"ששון ויקר" הוא שמו הרשמי, ובלשון העם הוא מתקרא "ומרדכי יצא". תשעה מופעים שונים מודפסים של השיר "ששון ויקר" ("ומרדכי יצא") אותרו בקטלוג הספרייה שעה שהצלבתי בין המילים "ששון ויקר" או "ומרדכי יצא" ו"נורית הירש".
רוב רובם של הפרסומים מצויים באוסף מאיר נוי לזמר העברי שבמחלקת המוזיקה שבספרייה. ניגשתי אל המדף, מנסה לאתר אחר אחד צבעוני במיוחד, כזה שיוסיף מעט צבע לרשימה שתספר את סיפור היווצרותו של השיר. המוקדם שבהם יצא לאור בשנת 1975 ונכלל בקובץ "שיר לי: סדרת שירים בטלוויזיה הלימודית". בקובץ מופיעות מילות השירים כשהן מעוטרות במסגרת קבועה שחוזרת על עצמה משיר לשיר.
המשכתי לפריט הבא: "100 שירים ראשונים: הספר השני לילדי הגן" שערכו דניאלה גרדוש ותלמה אליגון וצייר דוֹש -הקריקטוריסט והמאייר קריאל גרדוש. לא רע בכלל, אפילו חביב, עם קורטוב של הומור. על כריכת הקובץ השלישי, "שירים קטנים: לחגים ולעונות השנה" נכתב "שירי חג מסדרת הווידאו לגיל הרך". רפרפתי בין שמות השירים שהופיעו בדף התוכן מנסה לאתר את השיר. שיר מס' 28 "ומרדכי יצא", המילים מתוך מגילת אסתר והלחן, כך על פי תוכן העניינים – "עממי".
את השיר "ומרדכי יצא" שמילותיו לקוחות מתוך מגילת אסתר הלחינה נורית הירש בשנת 1970 בעבור תכנית הרדיו המיוחדת לפורים "חור כרפס ותכלת" שהופקה ב"קול ישראל" בראשית שנות השבעים.
תכנית הפורים "חור כרפס ותכלת" שודרה כחלק מסדרת התכניות "דו, רה ומי עוד" שיזמה והפיקה דליה גוטמן. התכנית שודרה ב"קול ישראל" במהלך שנות השבעים ובמסגרתה נוצרו שירים שהפכו ברבות הימים לחלק מפס הקול הישראלי. שירים דוגמת "אליעזר בן יהודה" (למילים מאת ירון לונדון ולחן של מתי כספי), "ששון ויקר" ועוד רבים אחרים הוזמנו במיוחד בעבור תכנית זו.
פניתי אל נורית הירש כדי ללמוד על נסיבות כתיבת השיר: "התבקשתי להלחין את השיר לתכנית הרדיו 'דו, רה ומי עוד' עבור צמד הדודאים. במשך שנים רבות ההקלטה המקורית הופיעה על גבי סרטון לא מסחרי ולמרות זאת פרש השיר כנפיים מפה לאוזן והתפרסם בארץ ובעולם. לפני זמן לא רב יצא אוסף משירי הדודאים והשיר הופיע לראשונה על גבי תקליטור. במסגרת הפרויקט 'שרים מורשת' שמתקיים בבתי ספר יסודיים ברחבי הארץ אני שרה עם התלמידים את השיר. המורים והתלמידים מופתעים בכל פעם מחדש לגלות שהשיר הולחן על-ידי והם אומרים: 'חשבנו שזה שיר עם עתיק'. בקיצור, יש לי הרבה נחת מהשיר בהופעות הרבות בארץ ובעולם…".
שיר נוסף שכתבה הירש והפך גם הוא "עממי" הוא השיר "עושה שלום במרומיו". "'עושה שלום במרומיו' זה לא שיר עם"? שאל יאיר לפיד את נורית הירש במהלך ראיון והיא השיבה: "לא. אני הלחנתי אותו בשנת 1969". לפיד המשיך ושאל "וכשאת אומרת את זה לאנשים הם לא תמיד מופתעים?" והירש השיבה "אני לא אומרת להם את זה. זה כבר לא בשליטתי. זה כבר של כולם. זה לא שלי. שרים את זה בכל העולם וזה הפך לעממי".
שני השירים "ששון ויקר" ו"עושה שלום" שואבים את מילותיהם מהמקורות היהודיים. אפשר שזהו הגורם לייחוס הלחן לקבוצת שירים עממיים חסרי מלחין מוגדר, שהרי טקסטים אלו הם עצמם בבחינת נחלת הכלל.
על הקשר למקורות היהודיים סיפרה נורית הירש: "החוויה היהודית שלי התרחשה בימי ילדותי המוקדמת. גרתי אז בבית סבי וסבתי שהיו יהודים דתיים מחצרו של הרבי מלעלוב. את רוב החגים ביליתי בפנסיון 'וגשל' שבבני ברק. מאוד אהבתי את האווירה הנעימה והחגיגית. הייתי הולכת איתם לבית הכנסת בכל שבת ומועד, ושם התוודעתי לקסם של המוסיקה החזנית. הצלילים שלה ליוו אותי והם שנתנו לי השראה להלחנת 'עושה שלום במרומיו', 'ומרדכי יצא', 'על חומותייך ירושלים' ועוד שירים רבים שנשענים על פסוקים ותכנים מן המקורות".
במגילת אסתר נאמר "וַיִּוָּדַע הַדָּבָר לְמָרְדֳּכַי וַיַּגֵּד לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לַמֶּלֶךְ בְּשֵׁם מָרְדֳּכָי" (אסתר ב, כב) ואמרו חז"ל במסכת מגילה (טו, א): "אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם שנאמר ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי". ואם הבאתי דבר בשם אומרו או לחן מפי יוצרו דייני (אבל זה כבר שייך לחג אחר…).
ומרדכי יצא (ששון ויקר) בבית לזמר – מילים וביצועים
עוד סיפורי פורים:
מה הקשר בין מגילת אסתר לשפן? ומי הם ישפן ושפופן?
הכירו את מלכות אסתר – מלכות היופי הראשונות של ארץ ישראל
