בשנת 1939, מעט לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, פרסם לוין קיפניס ספר על ילדים יהודים שנתפסו בידי הנאצים ומסתתרים ביער. את הספר כתב מתוך תחושת דחיפות במשך לילה אחד ארוך וחש הקלה רק כשסיים את הכתיבה. "פרעות קישינב, אשר לא אשכח, עמדו לנגד עיניי", הסביר לימים
לא רק הבלרינה מאושוויץ: הבחירה של ד"ר אדית אגר
ההספדים הרבים אודותיה בכלי התקשורת בכל רחבי העולם התמקדו ברגע הנורא בחייה, רוקדת מול ד"ר מנגלה באושוויץ, אבל סיפורה של אדית אגר, שהחלה את חייה כנערה יהודייה אלמונית בהונגריה וסיימה אותם כד"ר נערצת לפסיכולוגיה בארצות הברית, גדול מכותרותיו לאין שיעור. זהו סיפור מרחיב לב על אומץ, אמונה, חכמה ונחישות אינסופיים
מאיר לוין: סופר יהודי אמריקני נשכח ושערוריית היומן של אנה פרנק
יהדות אמריקה התברכה בגלריה מרשימה של סופרות וסופרים. רבים נכנסו לפנתיאון האמריקני, ספריהם הפכו לרבי-מכר, תורגמו לשפות ואף עובדו למחזות וסרטים. בתוך כך, בולט היעדרו של מאיר לוין, סופר ועיתונאי שהותיר מורשת עשירה של כתיבה ואקטיביזם יהודי וציוני. בין היתר, הוא זכה לפרסום סביב גילוי היומן של אנה פרנק ומאוחר יותר עמד במרכז שערורייה כאשר היומן הועלה כמחזה בברודווי
מבלארוס לשנגחאי: מסע ההצלה של ישיבת מיר
המסע הבלתי ייאמן של מאות בחורי ישיבה שחצו את רוסיה ברכבות, הפליגו ליפן והתאחדו מחדש בשנגחאי. על האמונה שלא נשברה, הספרייה שהודפסה מחדש בתנאי שדה והנס שבישר את תקומת עולם הישיבות
הארכיון ששרד פעמיים: זיכרונות משפחתיים מגרמניה שניצלו רגע לפני הטבח בבארי
עשרה בני משפחה אחת מבארי נרצחו או נחטפו ב־7 באוקטובר. רק שבועות ספורים קודם לכן הפקידו אצלנו בספרייה למשמרת עולם את הארכיון המשפחתי שמתאר את חיי התרבות בגרמניה שלפני השואה. סיפורם עובר דרך הקמת הקיבוץ ועד לרגע שבו ההיסטוריה הכתה שוב
המחברת שניצלה מרכבת המוות
לפני 82 שנים, בליל האימה של יהודי ספלאק שברומניה, בתחנת הרכבת בעיירה, הצליח הרב שמואל קליין להעביר מחברת אחת צנועה עם חידושי תורה שכתב, לידיים בטוחות, לפני שנשלח לאושוויץ. לאחרונה היא הגיעה לספרייה הלאומית וזהו סיפורה
שוריקה ברוורמן: הצנחנית שלא קפצה
לפחות 37 צעירים מ"צנחני היישוב" יצאו לצנוח למען אחיהם ואחיותיהם באירופה, מתוכם שלוש היו נשים: חנה סנש, חביבה רייק ושרה ברוורמן. האחרונה, שוריקה, הגיעה לאירופה למרות שלא הצליחה לצנוח. היא גם היחידה משלושתן ששרדה, וזיכרונותיה שופכים אור על הגיבורים והגיבורות שלצידה, אלה שלא שבו
"משתוקק בחום לאישה": היומן האישי, המחשבות והשירים שכתב הנער שנרצח באושוויץ
לו לאון וייס היה שורד את השואה, הוא היה הופך למישהו. הנער בעל כישרון הכתיבה והנפש הלוהבת, תיעד וכתב את חייו מתוך תחושת נחיצות פנימית. כתביו הרבים, ביניהם שירים, יומן ואפילו אוטוביוגרפיה, חושפים טפח מנפשו ומחיי משפחתו בשנים שלפני הכיבוש הנאצי, והופקדו אצלנו בספרייה הלאומית, הנה קטעים מהם
יופ וייס חוגג את ליל הסדר בברגן בלזן
לפני המלחמה היה יוסף "יופ" וייס מנהל כלבו מבטיח בקלן. שלא ברצונו הפך האיש הצנוע לנציג האסירים במחנה הריכוז ברגן בלזן ועשה ככל שביכולתו להיטיב את מצבם הקשה. בליל חג הפסח, על סף ייאוש, המילים שלו הן עדות לכוח פנימי אדיר יחד עם ראיית מציאות מפוכחת וכואבת
האנציקלופדיה החיה של הקהילות האבודות
משה צינוביץ מילא דפים עד אפס מקום בסיפוריהם של רבנים וקהילות שנכחדו. כעת, סידור ארכיונו המפוזר חושף את האיש שכתב את זיכרונותיהם של אחרים ושכח להשאיר סדר בכתביו שלו
