הארטיק העברי הראשון יקרר לכם את הקיץ

יצאנו מהים, השמש קופחת ומייבשת אותנו תוך דקה בדיוק. ועכשיו הגיע הזמן לפינוק האמיתי: קרטיב! או שזה בעצם ארטיק? רגע, אז מה זה שלגון?

הספרייה הלאומית ילדה אוכלת קרטיב. צולם על ידי: רודי ויסנשטין, 1957. כל הזכויות שמורות ל"פרי-אור" הצלמניה The PhotoHouse

"היום כל שלגון נקרא ארטיק, אבל זהו בעינינו חילול הקודש ממש כשאנחנו נזכרים בעונג אדיר בארטיק המקורי האמיתי והראשוני כל כך, שפרץ אל עולמנו מוכה הצנע בטעם אדיר של מתק ורכות. בזהירות היינו מקלפים את עטיפת נייר הכסף הצבעונית כדי שלא נפגום בחפזוננו בציפוי הדק של השוקולד – אמא'לה! שוקולד אמיתי! …

("איפה היינו ומה עשינו", אמנון דנקנר ודוד טרטקובר, כתר 1996)

 

הסיפורים מאחורי השירים, הסיפורים, הספרים וכל הדברים שאתם אוהבים בתרבות הישראלית מחכים לכם גם בקבוצה שלנו הסיפור מאחורי

 

היום גם יש ארטיקים במשך כל השנה, אבל היו ימים שבהם היינו מחכים במיוחד לקיץ, לחופש הגדול, לעונת הארטיקים. זוכרים? ובכלל, מאיפה הגיע אלינו הארטיק העברי?

מבלגיה. ב-1952, קבוצת יהודים-בלגים הקימה במדינת ישראל הצעירה ומוכת הצנע את מפעל הארטיקים הראשון, וקראה לחברה "ארטיק" – מהמילה ארקטיק, שמו הלועזי של הקוטב הצפוני הקפוא.

 

"זהו ארטיק האמיתי" מתוך אוסף ישראליאנה של הדי אור, פרויקט "מסע בזמן" הספרייה הלאומית. לחצו להגדלה

"היו שניים, וניל-שוקולד ושוקולד-שוקולד", מספרת לנו הגולשת ענת אידלסון. "ציפוי השוקולד שלו היה מעדן. באותה תקופה ייצרו קרטיב תאומים (אחד שהוא שניים)." קראו לזה 'ארטיק שני מקלות' ואפשר היה לחצות אותו באמצע, ולהגיש חצי לחבר טוב או לאהובה, וללקק יחדיו בחדווה.

 

"מחידושי ארטיק" אוסף ישראליאנה של הדי אור, פרויקט "מסע בזמן" הספרייה הלאומית. לחצו להגדלה

הארטיק עצמו לא נקרא אז ארטיק, אלא שלגון – עם שי"ן בחיריק ולמ"ד בשווא, אולי בגלל הדמיון למילה הצרפתית לארטיק – גְלָסוֹן (קרחון). הלשון המדוברת הפכה את החיריק לפתח.
שנה לאחר מכן הוקמה חברה מתחרה, שחיפשה שם דומה ובחרה ב"קרטיב", שילוב של "קר" ו"טיב". עוד שנה עברה והחברות התאחדו, לשמחת הגזלנים של חופי הים, שיקראו בקול בשם המאוחד "ארטיק-קרטיב!". עם השנים שינו המילים את משמעותן – ארטיק הפך לשם הגנרי לשלגון מבוסס חלב, וקרטיב לשלגון מבוסס מים עם תרכיז בטעם פירות.

"ארטיק קרטיב" מתוך אוסף ישראליאנה של הדי אור. לחצו להגדלה

"ודאי זוכרים.
את הגזלן ברחוב
על אופניים:
ארטיק, קרטיב!!"

(הגולש מתי בן צבי)

קיוסק בבית שאן, 1959, בית שטורמן, אוספי ביתמונה, פרויקט מראה עיניים, הספרייה הלאומית. לחצו להגדלה

"הארטיק הראשון שהופיע באמת בסביבות 1953 היה גוש גלידה לבנה רכה על מקל, בטעם וניל ובערך בגודל של 3x3x8 ס"מ", נזכר בנוסטלגיה הגולש בעל הכינוי "חתיאר שזוכר". "הארטיק היה מצופה בשכבה דקה של שוקולד שהיה נשבר ונמס כשנגסו בו. העטיפה הייתה מנייר אלומיניום שעליו היו מצוירים פסים אלכסוניים בצבעי כסף וכחול ועל כל פס סדרה של דובים לבנים והכתובת 'ארטיק'. המעדן הזה עלה 15 גרוש שהיו אז הרבה כסף".

התמונות מאוסף ישראליאנה של הדי אור מעוררות את הערגה לארטיק העברי הראשון, הן מחיות את הזיכרון והיד נשלחת כמו מעצמה, רק הושט היד וגע בו – בארטיק האהוב – וטעם את טעם הילדות.

