וּבְעִבְרִית | שבעה שירים מאת מרגרט אטווד, בתרגום הילה אהרון בריק

הִסְתַּלְּקוּ, אֲנַחְנוּ אוֹמְרִים, / וּקְחוּ אִתְּכֶם את הָעֶצֶב הַמַּשְׁמִים הַזֶּה. / אֵינְכֶם רְצוּיִים כָּאן. / שְׁכַחְתֶּם אֵיךְ לְסַפֵּר לָנוּ / כַּמָּה אֲנַחְנוּ נִפְלָאִים.

אורית אקטע הילדסהיים, ללא כותרת, שמן על פשתן, 60X40 ס"מ, 2015

.
שירים מתוך המבחר "אלה ידַי, זה העולם" / מרגרט אטווד

מאנגלית: הילה אהרון בריק

 

לעוף בתוך הגוף שלָך

רֵאוֹתַיִךְ מִתְמַלְּאוֹת וּמִתְרַחֲבוֹת,

כְּנָפַיִם שֶׁל דָּם וָרֹד, וְעַצְמוֹתַיִךְ

מִתְרוֹקְנוֹת, הוֹפְכוֹת חֲלוּלוֹת.

כְּשֶׁתִּנְשְׁמִי תַּמְרִיאִי מַעְלָה, כְּמוֹ כַּדּוּר פּוֹרֵחַ

גַּם לִבֵּךְ קַל וְעָצוּם,

פּוֹעֵם בְּשִׂמְחָה צְרוּפָה, בְּהֶלְיוּם צָרוּף.

הָרוּחוֹת הַלְּבָנוֹת שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ נוֹשְׁבוֹת דַּרְכֵּךְ,

אֵין דָּבָר מֵעָלַיִךְ,

עַכְשָׁיו אַתְּ רוֹאָה אֶת הָאָרֶץ כְּתַכְשִׁיט עֲגַלְגַל,

מַקְרִין סְבִיבוֹ בְּאַהֲבָה כָּחֹל־יָם.

 

זֶה קוֹרֶה לָךְ רַק בַּחֲלוֹמוֹת.

אַתְּ מִתְעוֹרֶרֶת, לִבֵּךְ אֶגְרוֹף מִתְנוֹפֵף,

אָבָק עָדִין מַדְבִּיק אֶת הָאֲוִיר שֶׁאַתְּ נוֹשֶׁמֶת,

הַשֶּׁמֶשׁ נְחשֶׁת כְּבֵדָה שֶׁבּוֹעֶרֶת בְּלַהַט

אֶל קַרְקָעִית הַקְּלִפָּה הָאוֹפְּטִימִית שֶׁל הַגֻּלְגֹּלֶת שֶׁלָּךְ

זֶה תָּמִיד הָרֶגַע שֶׁלִּפְנֵי יְרִיָּה.

אַתְּ מְנַסָּה וּמְנַסָּה לְהִתְרוֹמֵם אֲבָל אֵינֵךְ יְכוֹלָה.

.

.

שיחה

הָאִיש פּוֹסֵעַ עַל הַחוֹף הַדְּרוֹמִי

בְּמִשְׁקְפֵי שֶׁמֶשׁ וּבְחֻלְצָה יוֹמְיוֹמִית

עִם שְׁתֵּי נָשִׁים יְפֵהפִיּוֹת.

הוּא יַצְרָן מְכוֹנוֹת

לַעֲקִירַת צִפָּרְנַיִם,

שֶׁמְּשַׁגְּרוֹת שׁוֹקִים חַשְׁמַלִּיִּים

דֶּרֶךְ הַמֹּחַ וְאֵיבְרֵי הַמִּין.

הוּא לֹא בּוֹדֵק ולא נוֹכֵחַ,

הוּא רַק מוֹכֵר. גְּבִרְתִּי הַיְּקָרָה,

הוּא אוֹמֵר, אַתְּ לֹא מַכִּירָה

אֶת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה. הֵם לֹא מְבִינִים

שׁוּם דָּבָר אַחֵר. מָה יָכֹלְתִּי לַעֲשׂוֹת?

הִיא אָמְרָה. לָמָּה הוּא הָיָה בַּמְּסִבָּה הַזֹּאת?

