צהלולי אוליאל: המהפך של להקת שפתיים

בלב שדרות, בין תחנת המשטרה לבית הקפה של אביו, רקם חיים אוליאל מהפכה מוזיקלית שחיברה בין המוזיקה המרוקאית ששמע בבית לווייב הרוקנרול. לקראת הקרנת הסרט "שפתיים" על הלהקה פורצת הדרך משדרות, ישבנו לשיחה עם חיים אוליאל על החיבור בין מזרח ומערב, על המורשת המוזיקלית שטיפח ב"ליברפול של המזרח התיכון" ועל מה שקרה למוזיקה אחרי שבעה באוקטובר

מיכאל שלי: לגדול עם מאיר שלו

חוקי הבית, המורים שהכזיבו, הבדיחות המשפחתיות, העבודה המשותפת בגינה, רשימת הספרים הגדולים ואיך זה היה לעשות עליו סרט לאחר מותו. לקראת הקרנת הסרט הדוקומנטרי על מאיר שלו, "הדבר היה ככה" בספרייה הלאומית, ראיון עם מיכאל שלו, בנו

כשעגנון היה טרוד בחיפוש דירה וליבו לא היה פנוי לעסקי ספרות: אוסף חדש של כתבי יד

מה קורה כשנבחרת החלומות של הספרות העברית מתגלה בתוך ארכיון ישן ונשכח? אוצרות האוסף של צבי קנאל, שהופקד בספרייה הלאומית נחשפים לראשונה. בין התכתבויות וטיוטות כתבי יד מיצירותיהם של מאורות הספרות כמו גולדברג, שלונסקי, ילן-שטקליס, פוגל ועגנון, נחשפים גם יוצרים מרכזיים וחשובים נוספים, שעבור בעל האוסף נותרו אלמונים, וכעת, בעזרת טכנולוגיה חדשה, ניתן לזהותם

בנתיב הפלא: ספר הילדים של לוין קיפניס שחזה את השואה

בשנת 1939, מעט לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, פרסם לוין קיפניס ספר על ילדים יהודים שנתפסו בידי הנאצים ומסתתרים ביער. את הספר כתב מתוך תחושת דחיפות במשך לילה אחד ארוך וחש הקלה רק כשסיים את הכתיבה. "פרעות קישינב, אשר לא אשכח, עמדו לנגד עיניי", הסביר לימים

האודיסיאה של טשרניחובסקי

לאודיסאוס נדרש עשור של תלאות מיתולוגיות כדי לשוב הביתה. המסע של טשרניחובסקי להבאת האפוס לדפוס בעברית היה מפרך לא פחות – אודיסיאה משלו, רצופת עוני, דחיות ספרותיות והתמסרות טוטאלית למלאכה

"מוקי מבקר אצל אבא במילואים": כשימימה אבידר טשרנוביץ גייסה ילדים לצבא

ימימה אבידר טשרנוביץ הבינה לנפשו של הילד הישראלי. היא כתבה אותו מתוך רגישות וחדות הבחנה לנפשו הצעירה. במקביל, כתבה לילדי ישראל הצעירה סיפורים מלאי רוח לאומית, ציונות וערכים, שעודדו אותם לקחת חלק במפעל הציוני ובמאבקים הלאומיים. מה הרוויחו ילדי ישראל מלבד ספרות מגוייסת? התשובה, ממרחק הזמן, מורכבת ומפתיעה

"התגבר עליו יצר הרע של הספרות": הכלכלן שהפך למחדש העברית המודרנית

היצירות הנודעות ביותר שלו הן מקראה לילדים ואגרון (ספר הדרכה לכתיבת מכתבים עבור בני נוער), אבל י.ח. טביוב היה פורץ דרך בהחייאת השפה העברית לילדים. כבר בסוף המאה ה-19, ספריו היו בין הראשונים שנכתבו בעברית קלילה ומדוברת ואפילו היו מצחיקים (רחמנא לצלן!) זהו סיפורו של הכלכלן שלקח על עצמו פרויקט שאפתני וסיזיפי, למען הדורות הבאים