הַמּוּסָךְ – גיליון 32

צַמָּרוֹת מִטַּלְטְלוֹת, פּוֹרְעוֹת אֶת רֹאשָׁן, / שָׁרָשִׁים נֶאֱנָקִים לָצֵאת / בְּתוֹךְ כָּל זֶה הַלֵּב, מֶטְרוֹנוֹם בַּיְשָׁן, / רוֹתֵת

"הכתיבה מבטאת את העובדה שאני מעיזה להתקיים בתוך רצון." דורית שילה וריקי כהן משוחחות עם איה קניוק על רצון, פוליטיקה, שפה, אימהות ועוד

"מגיע לה, למדינה הזאת. מגיע לה שיום אחד השמש לא תזרח פה. עם כל ההייטק והווייז שלהם, שיסתדרו בלעדיה ליום אחד. גם ככה כולם פה לא רואים בעיניים, באור או בחושך." סיפור מאת יולי מלכא

הִסְתַּלְּקוּ, אֲנַחְנוּ אוֹמְרִים, / וּקְחוּ אִתְּכֶם את הָעֶצֶב הַמַּשְׁמִים הַזֶּה. / אֵינְכֶם רְצוּיִים כָּאן. / שְׁכַחְתֶּם אֵיךְ לְסַפֵּר לָנוּ / כַּמָּה אֲנַחְנוּ נִפְלָאִים.

על אמצעים פואטיים, סיפורים מיניאטוריים ודרמות משפחתיות בחוק המקראי, מאת אסנת ברתור

יָדַיִם רֵיקוֹת, חֲלוֹם מִתְרַחֵק וַאֲפֵלָה – אֵלֶּה צְלִילִים מֻכָּרִים. / אֲנִי יְכוֹלָה לְשַׁחְזֵר אֶת הַלַּחַן שֶׁל זֶה בִּמְדֻיָּק. בְּמֶרְחַק פְּעִימוֹת סוּסִים.