מאיר אריאל כותב מהחזית

מ"ירושלים של ברזל" ל"לילה שקט עבר על כוחותינו בסואץ"

חן מלול
04.03.2018
מאיר אריאל בתחילת שנות השישים על רקע נוף קיבוץ משמרות. ארכיון משפחת אריאל.

לעוד סיפורים מאחורי השירים האהובים הצטרפו לקבוצה "הסיפור מאחורי"  

זה לקח לא מעט דיבורים ותחינות, ניסיונות שכנוע ושיחות אל תוך הלילה, עד שבקיץ 1973 התרצה סוף סוף מאיר אריאל, והסכים להקליט כמה שירים לאלבום מלא ראשון. דורי בן זאב דאג לציוד ההקלטה, ונראה שהעבודה המשותפת שלהם מתקדמת היטב. בבוקר ה-6 באוקטובר 73', ישבו השניים באולפן המאולתר ועבדו על שיר. הייתה זו גודה אריאל, אמו של מאיר, שקטעה אותם. משפט אחד היה בפיה, "פרצה מלחמה". עוד באותו היום גויס מאיר אריאל ונשלח יחד עם חבריו לגדוד אל החזית בסיני.  

ירושלים של ברזל

את החשבון הפרטי והלאומי שיתחיל בארץ בסיום המלחמה הזאת, החל מאיר אריאל כבר בסיומה של המלחמה הקודמת בה השתתף, שש שנים קודם לכן. מלחמת ששת הימים הייתה המלחמה שהעמידה אותו, חבר קיבוץ אלמוני בתחילת שנות העשרים לחייו, באור הזרקורים שחיפש לעצמו. ב-11 ביוני 1967, פחות מיממה מסיום הקרבות, הוציא את השיר 'ירושלים של ברזל'. היה זה שיר תגובה מהיר לשיר של נעמי שמר מנקודת מבטו של חייל צנחנים שלחם בקרבות לכיבוש העיר.  

בְּמַחְשַׁכַּיִךְ יְרוּשָׁלַיִם מָצָאנוּ לֵב אוֹהֵב עֵת בָּאנוּ לְהַרְחִיב גְּבוּלַיִךְ וּלְמַגֵּר אוֹיֵב.

מִקּוֹל מַרְגֵּמוֹתָיו רָוִינוּ וְשַׁחַר קָם פִּתְאֹם – הוּא רַק עָלָה, עוֹד לֹא הִלְבִּין הוּא וּכְבָר הָיָה אָדֹם.

יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל בַּרְזֶל וְשֶׁל עוֹפֶרֶת וְשֶׁל שְׁחֹר הֲלֹא לְחוֹמוֹתַיִךְ קָרָאנוּ דְּרוֹר.

הַגְּדוּד, רָגוּם, פָּרַץ קָדִימָה דָּם וְעָשָׁן כֻּלּוֹ וּבָאוּ אִמָּא אַחַר אִמָּא בִּקְהַל הַשַּׁכּוּלוֹת.

נוֹשֵׁךְ שְׂפָתָיו וְלֹא בְּלִי יֶגַע הוֹסִיף הַגְּדוּד לִלְחֹם עַד שֶׁסּוֹף־סוֹף הֻחְלַף הַדֶּגֶל מֵעַל בֵּית הַנְּכוֹת.

יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל בַּרְזֶל…

נָפוֹצוּ כָּל גְּדוּדֵי הַמֶּלֶךְ צָלַף, נָדַם צְרִיחוֹ עַכְשָׁו אֶפְשָׁר אֶל יַם הַמֶּלַח בְּדֶרֶךְ יְרִיחוֹ.

עַכְשָׁו אֶפְשָׁר אֶל הַר הַבַּיִת וְכֹתֶל מַעֲרָב הִנֵּה הִנָּךְ בְּאוֹר עַרְבַּיִם כִּמְעַט כֻּלֵּךְ זָהָב.

יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל זָהָב וְשֶׁל עוֹפֶרֶת וַחֲלוֹם – לָעַד בֵּין חוֹמוֹתַיִךְ יִשְׁכֹּן שָׁלוֹם.

("ירושלים של ברזל", מאיר אריאל)  

במשך השנים שינה מאיר אריאל מספר גרסאות לגבי מועד כתיבת השיר "ירושלים של ברזל". סמוך לסיום המלחמה סיפר שכתב אותו ברגעי המנוחה שבין הקרבות.

