תור הזהב של שירת ספרד ידוע במשורריו הגברים: שמואל הנגיד, יהודה הלוי ואחרים. אבל בגניזת קהיר מצאנו ראיות לשיר שכתבה דווקא אישה. "הֲיִזְכּוֹר יַעֲלַת הַחֵן יְדִידָהּ" הוא שיר הפרידה של המשוררת הראשונה בעברית אחרי דבורה הנביאה, שהתגעגעה לאהובה שעזב את ספרד ויצא לשליחות

עד גיל 18 חיבר הנער אברהם יהושע שורה של מערכונים כדי לבדר את החברים לכיתה או לתנועה. אחר כך הבין בולי שהוא עתיד להיות לסופר. עם פטירתו מגישה הספרייה הלאומית את הטקסטים הראשונים הללו, יחד עם הסיפור הקצר הראשון שהשלים מי שיהיה אחד מגדולי סופרינו

שלוש גלויות ששלח החייל הצעיר יובל בנאי לאביו, מספרות סיפור של מלחמה שלמה: פחד, בלבול וזעם. מלחמת לבנון הראשונה שעוד תצוץ ביצירתו של מייסד להקת משינה, מתגלה כאן בזעיר אנפין בכתב ידו: "אנחנו קצת מפחדים, אבל משתדלים שלא"