.

.

ענייני נשים

הָאִשָׁה בַּמִּתְקָן הַמְּמֻסְמָר

הַנִּנְעָל סְבִיב הַמָּתְנַיִם וּבֵין

הָרַגְלַיִם, מְחוֹרָר כְּמוֹ מְסַנֶּנֶת תֵּה,

הִיא מֻצָּג מִסְפַּר 1.

 

הָאִשָּׁה בְּשָׁחֹר עִם חַלּוֹן מְרֻשָּׁת

לְהַבִּיט דַּרְכּוֹ וְיָתֵד בְּאֹרֶךְ

עֲשָׂרָה סֶנְטִימֶטְרִים שֶׁתְּקוּעָה

לָהּ בֵּין הָרַגְלַיִם כָּךְ שֶׁלֹּא תּוּכַל לְהֵאָנֵס

הִיא מֻצָּג מִסְפַּר 2.

 

מֻצָּג מִסְפַּר 3 הוּא הַנַּעֲרָה הַצְּעִירָה

שֶׁמְּיַלְּדוֹת דָּחֲפוּ לַשִֹּיחִים

וְהִכְרִיחוּ לָשִׁיר בְּעוֹדָן מְגָרְדוֹת אֶת הַבָּשָׂר

שֶׁבֵּין רַגְלֶיהָ, וְאָז קָשְׁרוּ אֶת יְרֵכֶיהָ

עַד שֶׁפְּצָעֶיהָ הִגְלִידוּ וְהִיא נֶחְשְׁבָה לְמִי שֶׁהִבְרִיאָה.

עַכְשָׁיו תּוּכַל לְהִנָּשֵׂא.

בְּכָל לֵדָה יַחְתְּכוּ אוֹתָהּ

לִרְוָחָה וְאָז יִתְפְּרוּ.

גְּבָרִים אוֹהֲבִים נָשִׁים מְתוּחוֹת.

אִם הֵן מֵתוֹת מִזֶּה קוֹבְרִים אוֹתָן בִּזְהִירוּת.

 

הַמֻּצָּג הַבָּא שְׁכוּבָה עַל גַּבָּהּ

בְּעוֹד שְׁמוֹנִים גְּבָרִים בַּלַּיְלָה

עוֹבְרִים דַּרְכָּהּ, עֲשָׂרָה בְּשָׁעָה.

הִיא מַבִּיטָה בַּתִּקְרָה, מַקְשִׁיבָה

לַדֶּלֶת הַנִּפְתַּחַת וְנִסְגֶּרֶת.

כָּל הַזְּמַן פַּעֲמוֹן מְצַלְצֵל.

אִיש אֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיךְ הִגִּיעָה לְכָאן.

 

שִׂימוּ לֵב שֶׁהַמְּשֻׁתָּף לְכֻלָּן נִמְצָא

בֵּין הָרַגְלַיִם. הַאִם בְּשֶׁל כָּךְ

פּוֹרְצוֹת מִלְחָמוֹת?

אַדְמַת אוֹיֵב, אַדְמַת

הֶפְקֵר, חוֹדְרִים אֵלֶיהָ בַּחֲשַׁאי,

מְגֻדֶּרֶת, תּוֹפְסִים עָלֶיהָ בַּעֲלוּת אֲבָל לֹא לְגַמְרֵי,

זִירָה להִסְתַּעֲרֻיּוֹת נוֹאֲשוֹת

בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה, מַלְכֹּדֶת

לְמַעֲשֵׂי רֶצַח דְּבִיקִים, כִּפְפוֹת מְנַתְּחִים מִגּוּמִי

שַׁמְנוּנִיּוֹת מִדָּם, בָּשָׂר נִרְפֶּה, הַהִתְפַָּרְצוּת

שֶׁל כֹּחַ מַטְרִיד מִבִּפְנִים.

 

זֶה אֵינֶנּוּ מוּזֵאוֹן.

מִי הִמְצִיא אֶת הַמִּלָּה "אַהֲבָה"?

.

.

וריאציות על המילה "שינה"

אֲנִי רוֹצָה לִצְפּוֹת בְּךָ בִּשְׁנָתְךָ.

זֶה כַּנִּרְאֶה לֹא יִקְרֶה.