מעטפת התקליט "ירושלים של ברזל" משנת 1967

שנים לאחר מכן לעג לשמועות שכתב את השיר בימי המלחמה. שתי הגרסאות (הגרסה שכתב את השיר במהלך המלחמה, והגרסה שכתב אותה אחרי המלחמה) מלמדות על שינוי עמוק כלפיי השיר והפרסום שהביא ליוצרו: דווקא כשנראה שחלומו הגדול מתגשם בחר לקחת צעד אחורה מהתדמית הציבורית שנכפתה עליו – תדמית 'הצנחן המזמר', ומהתגובות הקוטביות של הציבור הישראלי לשיר.

"זהו אולי גם מה שדחף אותי לכתוב את השיר 'ירושלים של ברזל' במקביל ל'ירושלים של זהב'.

כתבתי את השיר יומיים אחרי הכיבוש. ידעתי איזה רעש עשה בארץ שחרור ירושלים, וידעתי איך כל העם 'השתגע' מהשיר 'ירושלים של זהב', גם אני הייתי 'משוגע' מהשיר הזה, אבל אני גם ראיתי איך שיחררו את ירושלים ובמה זה עלה, ומה שהרגשתי באותו זמן ומה שפרץ ממני היה להגיד:

'רגע אחר, רבותי, יש לנו היום הכותל המערבי, אבל לא לפני שיש לנו כך וכך אמהות שכולות. עם ישראל, עכשיו אתה יכול להכנס לירושלים העתיקה, אבל לפניך, נכנסה פה עופרת בגוף החברים שלי'."

("באש הקרב על ירושלים העתיקה ראיתי את עולמי הפנימי באור חדש", טור שכתב מאיר אריאל שהתפרסם ב"מעריב", 11 באוגוסט, 1967)

ראיון עם מאיר אריאל, מעריב, אוגוסט 1967. לחצו על התמונה לכתבה המלאה
 

ביוני 1968 החליף מאיר אריאל את הארץ שיכורת הניצחון בעבור דטרויט האדישה לרעש הישראלי. השנתיים שיעביר מאיר אריאל יחד עם אשתו תרצה ובתם שירז בארצות הברית יעניקו לו את המרחק שחיפש, בעוד שהמפגש הבלתי אמצעי עם הרוקנרול של שנות השישים (בייחוד עם המוזיקה של בוב דילן) יעניקו לו את ההשראה לחקור כיוונים שלא הכיר.  

וְאָז חָבֵר בָּא וְאוֹמֵר זְמַנְּךָ עָבַר

 

קוֹרֵא "אִיִּים בַּזֶּרֶם" מֵאֵת אֶרְנְסְט הֶמִינְגְוֵי תִּרְגֵּם אֶת זֶה יָפֶה אַהֲרֹן אָמִיר אָז עוֹד מְעַט הוּא יְצַחֵק אוֹתָהּ עַל הַמִּטָּה הָרְחָבָה שֶׁלּוֹ וְהוּא אַחַד הָעֲצוּבִים בָּעִיר.

הוּא כְּבָר אִבֵּד שְׁלֹשָׁה בָּנִים אָז הוּא עוֹבֵד כְּאִישׁ בִּיּוּן וְזוֹ מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הֲכִי שְׁנִיָּה יוֹשֵׁב בְּבָּר שֶׁבְּהָוָאנָה, לֹא חוֹלֵם שֶׁהוּא יִפְגֹּשׁ בָּהּ כָּאן זֹאת שֶׁכְּבָר שָׁנִים הָאֵין שְׁנִיָּה.

חֻפְשָׁה שֶׁל אַרְבָּעָה יָמִים, זוֹנָה זְקֵנָה שׁוֹתָה אִתּוֹ רוֹצָה סִפּוּר וְשֶׁיַּכְנִיס בּוֹ אַהֲבָה הוּא מְסַפֵּר לָהּ עַל הוֹנְג קוֹנְג וְכָל הַסִּינִיּוֹת שֶׁלּוֹ פִּתְאֹם נִכְנֶסֶת הִיא, מַדֵּי צָבָא.

נָפְלוּ אִישׁ עַל צַוְּארֵי אִשָּׁה, הִיא בַּדְרָנִית שֶׁל חַיָּלִים אֲבָל הַלַּיְלָה הִיא שֶׁלּוֹ אִם הוּא רוֹצֶה הָיְתָה אִשְׁתּוֹ הָרִאשׁוֹנָה וְהֵם עַכְשָׁו נוֹסְעִים אֵלָיו אֲנִי עַכְשָׁו אֶל הַשְּׁמִירָה יוֹצֵא.

יָרֵחַ שׁוּעָלִים מָלֵא מַרְבִּיץ בָּהִיר אֶת כָּל הָעִיר הָהָר, הַיַּם, גִּזְרַת הַמִּגְנָנָה וּמְצַלְצֵל הַטֶּלֶפוֹן וּמוֹדִיעִים שֶׁכַּנִּרְאֶה חֻלְיַת אוֹיֵב אַחַת הִסְתַּנְּנָה.

