שיר האהבה הראשון, ואחד מהפזמונים הראשונים שכתב אהוד מנור מימיו, היה שיר אהבה סודי לאישה בה התאהב, שהפך לאחר כמה שנים לאחד משירי האהבה האהובים ביותר בישראל.
"את השיר התחלתי לכתוב לפני שנים רבות", סיפר מנור לימים בראיון ל-Ynet בשנת 2005. "השיר הוא בעצם שיר אהבה שכתבתי לאשתי, עפרה, זמן קצר אחרי שנישאנו בניו יורק ורק כעבור עשר שנים התאמתי אותו למנגינה של מתי כספי והשיר הוא בעצם על ההתרגשות של הלילה הראשון".
ככה זה כשאתה פזמונאי בחסד עליון, שלא לומר משורר, עד כדי כך שמילות האהבה הדרמטיות שאתה כותב לזו שגנבה את ליבך מתחברות ללחן יפהפה, כדי ליצור שיר אהבה על זמני.
הוא היה אמור להיות עיתונאי, איש רדיו, אבל אהבה ממבט ראשון חרצה את גורלו וגרמה לו לכתוב פזמונים על ועבור אישה אחת. בפרק זמן קצר ומסחרר, של שבועות ספורים, בניו יורק של אמצע שנות ה-60, סובבה עפרה פוקס את ראשו של אהוד מנור הצעיר, עד שאיבד אותו וראה רק אותה אל מול עיניו. פוקס הייתה אז כוכבת עולה, שחקנית וזמרת, ומנור הדלפון הגיע להתארח בדירתה השכורה, שכן לא היה לו היכן ללון, ומכרים משותפים חיברו בינו ובין עפרה. הגיע ולא עזב.
הם התחתנו תוך חודשים ספורים במועדון בו עבדו יחדיו. היה זה המועדון הישראלי "סברה" – היא הייתה זמרת ורקדנית והוא היה פועל במה. את פזמוניו הראשונים הוא כתב לה ועבורה: שני תרגומים לשירים לועזיים: "חפשתי אדם לאהוב" של ברברה סטרייסנד ו" הליצן" ("The Joker") של אנטוני ניולי, ו, וגם שיר מקורי "האור בעיניך". שלושת השירים נכללים באלבומים של עפרה פוקס.
"אני למדתי תיאטרון והופעתי כזמרת במועדון הישראלי "סברה", שהיה המועדון הכי גדול בניו יורק." מספרת לנו פוקס "ואהוד הגיע לניו יורק ללמוד תקשורת. הוא לא היה פזמונאי עד אז בכלל. הוא למד ספרות אנגלית בירושלים. הכרנו, התאהבנו והתחתנו במועדון. ואז הפיקו לי תקליט שם ורצו שירים מתורגמים, אז אהוד תרגם לי שני שירים. פשוט ראיתי שהוא מדבר בחרוזים, אז אמרתי לו 'תתרגם'."
אבל בחשאי שמר מנור בתים לשיר הראשון שכתב לאהובתו, עדיין ללא פזמון: "באותו מעמד מסתבר שהוא כתב בסתר בתים של שיר עליי ועליו." מספרת פוקס "וכשהגענו לארץ זה היה במגירה":
עוֹד מְעַט כִּמְעַט,
אָנוּ גּוּף אֶחָד,
אֶת יָדֵךְ נָתַתְּ
בְּיָדִי שֶלִּי לָעַד.
אַתְּ לִי עֵד
שֶׁאֲנִי פּוֹחֵד,
וְלָכֵן רוֹעֵד
כל גּוּפִי הַלַּיְלָה.
יוֹם יוֹם וָלֵיל – כָּל הַזְּמַן
בְּנָתִיב אֶחָד –
לֹא מְסֻמָּן.
יוֹם יוֹם וָלֵיל – כָּל הַזְּמַן
יַחַד וּלְבַד
לָךְ, לְעַצְמִי, נֶאֱמָן.
לעפרה לא היה מושג איזה אוצר מסתתר במגירתם.
בין החתונה בניו יורק ליציאת השיר שעמד להיקרא "ברית עולם" כתב מנור פזמונים רבים, והפך לפזמונאי מוכר, ידוע ואהוב. היה זה מתי כספי, שותפו וחברו הטוב, שגרם למנור לפשפש במגירה ולמצוא את הפתק שכתב ברגעים הראשונים של התאהבותו בעפרה: "כמה שנים אח"כ, מתי בא אליו אחרי שכתב מוזיקה לסרט 'חגיגה בסנוקר.' והוא אמר לאהוד 'תשמע, יש לי מנגינה שאני מחפש לה מילים'. אז אהוד הוציא לו מהמגירה את הבתים של 'ברית עולם' והם יחד ישבו פה וכתבו את הפזמון: 'אוהב אותך הלילה ואיתך מתעצב | אוהב אותך הלילה ואיתך מתלהב | עד הלב, עד כאב- מקווה, מתקרב.' זה נכתב שנים אחרי שחזרנו מניו יורק." פוקס מסבירה.
אפשר לדמיין בקלות, ממש כמו בעלילת מסוג "דלתות מסתובבות", עולם בו עפרה ואהוד לא היו נפגשים, ומנור היה ממשיך בקריירת תקשורת, חוזר לשדר ברדיו אהובו, ולא מנסה את כוחו בכתיבת פזמונים. כמה שירים היו הולכים לאבוד לולא איבד מנור את ראשו שלו? לא נדע: "יכול להיות שהוא היה פתאום כותב פזמונים, יכול להיות שהוא בכלל לא היה חוזר מניו יורק." אומרת לנו פוקס. "ברגע שהתחתנו הוא רצה ישר לחזור לארץ. וברגע שחזרנו הוא לאט לאט הפך לפזמונאי מצליח, אבל זאת לא הייתה המטרה שלו בחיים לפני כן."
בשנות פעילותו העניק לנו אהוד מנור יותר מ-1000 פזמונים, שחלק גדול מהם הפכו לנכסי צאן ברזל של המוזיקה הישראלית. יש משהו מנחם מאוד בידיעה שהכל התחיל, כמו בכל סיפור טוב – בגלל אהבת אמת.
