כשאיש תחום הקטלוג בספרייה הלאומית, אביעד רוזנברג, ירד לאזור הנגב המערבי אחרי 7 באוקטובר, הוא ירד בכובעו האחר, כמתנדב זק"א. היה ברור לו שהוא הולך לבצע את אחד המעשים הקשים והחשובים בדרך למציאת מנוחה נכונה לנרצחי ונרצחות הטבח, זהו סיפורו
עם עט ונייר: המכתבים מהחזית בקאמבק בלתי צפוי
כשדודי אלון, ראש צוות פיתוח בספרייה הלאומית, נקרא למילואים ב־7 באוקטובר הוא לא שיער שמילים כתובות על מחברות קרועות מעזה יהפכו להיות הגשר שלו לאשתו ולשבעת ילדיו שנותרו בבית, אותם לא ראה חודשים ארוכים
מיכאל שלי: לגדול עם מאיר שלו
חוקי הבית, המורים שהכזיבו, הבדיחות המשפחתיות, העבודה המשותפת בגינה, רשימת הספרים הגדולים ואיך זה היה לעשות עליו סרט לאחר מותו. ראיון עם מיכאל שלו
מאה שנים של בדיחות: חוגגים יום הולדת עגול למל ברוקס
הילד היהודי, הצנום והנמוך מברוקלין, גדל להיות אחד האנשים המשפיעים ביותר על התרבות בארצות הברית, אחד ממאורות הקומדיה האמריקאית, ומי שהשפיע על דורות של קומיקאים. מה תפקידה של הקומדיה בעיניו? והאם הוא מפחד מהמוות? מל ברוקס חוגג 100 – כתבה מיוחדת
"התגבר עליו יצר הרע של הספרות": הכלכלן שהפך למחדש העברית המודרנית
היצירות הנודעות ביותר שלו הן מקראה לילדים ואגרון (ספר הדרכה לכתיבת מכתבים עבור בני נוער), אבל י.ח. טביוב היה פורץ דרך בהחייאת השפה העברית לילדים. כבר בסוף המאה ה-19, ספריו היו בין הראשונים שנכתבו בעברית קלילה ומדוברת ואפילו היו מצחיקים (רחמנא לצלן!) זהו סיפורו של הכלכלן שלקח על עצמו פרויקט שאפתני וסיזיפי, למען הדורות הבאים
טנא מלא תינוקות: כך חוגגים את חג הביכורים בקיבוץ
הילדים הרכים, הם הביכורים החשובים ביותר, השמחה הגדולה ביותר, שמחת המשפחות המתרחבות, דור העתיד. בכל שנה מחכים בציפייה לראות – כמה ילדים נולדו השנה? יעל אינגל מספרת לנו על טקס שבועות בקיבוצים, ועל האוצר הכי חשוב שמתגלה כל שנה, על במת הטקס
"באמת נולדתי לזה": המורים והמורות המצטיינים שנותנים לנו תקווה
איך מנהל בית ספר מלפני 100 שנה הפך את מי שפקפקה שנים במקצוע למורה מצטיינת? מה גורם למורה לעזוב בית אחרי יותר מ־20 שנה ולעבור לצפון הרחוק? למה חשוב ללמוד היום מדעי הרוח? שלושת המורים זוכי פרס הספרייה הלאומית למצוינות בהוראה על שם עזריאלי בתחומי מדעי הרוח מספרים על האהבה למקצוע והתשוקה שמניעה אותם קדימה, כדי להיות מורים טובים יותר לילדינו
יופ וייס חוגג את ליל הסדר בברגן בלזן
לפני המלחמה היה יוסף "יופ" וייס מנהל כלבו מבטיח בקלן. שלא ברצונו הפך האיש הצנוע לנציג האסירים במחנה הריכוז ברגן בלזן ועשה ככל שביכולתו להיטיב את מצבם הקשה. בליל חג הפסח, על סף ייאוש, המילים שלו הן עדות לכוח פנימי אדיר יחד עם ראיית מציאות מפוכחת וכואבת
הנער שכתב שירים: חיים טופול שלא הכרתם
לאיזה תפקיד בלהיט עולמי סירב כדי לחזור ארצה ולצלם את "ארבינקא"? על מי שפך קערת סלט ולמה? מהי הסיסמה הפוליטית המפורסמת שהגה? ומה כתוב במחברת שלו מתקופת נערותו? לרגל קבלתו של ארכיון חיים טופול אלינו לספרייה הלאומית, הגיע בנו, עומר, לעיין יחד איתנו בארכיון ונזכר בכמה סיפורים פחות ידועים, על השחקן, האומן והפילנתרופ שגילם בשבילנו את המענטש הצבר
"השואה לימדה אותנו: עדויות זה חשוב" סיפורו של מיזם עדות 710
"זו זכות נשגבת להקשיב למישהו מספר מה הוא עבר. אנחנו חיים במדינה שהקשבה זו לא התכונה החזקה שלה. אבל בסוף – כולנו זקוקים שיקשיבו לנו". כבר יומיים אחרי אסון 7 באוקטובר הבין איתי קן־תור שיש צורך לתעד את סיפורם של מי ששרדו את אותו יום נורא. יחד עם חברים הקימו את מיזם "עדות 710", שבזכותו נאספו כבר מעל 1700 עדויות מתוך עשרות אלפי האנשים שהיו בעוטף באותו יום, ומקווים שעוד רבות יאספו בקרוב