הָלוֹךְ חָזוֹר עִם הַמִּשְׁקֶפֶת שֶׁנִּמְשֶׁכֶת לַיָּרֵחַ כְּמוֹ הַיַּם אַךְ שׁוּם תְּנוּעָה אֵינָהּ נִרְאֵית וְלֶךְ־לְךָ שָׁרִים לִּי בְּמִצְעַד הַפִּזְמוֹנִים הָיִיתִי טָס, לֹא רַק הוֹלֵךְ מִכָּאן כָּעֵת.

אוּלַי מָחָר אֲנִי יוֹצֵא סוֹף־סוֹף הַבַּיְתָה לְחֻפְשָׁה אֲנִי נִצְמָד אֶל הַמִּשְׁקֶפֶת, לֹא לַחְשֹׁב בָּאֹהֶל מְחַכִּים לִי אוֹר וְתֵה פִּלְחֵי תַּפּוּחַ וְסִיגַרְיָה וְסִפּוּר חָזָק וְטוֹב.

חוּץ מִכּוֹכָב אֶחָד קָטָן שֶׁהִתְחַזָּה, נִצְנוּץ חָשׁוּד הַפִּזְמוֹנִים עָבְרוּ בַּסַּךְ בְּלִי שׁוּם דָּבָר וְעוֹד מַבָּט אֶל הַיָּרֵחַ, עַל הָעִיר וְעַל הַיָּם וְאָז חָבֵר בָּא וְאוֹמֵר זְמַנְּךָ עָבַר.

נָפְלוּ שְׁנֵי תֵּה פִּלְחֵי תַּפּוּחַ, עוֹד אַרְבַּע—חָמֵשׁ סִיגַרְיוֹת כִּי פִּתְאֹם נִתְקָע לִי כָּאן הַשִּׁיר אֲבָל עַכְשָׁו הוּא יְצַחֵק אוֹתָהּ עַל הַמִּטָּה הָרְחָבָה שֶׁלּוֹ וְהוּא אַחַד הָעֲצוּבִים בָּעִיר.

לַיְלָה שֶׁקֶט עָבַר עַל כֹּחוֹתֵינוּ בְּסוּאֵץ.

("לילה שקט עבר על כוחותינו בסואץ", מאיר אריאל)  

את מלחמת יום הכיפורים העביר מאיר אריאל באחד מאזורי הלחימה הקשים ביותר, נתון יחד עם חבריו להפגזות מאסיביות מן הצד המצרי. חטיבת הצנחנים שאליה גויס הוכנסה בהדרגה לקרבות בחצי האי סיני. עם זאת, ובניגוד לששת הימים, הפעם לא לקח חלק פעיל בלחימה.

כניסת הכוחות לסיני, היום התשיעי למלחמת יום הכיפורים. מתוך אוסף דן הדני
 

שנה קודם לכן ראה אור בארץ הספר 'איים בזרם' מאת ארנסט המינגווי בתרגומו היפה של אהרן אמיר. בין ההפגזות לשעות הבטלה הארוכות קרא מאיר אריאל את הספר. הוא סחב אותו, יחד עם הגיטרה והנשק, לשמירות בסואץ.

"קוֹרֵא "אִיִּים בַּזֶּרֶם" מֵאֵת אֶרְנְסְט הֶמִינְגְוֵי תִּרְגֵּם אֶת זֶה יָפֶה אַהֲרֹן אָמִיר", "איים בזרם" מהדורת 1972, הוצאת עם עובד
 

דורי בן זאב, שעבד בזמן המלחמה בגלי צה"ל, נשלח לסיני כדי לתעד את הקולות המלחמה מהשטח. הוא איתר את חברו מאיר בריא ושלם, והקליט אותו לתכנית הרדיו שהכין. ארבעה שירים שר מאיר אריאל באותה תכנית, הראשון שביניהם היה 'לילה שקט עבר על כוחותינו בסואץ'.

התכנית המקורית לא שודרה מעולם. בשנת 1986 התראיין מאיר אריאל ברדיו קול ישראל ונשאל בין היתר על ההקלטה שאותרה לא מכבר:    

על נסיבות השיר סיפר כי "זה למעשה צילום אותנטי של מצב שהייתי בו, היחידי אולי שאני יכול להצביע עליו מכל השירים שכתבתי. של מצב שבו הייתי ופשוט כתבתי את המצב הזה. אכן ישבתי וקראתי את 'איים בזרם' ובנקודה שאליה הגעתי, יצאתי לשמירה, עשיתי שמירה, חזרתי, כתבתי את השיר והמשכתי לקרוא את הספר. באמת אולי פשוט התחבר הספר עם… הספר פשוט לקח אותי שבי, הרחיק אותי וככה הרגיע אותי מהסיטואציה של סואץ.

