הַמּוּסָךְ – 23.06.22

שירים מאת צביה ליטבסקי ועדנה גורני

"הבתים המבוצרים עמדו בפנים חתומות, חלונותיהם אדישים לאישה שבחוץ. היא לא רצתה להפריע לאף אחד בשעת הצהריים. היא עצרה לרגע, ואז ראתה לימינה בית קטן וישן, עם גג רעפים דהוי." סיפור קצר מאת שרית גורן

"פריחתו המעוררת קנאה של הז'אנר הרומנטי מעידה שלספרות היפה יש מה ללמוד ממנו, שיש בו יסוד רוטט ומרטיט המפעם בכותבות ובקוראות כאחת". שירי שפירא על "הספר הלא נכון", הרומן החדש של נעה ידלין

"כמו המגרפה עצמה, השירה אוספת את כל חומרי החיים, ללא סייג, רק כדי שניתן יהיה לברור מתוכם את מה שנתפס בשיני המגרפה, כלומר סיגי האור." נדב ליניאל על "המגרפה" מאת שרון אס

"שירה הרמטית מדברת בשפה שאיננו דוברים ואיננו מבינים, שפה שאינה רוכנת לעברנו ואינה משדלת אותנו לרכון לעברה. שירה הרמטית מדברת בשפה מרחיבה, ואם נתרחב, יימצא לה מקום בתוכנו." גיא פרל קורא בשיריו של המשורר הקטלאני גבריאל פֵראטר

שני שירים מאת מרינה צבטייבה, בתרגומו של מקסים אוסצקי־פלדמן

"יוחאי כתב שאני לא עונה לדניאל החוקר, ובאחת הלב שלי הכפיל ושילש את קצב פעימותיו. מספר לא מזוהה כתב: 'בוקר טוב, בבקשה תחזרי אליי. דניאל'". שני פרקים מתוך "כתב כמויות" מאת ורד גלאון