"ארטיק", מתוך אוסף ישראליאנה של הדי אור, פרויקט "מסע בזמן", הספרייה הלאומית. לחצו להגדלה

"ממש לא מתגעגעת. היה לזה טעם של גרגרי חול כי היה עשוי מאבקת חלב. רק הציפוי היה טעים", נזכרת בינה מרגלית. ובאמת, איך אפשר היה לשאת את טעמו של הארטיק של תחילת ימי המדינה, שהיה רחוק מאוד מאיכותם של צאצאיו המודרניים? התשובה היא שזה היה אחד הפינוקים הבודדים של שנות הצנע. קרוב לוודאי שהחומרים שהשתמשו בהם בתקופה ההיא לא היו באיכות הכי גבוהה, אבל טעם גן העדן שלו הוא חלק מהילדות של כל מי שגדל אז בארץ. הגולשת מלכי רייזמן נח סיפרה שזו הייתה "תקופה בה אכלנו בעיקר אוכל בסיסי ובריא, וכשזכינו בארטיק הייתה התרגשות ואולי לכן הטעם זכור כטעם גן עדן – ארטיק, מסטיק, שוקולד, בננה…".

אילת, 1952. צילום: אוספי ביתמונה

החברה לא הסתפקה בזה, וקידמה את הארטיקים באמצעות מבצעים, שהבטיחו פרסים לקונים המסורים: על מקלות הארטיקים הוטבעו האותיות א' ר' ט' י' ק', שהיה צריך לאסוף כדי להשתתף בהגרלה, והיה גם מבצע של שטרות שבו כדי להשתתף בהגרלה היה צריך לאסוף "סלעים" – "סלע" הייתה פיסת נייר קטנה בצורת שטר כסף שצורפה לכל ארטיק.

הגולש אניהו מתרפק על זיכרונות מתוקים מימי ילדותו בירושלים: "הטעם היה מטרף ומשאת נפש לילדים. בירושלים הארטיק נמכר רק בקפה אלנבי בקינג' ג'ורג' במשולש והיה שם תור גדול תמידי. אחר כך הוא נמכר בקיוסקים והחל מבצע איסוף מקלות עם אותיות ארטיק. בחלק קטן מהארטיקים הופיעו האותיות ולכן השמחה הייתה גדולה אם מצאת אות על המקל שלך. יתרה מכך, האות ק' כמעט לא הופיעה בכלל, אולי פעם בחודשיים בכל השכונה, ואולי גם זה לא. כך למעשה איש לא זכה בפרס כלשהו. היו יחידי סגולה שידעו לבחור ארטיקים מתוך הקרטון שהכיל את הארטיקים בקיוסקים".

"טיסה לירח! תחרות ארטיק-קרטיב", מתוך אוסף ישראליאנה של הדי אור, פרויקט "מסע בזמן" הספרייה הלאומית. לחצו להגדלה

במסגרת מבצע אחר התבקשו זוללי הארטיקים הצעירים לשלוח חיבור על הנושאים: "למה אנו מעדיפים שלגון מתוצרת ארטיק-קרטיב על כל שלגון אחר" ו"איך נבדיל בין שלגון מתוצרת ארטיק-קרטיב לבין שלגון מתוצרת אחרת".

"שעשועון ארטיק-קרטיב", מתוך אוסף ישראליאנה של הדי אור, פרויקט "מסע בזמן" הספרייה הלאומית. לחצו להגדלה

אבל המתיקות של ה"ארטיק-קרטיב" לא האריכה ימים. ב-1961 הסתבכו מנהלי החברה עם המשטרה ורשויות המס. אחרי חקירה הואשמו כמה מהמנהלים בהעלמת מס ובהברחת הון. הם נעצרו, על החברה הוטלו קנסות והיא נקלעה לחובות עתק. החברה מעולם לא התאוששה ופורקה סופית בשנת 1971.

אבל למה להיזכר בסוף המר כאשר אפשר לחזור לזיכרונות המתוקים ולטעמים הבלתי נשכחים?
כמו שסיכמה הגולשת יעל קינן: "מי שלא טעם את הארטיק שלנו, על ציפוי השוקולד שלו – לא טעם טעם גן עדן קר מימיו!"

 

קיוסק. מתוך אוסף ישראליאנה של הדי אור. לחצו להגדלה

תודה רבה לאספן הדי אור על הרשות להשתמש בתמונות מתוך אוסף ישראליאנה שלו.

 

 

כתבות נוספות:

כך בילינו בקייטנות העבר

הכירו את מלכת אסתר – מלכת היופי הראשונה של ארץ ישראל

 




הדר בן-יהודה

מחברת תסריטים, מתרגלת טאי צ'י ויודעת איך להתאים לאנשים את הספר שהכי מתאים להם בדיוק עכשיו. יום אחד אכתוב אותו. צילום: טל ניניו
לכתבות נוספות של הדר בן-יהודה >>

קבלו את הסיפורים הכי טובים שלנו ישירות למייל

תגובות על כתבה זו