אֲנִי רוֹצָה לִצְפּוֹת בְּךָ,

בִּשְׁנָתְךָ. הָיִיתִי רוֹצָה לִישֹׁן

אִתְּךָ, לְהִכָּנֵס

לִשְׁנָתְךָ כְּשֶׁהַגַּל שֶׁלָּהּ, חָלָק וְאָפֵל,

מַחֲלִיק מֵעַל רֹאשִׁי

 

וְלָלֶכֶת אִתְּךָ דֶּרֶךְ יַעַר הֶעָלִים הַכְּחֻלִּים־יְרֻקִּים

הַמִּזְדַּהֵר, הַסְסָנִי,

עִם הַשֶּׁמֶשׁ הַמֵּימִית וּשְׁלֹשֶׁת הַיְּרֵחִים

אֶל הַמְּעָרָה שֶׁבָּהּ תִּהְיֶה חַיָּב לָרֶדֶת

אֶל הַפַּחַד הַנּוֹרָא בְּיוֹתֵר שֶׁלְּךָ

 

אֲנִי רוֹצָה לָתֵת לְךָ אֶת עֲנַף

הַכֶּסֶף, אֶת הַפֶּרַח הַקָּטָן הַלָּבָן, אֶת הַמִּלָּה

הָאַחַת שֶׁתָּגֵן עָלֶיךָ

מִן הָאֵבֶל שֶׁבְּמֶרְכַּז

חֲלוֹמְךָ, מִן הָאֵבֶל

שֶׁבַּמֶּרְכָּז. הָיִיתִי רוֹצָה שׁוּב לַעֲקֹב

אַחֲרֶיךָ בַּמַּעֲלֶה הָאָרֹךְ שֶׁל הַמַּדְרֵגוֹת

וְלַהֲפֹךְ

לִסְפִינָה שֶׁתָּשִׁיט אוֹתְךָ חֲזָרָה

בִּזְהִירוּת, לֶהָבָה

בִּשְׁתֵּי יָדַיִם קְעוּרוֹת

אֶל הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ גּוּפְךָ שׁוֹכֵב

לְצִדִּי, וְאַתָּה נִכְנָס

אֵלָיו בְּקַלּוּת כְּמוֹ נְשִׁימָה פְּנִימָה

 

הָיִיתִי רוֹצָה לִהְיוֹת הָאֲוִיר

שֶׁמְּאַכְלֵס אוֹתְךָ לְרֶגַע אֶחָד

בִּלְבַד. הָיִיתִי רוֹצָה לִהְיוֹת הַבִּלְתִּי מֻרְגָּשׁ

וְהַהֶכְרֵחִי.

.

.

הרגע

הָרֶגַע שֶׁבּוֹ, אַחֲרֵי שָׁנִים רַבּוֹת

שֶׁל עֲבוֹדָה קָשָׁה וּמַסָּע אָרֹךְ,

אַתְּ עוֹמֶדֶת בְּמֶרְכַּז חֶדֶר מִשֶּׁלָּךְ,

בַּיִת, שְׁנֵי דּוּנָמִים, קִילוֹמֶטֶר מְרֻבָּע, אִי, אֶרֶץ,

סוֹף־סוֹף יוֹדַעַת אֵיךְ הִגַּעְתְּ לְכָאן

וְאוֹמֶרֶת: "זֶה שֶׁלִּי",

 

הוּא הָרֶגַע שֶׁבּוֹ הָעֵצִים מְסִירִים

מֵעַל גּוּפֵךְ אֶת זְרוֹעוֹתֵיהֶם הָרַכּוֹת,

הַצִּפֳּרִים מְשִׁיבוֹת לְעַצְמָן אֶת שְׂפָתָן

הַצּוּקִים נִסְדָּקִים וְקוֹרְסִים,

הָאֲוִיר נָסוֹג מִמֵּךְ כְּמוֹ גַּל

וְאֵינֵךְ יְכוֹלָה לִנְשֹׁם.

 

"לֹא", הֵם לוֹחֲשִׁים. "אֵין לָךְ כְּלוּם.

