כשביקשו מדבורה דרכלר לסייע לתושבי כפר גלעדי, היא לא היססה. כשהורו לה לעבור לחצר תל־חי היא הלכה בשמחה – ושם גם מצאה את מותה.

שירים מאת נדיה עדינה רוז, נדב ליניאל ועופרה עופר אורן

"מפעם שנסמך בךְ מת אחד, ימשיך המוות, בתוכך, להיסמך; ואף על פי כן ותוך כדי כך, יהיה עלַיךְ לטלפן אל חברת החשמל. להשיב את הזרם." שלושה קטעים קצרים מאת שי שניידר־אֵילת

דפנה לוי על עבודות הווידאו־שיר של היוצרת הספרדייה ליסי פראדה, ועל הז'אנר

"ניסיון ההתרחקות או ההימלטות של הדמויות הופך במודע או שלא במודע למלכודת בפני עצמה, כזאת שדווקא מקרבת אל המקום שממנו מבקשים לברוח." רינה ז'אן ברוך כותבת על "אהבתי לאהוב", הרומן החדש של שמעון אדף

"אם נגיע לחדר העבודה עם ציפייה לריגושים, פראות ועוצמה שכאלה, אנחנו עתידים להתאכזב מרות." פרסום ראשון מתוך "בית מלאכה לכתיבה", מדריך מאת רוני גלבפיש, שיראה אור בקרוב

"בבית מסתובבת שפה זרה. היא איננה יוצאת החוצה. איש לא מדבר בה בחוץ. איש לא מבין אותה. איש לא שומע." סיפור קצר מאת יעל דין בן־עברי

"הכותרת ניצבת על סיפה של מציאות שמייצגים האור, הערוּת ועצם קיומה של כרונולוגיה – ושלילתה המהירה מטילה אותנו אל הקרע". גיא פרל קורא בשירהּ של חיה משב, "בבוקר"

"תקיעה! תקיעה! תקיעה!", כך תיאר אליעזר בן יהודה את קול הצופר שנשמע כשנכנסה לראשונה הרכבת לתחנה בירושלים. מי הביא אותה לשם? זה כבר סיפור אחר