איפה אתה בפורים? בפורקנון של חולון כמובן!

חשיפה: אלו השמות שהוצעו לתהלוכות הפורים ושהפסידו ל"עדלאידע"

ההכנות לעדלאידע בתל אביב, 1968. צילום: דן הדני

עם הגעתו המיוחלת של חודש אדר בשנת תרצ"ב (1932), החלו מתקבצים בתל אביב ה"עולים לרגל" מכל קצוות הארץ כדי לחזות בפלא השנתי: קרנבל פורים הגדול.

צעירי המזרח בתהלוכת העדלאידע בתל אביב, 1931

הם נבלעו יחד עם שאר התיירים מחו"ל בבתי המלון ובאכסניות, בבתי קרובים ורחוקים, מחכים לשעת השין. גם רחובות העיר התכוננו מבעוד מועד עם תחפושות מתאימות: רחוב אלנבי שינה שמו לרחוב "שושן הבירה", בן יהודה אימץ זמנית את השם הקליט "ומדבר כלשון כלשון עמו" ורחובות ראשיים וצדדיים נוספים אימצו מגוון שמות ממגילת אסתר.

אסור השימוש בכלי נפוץ, פצצות ושעשועים! מודעה עירונית מטעם עירית תל-אביב

ההתלהבות הייתה בשיאה. הזאטוטים חיממו את הרעשנים, הנערים טענו את אקדחי הצעצוע, אחרוני ההורים כבר מילאו את משלוחי המנות בכל טוב והחצוצרות המסורתיות הונחו על גגות הבתים ורק חיכו לבשר על תחילת החגיגות. קשה לחשוב על רגע מתאים פחות להכרזה של "הועדה למפעלי פורים" של עיירית תל אביב: לעצור הכל ולהחליף את שם החגיגות – הקרנבל – בשם עברי למהדרין.

הִלולת עמך ברחוב "שושן הבירה". כרזה מתוך אוסף האפמרה של הספרייה הלאומית

 

תחרות שמות

"מה עושים?" טיפסה שאלה עיקשת אחת מעל גלי התרעומת. "מי יהיה זה שיחליט על השם החדש?" נדחפה חברתה לדיון השוצף. היות שלא היה בנמצא תקדים מתאים, החליטה הוועדה המכובדת לקבל הצעות לשם עברי חדש. אולי מחשש שכל האירוע יסתיים בקטטה המונית, הסמיכה הוועדה לצורך המשימה ועדה של סופרים, כדי שתברור מכל ההצעות את השם המנצח. כל אישה ואיש מן היישוב הורשו להגיש את רעיונותיהם, לזוכים הוצע פרס אטרקטיבי במיוחד: סדרת ספרים!

הקהל מתבקש להציע שמות. ידיעה שפורסמה ב"דבר" ב-27 בדצמבר, 1931

 

מה גדולה הייתה ודאי הפתעת הוועדה כשגילתה בתיבת ההצעות 220 שמות אפשריים. בשעה שהרחובות התמלאו בנערים חמושים באקדחי צעצוע שלופים, בחנה הוועדה את השמות והכריזה במהרה על השם המנצח: "עדלאידע" (עד-דלא-ידע). וזוהי ההודעה הרשמית עם נימוקי השופטים המכובדים:

ההודעה על בחירת השם. "דבר", 28 בינואר, 1932

 

"כל אוזן שומעת תצרום"

מה שנשמע לנו כיום כמו השם הטבעי של קרנבל הפורים, התקבל בלא מעט לעג מצד הסאטיריקנים ביישוב. אביגדור המאירי הקדיש חלק מרכזי בעיתונו הסאטירי – "הקומקום", ללעג לשם החדש: "ועדת הקארנבאל תל-אביב תרצ"ב מבקשת את הקהל הנכבד להבליג על טעמו הטוב ולהשתמש בשם <עדלידע> בלי כל בחילה."

 

"הנרשמת להשתתף בעדלידע?" כרזה מתוך אוסף האפמרה של הספרייה הלאומית

והנה כמה קטעים ממכתבים למערכת שנשלחו לאחר פרסום השם:

"טובי סופרנו כאבו וילדו את.. "עדלידע"! . קשה מאוד להתרגל לשם הזה. למי שיש לו בפיו שיניים כואבות, רחמנא ליצלן, אינני מיעץ אפילו להתחיל להתרגל לזה!
השאר לנו 'עדלידע' בבחינת נר חנוכה: לראותם בלבד ולא להשתמש בה!"

(הקורא ש. לבונסקי)

"כמה אבסורדי ומצחיק ונלעג הוא השם 'עדלידע', אין לו כל צלצול וגם קשה לבטאו. כל אוזן שומעת תצרום מצירוף שזכה: 'עדלידע פורים'"

(הקורא צבי קרול)

 

"הנני מציע לבטל פעם ולתמיד את השם המגוחך והטפשי 'עדלידע' ולקבוע במקומו שם עברי שיתאים באמת לקרנבל של פורים"

(הקורא אבהרם טננבאום)

 

אז אלו עוד שמות התמודדו נגד השם "עדלידע" והפסידו לו?

הנה כמה מהשמות שהצחיקו אותנו במיוחד: חינגא, משוש, חג נעמנים, דיצון, צהלון, פורקנון, קרנוגיל, פרנגלף, צהלולים, מזמוטים.

והנה כל השמות שהוצעו. הם פורסמו בעיתונה הרשמי של "הועדה למפעלי פורים בתל-אביב":

 ולסיום – הנה טעימה מהפורקנונים הראשונים בתל-אביב:

 

עוד סיפורי פורים:

מי באמת הלחין את השיר ה"עממי" "ומרדכי יצא"?

הכירו את מלכות אסתר – מלכות היופי הראשונות של ארץ ישראל

מגילת אסתר בקומיקס מלפני 400 שנה

מה הקשר בין מגילת אסתר לשפן? ומי הם ישפן ושפופן?

 

 




חן מלול

הגעתם לספרייה ואתם מחפשים את חן מלול? אין בעיה, רואים את הר הספרים הזה שעומד כל רגע לקרוס? חן יושב מאחוריו. תחביבים: לקרוא על היסטוריה, לכתוב על היסטוריה ולדבר על היסטוריה.

לכתבות נוספות של חן מלול >>

קבלו את הסיפורים הכי טובים שלנו ישירות למייל

תגובות על כתבה זו