הָיִית אוֹרַחַת, פַּעַם אַחַר פַּעַם

טִפַּסְתְּ עַל הַגִּבְעָה, הֵנַפְתְּ אֶת הַדֶּגֶל, הִצְהַרְתְּ.

מֵעוֹלָם לֹא הִשְׁתַּיַּכְנוּ לָךְ.

מֵעוֹלָם לֹא מָצָאת אוֹתָנוּ.

זֶה הָיָה בְּדִיּוּק לְהֶפֶךְ".

.

.

לקונן על חתולים

אֲנַחְנוּ נַעֲשִׂים רַגְשָׁנִיִּים מִדַּי

לְגַבֵּי בַּעֲלֵי חַיִּים מֵתִים.

אֲנַחְנוּ נִהְיִים בַּכְיָנִים.

אֲבָל רַק כְּלַפֵּי אֵלֶּה עִם הַפַּרְוָה,

רַק לְאֵלֶּה הַדּוֹמִים לָנוּ,

לְפָחוֹת קְצָת.

 

אֵלֶּה עִם הָעֵינַיִם הַגְּדוֹלוֹת,

עֵינַיִם הַפּוֹנוֹת לְפָנִים.

אֵלֶּה עִם הָאַף הַקָּטֹן

אוֹ הַמַּקּוֹר צְנוּעַ הַמִּדּוֹת.

 

אִישׁ לֹא יְקוֹנֵן עַל עַכָּבִישׁ

אוֹ עַל עַקְרָב.

תּוֹלְעֵי מֵעַיִם אֵינָן זוֹכוֹת לִיְבָבוֹת.

גַּם לֹא דָּגִים.

גּוּרֵי כֶּלֶב יָם עוֹשִׂים לָנוּ אֶת זֶה,

וּכְלָבִים, יַנְשׁוּפִים לִפְעָמִים.

חֲתוּלִים כִּמְעַט תָּמִיד.

 

מָה אֲנַחְנוּ חוֹשְׁבִים, שֶׁהֵם כְּמוֹ יְלָדִים מֵתִים?

מָה אֲנַחְנוּ חוֹשְׁבִים, שֶׁהֵם חֵלֶק מֵאִתָּנוּ?

נֶפֶשׁ הַחַיָּה

חֲפוּנָה אֵי־שָׁם לְיַד הַלֵּב,

מְבֻלְבֶּלֶת וְרוֹחֶשֶׁת אֵמוּן,

חִיּוּנִית וְיוֹצֵאת לְשַׁחֵר,

אַלִּימָה כְּנֶגֶד צוּרוֹת אֲחֵרוֹת שֶׁל חַיִּים,

וּשְׂמֵחָה רֹב הַזְּמַן

וְטִפְּשָׁה גַּם?

(לָמָּה כִּמְעַט תָּמִיד חֲתוּלִים? לָמָּה חֲתוּלִים מֵתִים

סוֹחֲטִים כָּאֵלֶּה דְּמָעוֹת נִלְעָגוֹת?

מַדּוּעַ הָאֵבֶל כֹּה כָּבֵד?

מִפְּנֵי שֶׁאֵינֶנּוּ יְכוֹלִים

לִרְאוֹת בַּחֲשֵׁכָה בִּלְעֲדֵיהֶם?

מִפְּנֵי שֶׁקַּר לָנוּ

בְּלִי הַפַּרְוָה שֶׁלָּהֶם? מִפְּנֵי שֶׁאִבַּדְנוּ

אֶת הָעוֹר הַשֵּׁנִי שֶׁאֲנַחְנוּ מֵיטִיבִים לְהַסְתִּיר,

זֶה שֶׁהָיִינוּ עוֹטִים

כְּשֶׁרָצִינוּ לַעֲשׂוֹת חַיִּים,

כְּשֶׁרָצִינוּ לַהֲרֹג דְּבָרִים

בְּלִי נִיד עַפְעַף,

כְּשֶׁרָצִינוּ לְטַשְׁטֵשׁ אֶת הַמִּשְׁקָל הַכָּבֵד הַסָּמִיךְ

שֶׁל הֱיוֹת אָדָם?)

.

.

המשוררים בשלהם

הַמְּשׁוֹרְרִים בְּשֶׁלָּהֶם.

