הכירו את מלכת אסתר – מלכת היופי הראשונה של ארץ ישראל

חוץ מכתר (וכד מקרמיקה) זכתה המלכה גם בהשמצות ובגינויים. אז איך נבחרה מלכת היופי הראשונה – או ליתר דיוק – "העברייה הטיפוסית היפה" הראשונה?

נתי גבאי | 25.02.18 |
Share
צפורה צברי, אסתר המלכה העברייה השלישית, 1928. צילום: ש' קורבמן, אוסף המוזיאון לתולדות תל-אביב - יפו.

הימים ימי שנות ה-20 בתל אביב. כולם כבר מכירים את נשפי הפורים המוצלחים של המפיק ואושיית התרבות ברוך אגדתי. אך רגע לפני נשף הפורים של 1926, לאגדתי עולה רעיון חדש ומפתיע שישדרג את נשף המסכות שלו: תחרות מלכת יופי! או כפי שהוא כינה אותה – "נשף הבחירות של אסתר המלכה".

כרזה לקראת התחרות של 1926 (אוסף הכרזות, הספרייה הלאומית)

 

וכך דיווח העיתון "דואר היום" ב-29 בינואר 1926: "ביום ט"ז שבט (31 בינואר) יסודר על ידי ברוך אגדתי באולם התערוכה נשף מיוחד במינו שעד עתה לא הייתה דוגמתו בתל אביב. בנשף זה תיבחר 'אסתר המלכה' של נשף פורים – העבריה היפה והטיפוסית מתל אביב. אסתר זו תהיה מלכת נשף הפורים ומלכת התהלוכה שתיערך ברחובות תל אביב בחג הפורים".

הזמנה לנשף פורים, 1929. אוסף הכרזות, הספרייה הלאומית

וכך נולדה תחרות מלכת היופי הראשונה אי פעם של ארץ ישראל! כל מועמדת הייתה יכולה להחתים 50 אנשים ולהציג את מועמדותה, והמשתתפים בנשף המפואר – הם אלו שיבחרו את מלכת אסתר העבריה! ויש פה גם מעשה אצילי למען המולדת: 50% מההכנסות יופרשו לקרן קיימת לישראל. מי צריך יותר?

התחרות הייתה הצלחה גדולה ונעשתה למסורת של חג הפורים לעוד שנים אחדות. בכל שנה נבחרה מלכה מעדה אחרת – פעם "מלכת אסתר הבוכארית", פעם "מלכת אסתר התימנית", מתוך רצון לתת ייצוג לכלל עדות ישראל. בנוסף, באמצעות התחרות קיווה אגדתי לחבר בין המסורת היהודית של פורים והמגילה, לבין התרבות העברית החדשה – מלכת יופי מהיישוב. על פניו – רעיון מושלם.

ומי זכתה בתואר הנחשק בפעם הראשונה? הזוכה, אישה בשם לילה טשרטקוב, אפילו לא נרשמה לתחרות, אלא פשוט באה למסיבה בתור אורחת, אבל הקהל כל כך התאהב בה שהוא בחר בה לתואר מלכת אסתר.

מלכת היופי הראשונה, 1926, לילה טשרטקוב (מתוך אוסף א' טשרקוב, תל אביב)

"היו לה עינים ירוקות שרחצו ברוך ובעדנה, והשערות שענדו זר לראשנה היו שחורות וקורנות", סיפר עליה העיתונאי שסיקר את האירוע, אורי קיסרי. "היא הייתה נושאת את יפיה בגאווה מיוחדת של אשה שצעדיה אינם נוגעים כלל באדמה הפרוזאית. היא הייתה גברת, ובת הצחוק העילאית שלה הייתה יכולה לשנות את מפת העולם. היא הייתה יפה כשמש, יפה כעולמו של הקדוש ברוך הוא".

מלכת היופי הראשונה, 1926, לילה טשרטקוב (מתוך אוסף א' טשרקוב, תל אביב)

אבל מכיוון שמדובר ביהודים, מובן שלא כולם התאהבו ברעיון של תחרות מלכת היופי. מכתבים זועמים נשלחו למערכות העיתונים, וכרוזים משמיצים נתלו על לוחות המודעות. חלק מההשמצות היו על רקע דתי, מצד אלה שראו בתחרות עניין חילוני שהגיע מארצות נוכריות, אך השמצות אחרות הגיעו מאנשי רוח שראו בתחרות לא פחות מפגיעה מוסרית בחברה העברית.

