מרים זקהיים

לא היו לה חיילים, נשק או דרגות. היו לה עט, מכונת כתיבה, קשרים מצוינים ועקשנות בלתי נדלית. כך הפכה עורכת הדין היהודייה מקזבלנקה לאישה שהעניקה לאלפי פליטים מזון, מחסה ובעיקר – את פיסת הנייר שיכלה להציל את חייהם

ההספדים הרבים אודותיה בכלי התקשורת בכל רחבי העולם התמקדו ברגע הנורא בחייה, רוקדת מול ד"ר מנגלה באושוויץ, אבל סיפורה של אדית אגר, שהחלה את חייה כנערה יהודייה אלמונית בהונגריה וסיימה אותם כד"ר נערצת לפסיכולוגיה בארצות הברית, גדול מכותרותיו לאין שיעור. זהו סיפור מרחיב לב על אומץ, אמונה, חכמה ונחישות אינסופיים