"לחוה שני אחים שהשאירה בחמיאלניק, ובתחילת המלחמה נאלמו דום. אולי ברחו לברית המועצות. לאחד מהם ילדה וילד, השני רווק. אני שכחתי כבר מאין באתי, שכחתי אב ואם ושתי אחיות, ועוד אחות בשיקגו. עד פרל הארבור כתבנו מכתבים. אחריה ננעלו הדלתות. אם נלקחנו ליוקוהמה, אמרתי לחוה, בוודאי נרחיק עוד."
מתוך "עצמי את עינייך", רומן מאויר מאת בועז לביא ועפרה אייל, מדור "בעבודה"
תמונת השער: רחל רבינוביץ, פרט מתוך אדום חזה, דיו על נייר, 200X100 ס"מ, 2018
רוצות לדעת מתי יוצא גיליון חדש? הירשמו לניוזלטר, והמוסך כבר יבוא אליכן!
עם תחילת השנה החדשה, בואו להתחיל סיפור טוב עם המוסך! שלחו לנו התחלות מעולות של סיפורים פרי עטכן/ם. פרטים בפנים
שירים חדשים מאת שלומית נעים נאור, אורי מליניאק, יעל צבעוני ויפעת גלבר
"ופעם נכנס לחדר תינוק. הוא בא לבדו, זוחל ומקרטע, לבוש בחיתול מלוכלך והתחת שלו התנועע באוויר כמו תחת של ברווז. באמצע החדר הוא התיישב והתחיל לבכות". שני סיפורים קצרים מאת דבורה שטיינהרט
"המלחמה תיגמר, אמרתי לחוה, במוקדם או במאוחר. היפאנים ימלכו בכל חצי הכדור, ולהם – אין דבר איתנו. טוב לנו שאנחנו בדרכים. גם הקיסר מכיר אותנו, אמרה חוה. בוודאי, לחשתי. הקיסר דואג לנו באופן אישי." קטע מתוך רומן מאויר בכתובים, מאת בועז לביא ועפרה אייל
המתרגם עידן בריר כותב על ששון סומך ז"ל, מגדולי החוקרים של הספרות הערבית, שהלך לעולמו בחודש שעבר
"שיריה מספרים את סיפורו האדריכלי של הבית החדש ההולך ונבנה ומצטבר, את תנועות הנפש והגוף של משפחה צעירה ובה ילדים רכים". ילי שנר על "יבוא" מאת רוני אלדד
"האיום הבלתי פוסק מבחוץ מקשה את מלאכת הטיוח של האיומים מבפנים, ואלה הולכים ומתעצמים עד שכל אחד מבני המשפחה נאלץ למצוא לעצמו אסטרטגיית הישרדות משלו, מעין חדר ביטחון פנימי המגן עליו גם מפני האחרים." דפנה לוי על "נמר גימ"ל" מאת לירן גולוד
"כשצלצלתי לאימי ב־31 בדצמבר אותה שנה, מעט אחרי חצות, לאחל לה שנה טובה, אמרה לי: 'בדיוק טלפנו אליי מהמרפאה. אביך מת לפני שעה.' לא אהבתי אותו. מעולם לא אהבתי אותו." פרק מתוך הספר "שיבה לריימס" מאת דידיה אריבון, בתרגום מיכל בן־נפתלי
