.
מָטוּרה
תרגום: גילי חיימוביץ' עם המשורר
.
אנה כריסטינה
לאנדרו ווייט
כְּרִיסְטִינָה. קַשׁ אַחַר קַשׁ
רַק כָּךְ אֶפְשָׁר לְהַרְכִּיב אֶת הָעוֹלָם מֵחָדָשׁ
רַק כָּךְ יוּכַל שׁוּב לְהִתְגַּלּוֹת.
בַּיִת מָט לִנְפֹּל בְּשָׂדֶה סְחוּף רוּחַ
שֶׁתֶן מְטַפְטֵף עַל רִצְפַּת הַנְּסֹרֶת
עֵינַיִם שֶׁמַּיְשִׁירוֹת מַבָּט לָאֲפֵלָה
רַק כְּדֵי לִרְאוֹת הַשְׁכֵּם וְהַעֲרֵב
אֶת הַמְבַזֶּה אֶת הַמְבֻזֶּה
הוּא, כָּרוּךְ אַחַר הַחוֹרֵג,
מֵסֵב לַשֻּׁלְחָן בְּמִטְבָּחֵךְ, צוֹחֵק.
שְׂעָרֵךְ סָבוּךְ, דַּיְסות נוֹזְלוֹת
מַמָּשׁ בְּכָל רֶגַע
הַקַּשׁ יַמְשִׁיךְ לָעַד לִגְבֹּהַּ
שָׁעוּן עַל זֶה הַבַּיִת, עַד יוֹם אֶחָד
אָשׁוּב הֵנָּה, וְלֹא אֶמְצָא מְאוּם.
אֲפִלּוּ לֹא אֶת הָרוּחַ בַּוִּילוֹנוֹת.
אֲפִלּוּ לֹא צַעַר.
אֲפִלּוּ לֹא אוֹתָךְ, כְּרִיסְטִינָה.
סיינה
הַשִּׁיר הַזֶּה מַתְחִיל בַּגֶּשֶׁם הַיּוֹרֵד בָּרְחוֹבוֹת הַצָּרִים
תְּחִלָּה הַכֹּל חֲלוֹם
תְּלוּלִית פַּעַם הָיְתָה פֹּה
טְבוּעָה בְּאוֹר שֶׁמֶשׁ וְיַם בְּרוֹשִׁים
עַכְשָׁו גֶּשֶׁם
הַשְּׁבִילִים הַחִוְּרִים וְהַסַּבְלָנִים שֶׁל הָאֶבֶן
מְמֹרָקְים לָעַד מֵרַגְלֵיהֶם שֶׁל מְבַקְּרִים
הַאִם יֵשׁ מַשְׁמָעוּת לְכָךְ
בָּתִּים מְקֻמְּרֵי קִירוֹת
צִלְצוּל פַּעֲמוֹנִים וְהִדְהוּדֵי תְּפִלָּה
וְהַגֶּשֶׁם מַמְשִׁיךְ לָרֶדֶת
עַל כִּכַּר דֶּל קַמְפּוֹ
מַרְטִיב אֶת הַשֵּׂעָר
שַׁלְוָה הִיא הַמִּלָּה הַיְחִידָה שֶׁתְּתָאֵר זֹאת
אוֹ עַסְקָנוּת
הֲלֹא גַּן עֵדֶן תָּמִיד הָיָה
הַמָּקוֹם לְאֵלּוּ
הַמּוּכָנִים לַחְזֹר מִמֶּנּוּ בַּנְּפִילָה
וילה מס' 24
עַתָּה כְּשֶׁהַקַּיִץ גָּוַע
וְאוּלַי מֵעוֹלָם לֹא הָיָה,
בְּאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ עוֹד חַם
אֲבָל לֹא דַּי בְּכָךְ.
ארסני טרקובסקי
בְּיָמִים כָּאֵלּוּ אֲנִי מַמְשִׁיךְ לִפְסֹעַ
בְּמִסְדְּרוֹנוֹת רֵיקִים וַחֲדָרִים בְּבַיִת רֵיק
שֶׁפַּעַם שָׁפַע חַיִּים. אֲבָל אִם תִּשְׁאלוּ אוֹתִי
כַּמָּה זְמַן הָיִיתִי פֹּה אוֹ עִם מִי, לֹא אֵדַע,
אֲפִלּוּ לֹא אִם אֲנִי בָּעוֹלָם הַזֶּה אוֹ בְּאַחֵר.
זִכְרוֹנוֹת מִתְקַלְּפִים מֵהַקִּירוֹת כְּמוֹ צֶבַע
אֵין לְהִתְנַגֵּד לַטַּחַב שֶׁהַזְּמַן צוֹבֵר. לִפְעָמִים מִתּוֹךְ יֵאוּשׁ
אֲנִי מְדַפְדֵּף בַּיּוֹמָנִים וּמְחַפֵּשׂ שֵׁמוֹת.
ג'וֹזֶף, זִיגְמוֹנְד, נִיקוֹלָא… אֵינִי זוֹכֵר.
