אי אפשר היה שלא להבחין בכישרונה המתפרץ של נורית גפן-בצר. איוריה מעטרים את ספרי הילדים של אחיה – יהונתן גפן – ומעניקים לשירים אותנטיות ילדותית מרחיבת-לב. ידה הקלה ניכרת בכל יצירותיה, אולם יצירתה נגדעה מהר מדי עם מותה בטרם עת בגיל 29. האיורים שכולנו מכירים ואוהבים, לצד יצירות שנחשפות כאן לראשונה, מגלים את זווית הראייה הרעננה שלה ומותירים את הצופה לתהות: מה היה אילו רק הייתה מאריכה ימים?
כמה נשים זכו בפרס ישראל לספרות? מעט מדי. סופרות, משוררות ומתרגמות רבות ראויות להכרה של ממש ביצירתן – וגם לפרס החשוב מכולם. דויד גרוסמן, חוה אלברשטיין ושולמית לפיד הם רק חלק מהסופרות והסופרים, אנשי ונשות הרוח והדמויות הציבוריות, שסיפרו לנו על הכותבות שיש להעתיר עליהן הכרה ופרסים
את המילים שכתבה ז'קלין כהנוב לא לומדים בשיעורי ספרות בבתי הספר. ההגות שלה נשארה רחוקה ומוכרת רק ליודעי דבר, על אף הרעיונות המרתקים שלה. הסופרת אילה דקל על חייה של הסופרת והמסאית שמתוך ילדותה בקהיר הקוסמופוליטית, ידעה ליצור תמהיל מזוקק של חידוש ומסורת והעזה לסטות מהדרך המקובלת
ד"ר גיזלה פינגר איבדה את בעלה ששירת בצבא גרמניה במלחמת העולם השנייה. מתוך אמונה נוצרית עמוקה הלכה ללמוד רפואה, ואחרי שפיתחה שיטת תזונה מבוססת צום והימנעות מסוכר, החליטה להתיישב בישראל ולטפל ביהודים – כדי לכפר ולו במעט על עוולות הנאצים. בישראל נע סיפורה בין הערכה והאהבה בקרב מטופליה ובין חששות מפני מיסיון נוצרי שהתגלגלו עד לדיון במליאת הכנסת
מי הייתה הרופאה הראשונה בעולם המערבי? האם הרופאה הראשונה הייתה בעצם רופא? מי הייתה הגינקולוגית הראשונה בארץ ישראל? ולמה קוראים לטיפת חלב טיפת חלב? סיפורים על הרופאות הראשונות בארץ ישראל ובכלל עם הסופרת דורית גני בפרק חדש של הסכת (פודקאסט) "הספרנים"
