לפני 82 שנים, בליל האימה של יהודי ספלאק שברומניה, בתחנת הרכבת בעיירה, הצליח הרב שמואל קליין להעביר מחברת אחת צנועה עם חידושי תורה שכתב, לידיים בטוחות, לפני שנשלח לאושוויץ. לאחרונה היא הגיעה לספרייה הלאומית וזהו סיפורה
"משתוקק בחום לאישה": היומן האישי, המחשבות והשירים שכתב הנער שנרצח באושוויץ
לו לאון וייס היה שורד את השואה, הוא היה הופך למישהו. הנער בעל כישרון הכתיבה והנפש הלוהבת, תיעד וכתב את חייו מתוך תחושת נחיצות פנימית. כתביו הרבים, ביניהם שירים, יומן ואפילו אוטוביוגרפיה, חושפים טפח מנפשו ומחיי משפחתו בשנים שלפני הכיבוש הנאצי, והופקדו אצלנו בספרייה הלאומית, הנה קטעים מהם
יופ וייס חוגג את ליל הסדר בברגן בלזן
לפני המלחמה היה יוסף "יופ" וייס מנהל כלבו מבטיח בקלן. שלא ברצונו הפך האיש הצנוע לנציג האסירים במחנה הריכוז ברגן בלזן ועשה ככל שביכולתו להיטיב את מצבם הקשה. בליל חג הפסח, על סף ייאוש, המילים שלו הן עדות לכוח פנימי אדיר יחד עם ראיית מציאות מפוכחת וכואבת
בקרון הרכבת האבודה: סיפורו של הטרנספורט שלא הגיע לטרזינשטט
ספר בן 139 שנים שהגיע לספרייה הלאומית נשא איתו מזכרת ייחודית ולא צפוייה מאחת מקורבנות הנאצים בהולנד. מי הייתה פראוטיה בלומיסט? למה התחקינו אחר חייה עשרות שנים אחרי מותה? ומה היא "הרכבת האבודה" של הנאצים, שבלומיסט הייתה אחת מנוסעותיה?
שואה שלה: השורדת הראשונה שכתבה את זכרונותיה מהשואה
אחד הספרים הראשונים שתיעדו את זוועות השואה בגוף ראשון, נכתב כבר ב-1944 על ידי צעירה יהודיה בת 21. זה היה ספר מהפכני, במובנים רבים, אבל היא לא שבה לכתוב עוד, וחיה עד מותה חיים צנועים ושקטים. מי הייתה רניה קוקילקה?
מותה של המדמואזל עם הטלאי הצהוב
הלן בר הייתה בת 21 כשהחלה לכתוב יומן על חייה כסטודנטית צעירה בפריז הכבושה בידי הנאצים. אבל מהר מאד הופך היומן מתיעוד כמעט עליז של חיים צעירים קוסמופוליטיים, לתיאור בגוף ראשון של ההידרדרות במצבם של יהודי צרפת, הרדיפות והסבל שהיא עדה להם, עד לסוף המר. יומנה הוא מסמך אנושי מכמיר לב שפותח לנו דלת הצצה אינטימית לעולם שאבד בעשן המשרפות
הרב שניסה לסייע ליהודי צרפת בשואה, עד שנרצח בעצמו
במכתבים מצהיבים פונים בני קהילתו של הרב אלי (לאופולד) בלוך בבקשות עזרה שונות, הנובעות מהמצוקה האיומה של החיים תחת השלטון הנאצי. לחלקם הצליח הרב בלוך לעזור, אחרים מצאו את מותם מידי הצוררים הנאצים, כמו הרב בלוך עצמו, שנרצח באושוויץ. חשיפת ארכיונו מגלה סיפור מרתק של רב קהילה שפעל באומץ וללא לאות בתקופה החשוכה בהיסטוריה
דן הדני, ניצול השואה בן ה-100, עדיין זוכר הכל
דון זלוצבסקי איבד את כל שהיה לו בשואה: את שגרת חייו, את כל משפחתו ואת אמונתו באדם. בדרך הוא שרד, בחוכמה ותושיה, את אושוויץ, סלקציה של מנגלה, עבודות פרך וצעדת מוות ובנה לעצמו חיים חדשים בארץ כדן הדני – צלם ועיתונאי לו תפקיד חשוב בתיעוד המתרחש במדינה היהודית אליה זכה לעלות. את זיכרונותיו מהתופת הדחיק במשך עשרות שנים ורק בגיל 92 החל לספר על השואה והתקומה שלו
חג החירות של אסירי מחנה הריכוז
למרות המחסור במזון, סכנת הגירוש המאיימת ותנאי הכליאה הקשים, התעקשו האסירים היהודים במחנה גירס בדרום צרפת לחגוג את חג החירות בכל מחיר. את ההגדה שקראו כתב בכתב יד, מהזיכרון, אחד מהם
איך להיות צייד נאצים: המסמכים הנדירים של טוביה פרידמן
טוביה פרידמן הקדיש את חייו לאיתור ולכידת נאצים נמלטים כדי שיעמדו לדין על מעשיהם. טוביה פרידמן היה זה שהשיג את המידע על מיקומו של אדולף אייכמן בארגנטינה. טוביה פרידמן לא שכח ולא סלח, ועלעול בתיקי ארכיונו ששמור בספרייה הלאומית מגלה גם לנו – איך נראית העבודה של צייד נאצים ועוד בלי רשתות חברתיות?