בְּוַדַּאי הָיָה פֹּה מִישֶׁהוּ
שֶׁנִּסָּה לְרַפֵּא אֶת חֹלִי מִזְגּוֹ הֶעָקָר,
מִישֶׁהוּ שֶׁהִתְהַלֵּךְ בַּחֲשִׁיבוּת כָּזוֹ
מַעְלָה־מַטָּה בַּגִּבְעָה שֶׁל רְחוֹב מֵין.
לֹא עוֹד. תִּקְרוֹת קוֹרְסוֹת פְּנִימָה,
גֶּשֶׁם כּוֹבֵשׁ הַכֹּל
וְהַתַּת־מוּדָע מְטַפְטֵף
מִבַּעַד גַּג הַמֹּחַ,
דּוֹלֵף אֶל הַמְּצִיאוּת סְבִיבֵנוּ
שֶׁבָּהּ קֵץ הַמֵּאָה הוּא גַּם קִצּוֹ שֶׁל רַעְיוֹן
אֵין אֵפוֹא פֶּלֶא שֶׁבַּמָּקוֹם בּוֹ פַּעַם הָיְתָה תְּלוּיָה תִּקְוָה
תָּלוּי שֶׁלֶט "אֵין כְּנִיסָה",
וּבָּר מֵעֵבֶר לַפִּנָּה,
בִּסְבִיבָה שֶׁאֵין מִי שֶׁיַּחְפֹּץ לָשִׂים בָּהּ רֶגֶל.
לִפְעָמִים אֲפִלּוּ תִּקְווֹת מִתְגַּשְּׁמוֹת
כְּמוֹ הִתְנַוְּנוּת שֶׁמְּבִיאָה שַׁלְוָה בְּרוּכָה –
גְּדֵלָה וּגְדֵלָה עַד שֶׁמְּכַסָּה אֶת כָּל הָאָרֶץ
כְּמוֹ סְבַךְ שִׂיחִים
אוֹ מֶלַנְכּוֹלְיָה.
כמו אבנים
כָּל שֶׁהָיָה
הוּא שֶׁיִּהְיֶה
וְלֹא יַחֲזֹר עוֹד,
וְאִם כֵּן, אָז לֹא
בְּאוֹתוֹ הָאֹפֶן.
לְאַחַר אֶלֶף שְׁנוֹת הִתְיַשְּׁבוּת
הַיַּם שׁוֹטֵף אוֹתָנוּ הַחוּצָה
אֶל חוֹף תָּכֹל,
עִוְּרוֹת לְמִשְׁקָלֵנוּ
וּלְהִתְעַגְּלוּתֵנוּ
אֲנַחְנוּ חַסְרוֹת תְּחוּשָׁה
כְּמוֹ יָד שֶׁל פֶּסֶל.
אֲנַחְנוּ זְקוּקוֹת לְסֵפֶר
שֶׁיְּסַפֵּר לָנוּ שֶׁאֲנַחְנוּ כְּמוּסוֹת,
אוּלָם הַדַּפִּים דְּבוּקִים זֶה לְזֶה
כְּמוֹ טַבַּעַת בְּגֶזַע עֵץ,
רוֹאוֹת אוֹתָם
לֹא אֶת תָּכְנָם;
אֲנַחְנוּ זְקוּקוֹת לְמַעֲרַךְ חֻקִּים
עַל אוֹדוֹת הַיֹּפִי הַנִּשְׁכָּח,
פָּנָיו הַדּוֹחִים שֶׁל הַמָּוֶת,
גַּלְגַּל הַזְּמַן הַמַּטְרִים,
אֲבָל הַיֹּפִי
נוֹתָר סֵפֶר חָתוּם,
כְּמוֹ הַחַיִּים,
יָמִים, יָמִים,
לֹבֶן פְּרִיחוֹת,
עֲרָפֶל עַל פְּנֵי יָם,
דַּפִּים נוֹשְׁרִים,
מְלֵאִים
אוֹ רֵיקִים
רוֹתקוֹ
בַּדְּמָמָה הַזֹּאת
שֶׁל אִי־הַנַּחַת
צָמָא
מַטְרִיד
עֲרָפֶל
אוֹ דֹּק
מַבָּט חָטוּף מֵעֵבֶר
לְכָל רִיק
תְּנוּעָה
קְרוֹבָה אֵלָיו
מֶרְחָבִים
בָּהֶם אֶפְשָׁר לִהְיוֹת
סֵפֶל
לִהְיוֹת רֵיק
וּמִשּׁוּם כָּךְ
אַף רֵיק מִמֶּנּוּ
מטורה הוא שם העט של מרגוס לאטיק, משורר ומתרגם מרכזי מאסטוניה, מחברם של שמונה ספרי שירה, נוסף לרומן ולספר מסעות. זכה בכמה פרסים חשובים בארצו ובעולם.
גילי חיימוביץ' היא מתרגמת ומשוררת. פרסמה שישה ספרים בעברית, ושני קבצים משירתה ראו אור באנגלית. תרגומי השירה שלה מתפרסמים באנתולוגיות, באתרים, בכתבי עת ובירחונים מרכזיים בארץ ובעולם.