כשהתגלו גופותיהם הירויות של נחמה אברונין ואהרון רוזין, כולם סברו שאברונין הרגה את מאהבה והתאבדה לאחר מכן. אבל פרשת מותם של האם הצעירה, שהייתה אז בהיריון, ושל מי שניהל עימה רומן, התרחשה רחוק בצפון, בקהילה הסגורה של גדוד העבודה ולכן לא זכתה מעולם לחקירה הולמת מצד שלטונות המנדט שהתחיל רק כמה שנים לפני כן. יומנה של אברונין, שיצא לאור כספר, חושף פן נוסף ומכמיר לב מהפרשייה שהסעירה את גדוד העבודה לפני יותר ממאה שנים
היא הייתה רק בת ארבע כשהפכה לילדת הפלא של התיאטרון והקולנוע בברלין, ורק בת עשר כשעליית הנאצים לשלטון אילצה את משפחתה להשאיר הכול מאחור. אנחנו מכירים אותה היטב כשחקנית מוערכת ועטורת פרסים בישראל, אבל חנה מרון הייתה "פיצפונת" שנים רבות לפני שמישהו בארץ הכיר את שמה. אלבום התמונות של ילדותה מספק לנו הצצה לחייה של חנהל'ה, הכוכבת הקטנה
בפברואר 1943 הגיעו לארץ "ילדי טהרן" – פליטים מפולין שנאספו לאירן ונשלחו לארץ בדרך לא דרך באחד ממבצעי ההצלה המקיפים והמוצלחים בזמן המלחמה. מסמכים ותמונות השמורים בארכיון עין חרוד מספקים לנו הצצה אינטימית לתהליך הקליטה המורכב וחושפים סיפורים אישיים מכמירי לב.
יהודית גלילי הגיעה בשנת 1954 למרוקו, במסגרת שליחות של הסוכנות היהודית | היא הקימה גן ילדים, אולפן ורשת של קשרים עם יהודי קזבלנקה | יום אחד היא גילתה קבוצת גברים זרים בווילה בה היה הגן, והופתעה לגלות: הם מדברים עברית | כך גויסה יהודית ל"מסגרת", המחתרת היהודית במרוקו | בבוקר גננת, בערב סוכנת – זה סיפור אמיתי, לא סרט ריגול
כיצד העבירה הספרייה הלאומית את אוספיה מבניין לבניין – פעמיים? מסע מצולם בו מועברים מאות אלפי, ולאחר מכן מיליוני, ספרים, בכל פעם למשכן חדש
קרתגו – הסיפור האמיתי: עדויות ממחנה המעצר בסודאן אליו הוגלו לוחמים עבריים, וגם הצצה אל מחזה יוצא דופן שנכתב ושוחק במחנה המעצר קרתגו באפריקה. השחקנים? אסירים לוחמי המחתרות