קָשֶׁה לְהִפָּטֵר מֵהֶם,

וֶאֱלֹהִים יוֹדֵעַ שֶׁהָיוּ מִי שֶׁנִּסּוּ.

אֲנַחְנוּ חוֹלְפִים עַל פְּנֵיהֶם בַּדֶּרֶךְ,

עוֹמְדִים שָׁם עִם קְעָרוֹת שֶׁל מְקַבְּצֵי נְדָבוֹת,

תַּחְפֹּשֶׂת מִימֵי קֶדֶם.

אֵין בָּהֶן דָּבָר עַכְשָׁיו

פְּרַט לִזְבוּבִים מְיֻבָּשִׁים וּמַטְבְּעוֹת פְּגוּמִים.

הֵם בּוֹהִים לְפָנִים.

הֵם מֵתִים אוֹ מָה?

וּבְכָל זֹאת לְמַרְבֵּה הָרֹגֶז

הֵם נִרְאִים כְּיוֹדְעִים יוֹתֵר מֵאִתָּנוּ.

 

יוֹתֵר מָה?

מָה הֵם מִתְיַמְּרִים לָדַעַת?

תִּפְלְטוּ אֶת זֶה כְּבָר, אֲנַחְנוּ מְסַנְּנִים כְּלַפֵּיהֶם.

דַּבְּרוּ בְּרוּרוֹת!

אִם תְּחַפְּשׂוּ תְּשׁוּבָה פְּשׁוּטָה

הֵם יַעֲמִידוּ פְּנֵי מְשֻׁגָּעִים,

אוֹ שִׁכּוֹרִים, אוֹ עֲנִיִּים.

זֶה מִכְּבָר

הֵם עוֹטִים אֶת הַתַּחְפּוֹשׂוֹת הָאֵלֶּה,

אֶת הַסְּוֶדֶרִים הַשְּׁחֹרִים, בְּלוּיֵי הַסְּחָבוֹת,

ועַכְשָׁיו אֵינָם יְכוֹלִים לְהָסִיר אוֹתָם.

וְיֵשׁ לָהֶם בְּעָיוֹת שִׁנַּיִם.

זוֹ אַחַת הַצָּרוֹת שֶׁלָּהֶם.

לֹא הָיָה מַזִּיק לָהֶם טִפּוּל דֶּנְטָלִי.

 

יֵשׁ לָהֶם גַּם בְּעָיוֹת עִם הַכְּנָפַיִם.

לָאַחֲרוֹנָה הֵם לֹא מְסַפְּקִים אֶת הַסְּחוֹרָה

בְּמַחְלֶקֶת הַתְּעוּפָה.

לֹא עוֹד דְּאִיָּה וְלֹא זֹהַר,

לֹא עוֹד תִּמְרוּנִים בַּשָּׁמַיִם.

עַל מָה מְשַׁלְּמִים לָהֶם לַעֲזָאזֵל?

(אִם מְשַׁלְּמִים לָהֶם).

הֵם לֹא מַצְלִיחִים לְהִתְרוֹמֵם מֵהַקַּרְקַע,

הֵם וְנוֹצוֹתֵיהֶם הַמְּרֻפָּשׁוֹת.

אִם הֵם עָפִים זֶה כְּלַפֵּי לְמַטָּה,

אֶל הָאֲדָמָה הַלַּחָה הָאֲפֹרָה.

 

הִסְתַּלְּקוּ, אֲנַחְנוּ אוֹמְרִים,

וּקְחוּ אִתְּכֶם את הָעֶצֶב הַמַּשְׁמִים הַזֶּה.

אֵינְכֶם רְצוּיִים כָּאן.

שְׁכַחְתֶּם אֵיךְ לְסַפֵּר לָנוּ

כַּמָּה אֲנַחְנוּ נִפְלָאִים.

אוֹ אֵיךְ אַהֲבָה הִיא תָּמִיד הַתְּשׁוּבָה:

זֶה תָּמִיד מָצָא חֵן בְּעֵינֵינוּ.

שְׁכַחְתֶּם אֵיךְ לְלַקֵּק לָנוּ.

אֵיפֹה כָּל הַשֵּׂכֶל שֶׁלָּכֶם, אֵיפֹה כָּל הַקֶּסֶם.

