בקיץ 1947 התקבצו עשרות אלפים מכל רחבי הארץ כדי לחזות בכינוס מחולות העם השני שנערך בקיבוץ דליה. לא היה מדובר בסתם אירוע תרבותי אלא בניסיון ליצור ולעצב את המחול העברי החדש. אז איך קרה שסיקור הכנס בעיתוני היישוב העברי לא התמקד ברוקדים אלא בעניין אחר לגמרי?

כשהתגלו גופותיהם הירויות של נחמה אברונין ואהרון רוזין, כולם סברו שאברונין הרגה את מאהבה והתאבדה לאחר מכן. אבל פרשת מותם של האם הצעירה, שהייתה אז בהיריון, ושל מי שניהל עימה רומן, התרחשה רחוק בצפון, בקהילה הסגורה של גדוד העבודה ולכן לא זכתה מעולם לחקירה הולמת מצד שלטונות המנדט שהתחיל רק כמה שנים לפני כן. יומנה של אברונין, שיצא לאור כספר, חושף פן נוסף ומכמיר לב מהפרשייה שהסעירה את גדוד העבודה לפני יותר ממאה שנים