פתאום, כאילו מחוזות החפץ האלה שבא לי להיות בהם, בא לי להיות במקומו: יושב שם בבר הזה, מספר להם על הזונות שלו, פתאום נכנסת האהובה שלו, זה בכלל בשבילו דבר אחר, זה מכה אחרת, בשבילי זה היה לבוא לאיזה מצב על הכיפאק בהשוואה למה שקורה לי עכשיו. בלי לתת דין וחשבון על זה שהוא בכלל קרוע, והוא אחד העצובים בעיר. אז מה אני?".

השוואה בין שני שירי המלחמה שחיבר מאיר אריאל מגלה את ההבדלים ביניהם. שניהם שירי עדות של חייל במלחמה. אך בעוד ש'ירושלים של ברזל' הוא שיר של  חייל הנזכר בעיר שהפכה לזירת קרב עקובה מדם, 'לילה שקט עבר על כוחותינו' נכתב מתוך האירועים ועדיין מאפשר לדובר בשיר לתפוס מרחק מהם.

שלושת הבתים הראשונים של 'לילה שקט' עוקבים אחר תומס האדסון, גיבור הרומן הבדיוני שלא נזכר בשמו בשיר, "והוא אחד העצובים בעיר". בבית הרביעי צץ שוב הדובר בשיר

"אֲנִי עַכְשָׁו אֶל הַשְּׁמִירָה יוֹצֵא"  

בהמשך השיר מבקש הדובר לחזור הביתה (הָיִיתִי טָס, לֹא רַק הוֹלֵךְ מִכָּאן כָּעֵת), או לכל הפחות – להחליף מקומות עם גיבור הרומן שהוא קורא:

הָיִיתִי טָס, לֹא רַק הוֹלֵךְ מִכָּאן כָּעֵת.

אוּלַי מָחָר אֲנִי יוֹצֵא סוֹף־סוֹף הַבַּיְתָה לְחֻפְשָׁה אֲנִי נִצְמָד אֶל הַמִּשְׁקֶפֶת, לֹא לַחְשֹׁב בָּאֹהֶל מְחַכִּים לִי אוֹר וְתֵה פִּלְחֵי תַּפּוּחַ וְסִיגַרְיָה וְסִפּוּר חָזָק וְטוֹב.

הבחירה להתבסס על רומן בפרוזה כמקור השראה ("איים בזרם"), ולא על שיר קיים ('ירושלים של זהב'), הייתה בחירה מודעת. הדיבור החופשי של 'לילה שקט' יחליף מעתה את ההגשה המלוטשת והמוזיקלית של 'ירושלים של ברזל' ויאפיין את שארית הקריירה של מאיר אריאל.

"שירי חג ומועד ונופל", האלבום המלא הראשון של מאיר אריאל, יצא בשנת 1978. 'לילה שקט עבר על כוחותינו' לא נכלל בו. השיר הופיע רק באלבומו השני, "וגלוי עיניים" משנת 1984. הזמר למוד אכזבות הפרסום עיכב את הוצאת השיר בגלל שחשש שהקהל יזהה את השיר עם מלחמת יום הכיפורים. כשכבר הוקלט השיר, חתם את השיר במספר שורות כמו-תלושות באנגלית:

Hey, nice Jewish boy, what are you doing here? Hey, nice Jewish boy, nothing for you here, go home. Hey, nice Jewish boy, you go see some nice Jewish girl back home. Nice Jewish boy, go home

"לילה שקט עבר על כוחותינו בצידון" היא השורה האחרונה של השיר, שורה החוזרת לעברית ומוציאה אותו מהמרחב שבו נכתב. זוהי גם חזית המלחמה הבאה בה השתתף מאיר אריאל, מלחמת לבנון, הפעם בחיל השריון.

  לקריאה נוספת אנו ממליצים על הביוגרפיה 'ארול אחד' שחיבר ניסים קלדרון בשיתוף עודד זהבי.  

לעוד סיפורים מאחורי השירים האהובים הצטרפו לקבוצה "הסיפור מאחורי"  

כתבות נוספות

עֵין גֶּדִי, עֵין גֶּדִי מֶה הָיָה כִּי צָמַחַתְּ בַּחַמָּה "עוֹד שָׁבוּעַ, עוֹד חֹדֶשׁ, עוד שָׁנָה": לאה גולדברג נפרדת מהחיים הווידוי של אלכסנדר פן

תגיות

תגובות על כתבה זו

טוען כתבות נוספות loading_anomation