שמולדתם גלתה מהם והפכה למעוולת". גיא פרל על "ארץ־עֶרֶב" מאת שרה קירש