כרוז שיצא נגד התחרות (אוסף הכרזות, הספרייה הלאומית)

"אל תשכחו כי ירידת כבודנו הלאומי נגרמה לנו על ידי הפומביות, הרעשנות, והחגיגיות הנפרזת שעתה שמה אותנו לשמצה בקמינו…", זעקו בכרוז אנשי רוח שראו בתחרות דבר המוריד מקרנו וממוסריותו של הישוב העברי. "אל תשכחו שאנו היינו מקור המוסר שממנו ניזון העולם! שובה אל מקורך בית ישראל! הסירה החרפה מעל עמך וארצך!".

אך כאמור, המתנגדים לא הסתפקו רק בלוחות המודעות להביע בהם את מחאתם. "ומה לאמן אצל נשף, בו יבחר כל הולך בטל ומבלה זמן לריק את היפה בנשי תל אביב להיותה 'אסתר המלכה' בנשף הפורים?", תהה מר ז' דויד במכתב ששלח למערכת דבר ב-1 בפברואר 1926. "היופי – מתנת אלוהים היא לנבחריו, ולא בקלפי ייבחר! וחמישים האחוזים מהכנסות הנשף הנתיתנים לקרן הקיימת – אינם מטהרים אף הם! המוקצה – מוקצה!".

כמה תמונות של מלכות היופי השונות שזכו בתואר "מלכת אסתר":

המלכה העברייה השנייה ריקטה שלוש ולימינה כד הקרמיקה שבו זכתה בתחרות (מתוך אוסף המוזיאון לתולדות תל-אביב-יפו)
ריקטה שלוש, אסתר המלכה העברייה השנייה, 1927.  אוסף צ' פומרוק, תל אביב
צפורה צברי, אסתר המלכה העברייה השלישית, 1928. צילום: ש' קורבמן, אוסף המוזיאון לתולדות תל-אביב - יפו.
ברוך אגדתי והמלכה העברייה השלישית צפורה צברי לאחר טקס קבלת הפנים (מתוך אוסף המוזיאון לתולדות תל-אביב-יפו)
המלכה צפורה צברי מציגה את המתנות שזכתה בהן: כד קרמיקה, זר פרחים וחנוכייה. אוסף המוזיאון לתולדות תל-אביב – יפו
צפורה צברי וברוך אגדתי בראש מסע הקרנבל, 1928. אוסף המוזיאון לתולדות תל=אביב - יפו
אסתר המלכה העברייה הרביעית חנה פולני עם כתר המלכות שבו הוכתרה (מתוך אוסף המוזיאון לתולדות תל-אביב-יפו)
מלכת היופי הראשונה רחל בלומנפלד, אסתר המלכה החמישית 1931 (מתוך אוסף המוזיאון לתולדות תל-אביב-יפו)

ברוך אגדתי, שבסך הכל רצה לשמח קצת, נעלב. עד כדי כך נעלב שהוא החליט להילחם על כבוד התחרות שלו, ופרסם כמה שבועות אחרי התחרות הראשונה טור תגובה לאותו טור של הקורא הממורמר ז' דויד שם כתב בין היתר – תחת הכותרת "לכל מטיפי המוסר": "הבחירות אשר סודרו על ידי לאסתר המלכה היו רק מעין הקדמה לנשף הפורים הבא ועל נשף פורים אקווה שגם מטיפי המוסר ואנשי התכלית ב"דבר" ו"בהארץ" לא יקראו לחרם. חושבני, שחטא גדול לא חטאתי בזה, והנני אומר להמשיכו גם בשנים הבאות."

אך הלחץ עבד, וחרם הוטל על התחרות של שנת 1930, מה שהוביל לתגובה של לא פחות מאשר אסתר המלכה בכבודה ובעצמה שהוציאה גם היא כרוז, ובו היא מסנגרת על התחרות על שמה: "בושתי ונכלמתי, בני עמי, כי כן עלה עלה לי. האומנם ניטל עלי לקחת שוב מקל הנדודים בידי? האומנם זה יהיה גמולי על כל הטובה אשר גמלתי לעמי? לא, לא השלמתי עם גורלי. כי רבה אהבתי אליכם ואת יסורי אקבל באהבה!".

 

לעוד נשים שעשו היסטוריה, הצטרפו לקבוצה החדשה שלנו "גיבורות"

 

 

כתר המלכות לאסתר המלכה במוזיאון ארץ ישראל

 

עוד סיפורי פורים:

מי באמת הלחין את השיר ה"עממי" "ומרדכי יצא"?

מה הקשר בין מגילת אסתר לשפן? ומי הם ישפן ושפופן?

איפה אתה בפורים? בפורקנון של חולון כמובן!

מגילת אסתר בקומיקס מלפני 400 שנה




נתי גבאי

נתי גבאי, יליד 1981, נשוי ואב לליה ומיקה המתוקות ולסנסה, בוז'י ונלה החתולות.

לכתבות נוספות של נתי גבאי >>

קבלו את הסיפורים הכי טובים שלנו ישירות למייל

תגובות על כתבה זו