 

אֲבָל הַמְּשׁוֹרְרִים בְּשֶׁלָּהֶם.

מָה הֵם בְּלִי הַהִתְעַקְּשׁוּת.

לא יְכוֹלִים לָשִׁיר, לא יְכוֹלִים לָעוּף.

רַק מְקַפְּצִים וּמְקַרְקְרִים

וְנֶחְבָּטִים כְּנֶגֶד הָאֲוִיר

כְּאִלּוּ הָיוּ בְּתוֹךְ כְּלוּב

וּמְסַפְּרִים אֶת הַבְּדִיחָה הַמְּשֻׁנָּה הַחֲבוּטָה.

כְּשֶׁשּׁוֹאֲלִים אוֹתָם הֵם אוֹמְרִים

שֶׁהֵם מְדַבְּרִים רַק עַל מָה שֶׁהֵם חַיָּבִים.

אֱלֹהִים אַדִּירִים, אֵיזוֹ יָמְרָנוּת.

 

אֲבָל הֵם יוֹדְעִים מַשֶּׁהוּ.

הֵם בֶּאֱמֶת יוֹדְעִים מַשֶּׁהוּ.

מַשֶּׁהוּ שֶׁהֵם לוֹחֲשִׁים,

שֶׁאֵינֶנּוּ יְכוֹלִים לִשְׁמֹעַ

עַל סֶקְס?

עַל אָבָק?

עַל אַהֲבָה?

.

מרגרט אטווד, מתוך המבחר "אלה ידַי, זה העולם", שיראה אור בקרוב בהוצאת לוקוס.
מאנגלית: הילה אהרון בריק. עריכה: טל ניצן. 

.

מרגרט אטווד (1939, אוטווה, קנדה), מן הדמויות המרכזיות בספרות העולמית העכשווית, היא סופרת, מסאית ומשוררת, ופעילה פמיניסטית וסביבתית. כתבה למעלה משבעים ספרים, בהם רומנים, סיפורים קצרים, ספרי מסות ועיון, ספרי ילדים, תסריטים, מחזה, קומיקס ועוד. חלקם תורגמו לעברית. אחדים מספריה עובדו לסדרות טלוויזיה, המפורסמת בהן היא "סיפורה של שפחה". ספרה הראשון, שפורסם כשהייתה בת תשע־עשרה, היה ספר שירה. מאז ראו אור שישה־עשר ספרי שירה ומבחרי שירה פרי עטה. אטווד זכתה בפרסים ותוארי כבוד בינלאומיים רבים, ביניהם  פרס בוּקר על ספרה "המתנקש העיוור" (2000), פרס דן דוד  בתחום הספרות (2011), פרס ארתור סי. קלארק פעמיים (1987, 2015), אות אבירת מסדר האמנויות של צרפת (1994) ושלל תוארי כבוד מאוניברסטאות בקנדה, בארצות הברית ובאירופה. שמה מוזכר תדיר בין המועמדים לפרס נובל בתחום הספרות.
.
הילה אהרון בריק, (1976, תל אביב), כותבת, עורכת, מתרגמת, מורה. ספר שיריה "תיקונים קטנים" ראה אור ב-2012 בהוצאת אבן חושן וקסת.

.

» במדור וּבְעִבְרִית בגיליון קודם של המוסך: שירה אמריקאית וכורדית בתרגום ראשון לעברית

.

 

לכל כתבות הגיליון לחצו כאן

להרשמה לניוזלטר המוסך

תגיות

הַמּוּסָךְ מוסף לספרות

חברות מערכת: תמר וייס, דפנה לוי, טל ניצן, לאה קליבנוף־רון, מיכל קריסטל, דורית שילה ▪ אוצרת אמנות: הדר גד ▪ רכזת מערכת: יעל אברבוך ▪ מערכת מייסדת: תמר וייס, ריקי כהן, לי ממן, טל ניצן, גיא פרל, לאה קליבנוף־רון, דורית שילה, נטלי תורג'מן ▪ גיליונות המוסך רואים אור אחת לשבועיים בימי חמישי.

לכתבות נוספות של הַמּוּסָךְ מוסף לספרות >>

קבלו את הסיפורים הכי טובים שלנו ישירות למייל

תגובות על כתבה זו