"העולם כולו עשוי מגרגירי חול שעליהם גדלים הנופים הפניניים, הפלאיים, של העולם הפנימי." זהר אלמקייס, מרית בן־ישראל, שחר גבאי, רון דהן, שחר־מריו מרדכי ויעל סטטמן כותבים על ספרים שהוציאו אותם להפלגות

שירים מאת גרגורי גורדון, דניאל באומגרטן וחוה פנחס־כהן

"הסורגים הם הפנים והכלא הוא בפנים. אין יציאה. יש שגרה: בבוקר דייסה. בצהריים עוף. בערב ביצה." ארבע תמונות מבית אבות, מאת אילנה אילתי־שליט

שלושה שירים מאת המשורר הכורדי ז'אן דוסת, בתרגום רים ע'נאיים

"את העמדה האמיצה והחריפה ביותר היא נוקטת כאשר היא מתארת את האינדוקטרינציה החינוכית הישראלית, את התפקיד הממשטר, המחייל ומרדד המחשבה שקיבלו על עצמם בנפש חפצה מחנכים ומחנכות." אורית נוימאיר פוטשניק קוראת בספר שיריה הראשון של סיגל נאור פרלמן

"לקחתי את הגוזל מיעל והנחתי אותו למעלה מעל ארון החשמל. שי, אחד הילדים של מיכאל, התעקש לקחת את הציפור ואמר שהוא אפילו יהרוג אותה, וצחק." סיפור מאת זהבה כלפה

"המוות הוא השמיכה המכסה את העולם, אבל ב'ארזת לבד' שור מנער קצת את השמיכה הזו, ומאפשר לנו להביט בה כשהיא נעה." מוטי פוגל על ספרו החדש של אסף שור

"את נמצאת בשוליים. אחרים הורגים, אחרים דופקים, אחרים כובשים, ואת נותנת להם עצות קטנות מהצד." קטע מתוך "מנצחת" מאת ישי שריד