הנדוניה לא מספיקה? ערכו הגרלה לטובת הכנסת כלה!

מה עושים זוג הורים כשאין להם סכום מספיק לנדוניית הבת? כתב יד נדיר מהמאה ה-18 מספק את התשובה

ואלה שמות (חלק מ)המשתתפים בהגרלה

שאלת גודל הנדוניה שעל זוג הורי הכלה להעניק לבני הזוג הטריים לרגל חתונתם היא שאלה שהטרידה הורים רבים במהלך הדורות. רעיון הנדוניה נמצא כבר במקורותינו. בספר ירמיהו, פרק כ"ט פסוק ו' נכתב: "קְחוּ נָשִׁים וְהוֹלִידוּ בָּנִים וּבָנוֹת וּקְחוּ לִבְנֵיכֶם נָשִׁים וְאֶת בְּנוֹתֵיכֶם תְּנוּ לַאֲנָשִׁים וְתֵלַדְנָה בָּנִים וּבָנוֹת וּרְבוּ שָׁם וְאַל תִּמְעָטוּ".

מדובר בפסוק סתום על פניו. כיצד ניתנת האישה לבעל? והרי בתחילת הפסוק הבעל הוא זה שמקדש את האישה. הגמרא מפרשת שאקט נתינת האישה הוא בעצם נתינת הנדוניה, אשר באמצעותה הופך האב את בתו ל"מציאה" שיש להשקיע כדי להשיגה.

ומה אם אין ברשות המשפחה סכום מספק כדי להפוך את בתם ל"מציאה"? עם שאלה זו התמודדה משפחה יהודית-איטלקית במודנה שבאיטליה. הפתרון שרקחה נחשף בכתב יד מרתק שהגיע לאחרונה לספרייה הלאומית.

ההקדמה המסקרנת לכתב היד שהגיע לאחרונה לספרייה. לפריט בקטלוג הספרייה לחצו

 

"לקבץ עליה גורלות כפי המצטרף למלאת את החסר"

השנה היא 1778. המקום – העיר מודנה שבאיטליה. משפחת הכלה, שאת שמה אנו לא יודעים, מנסה לגייס סכום כסף שישמש את בתם בתור נדוניה לחתונה הקרבה. היות שלא היה להורי הכלה סכום מספק, יש להניח שעברו זוג ההורים על הרכוש שברשותם בחיפוש אחר פריט יקר ערך שיוכל לפתור את מצוקתם. הפתרון נגלה להם בצורת ספר תורה שברשותם, "הכתובה על הקלף כתב נאה".

אפשר שראו במכירת ספר התורה מעשה שאינו מכבד את קדושתו, או שמא האמינו שבדרך שבחרו יצליחו לגרוף את הרווח הנאה ביותר. כך או כך, החליטו לארגן הגרלת ספר תורה, כשהסכום הנאה שירוויחו מהכרטיסים להגרלה יועבר קודש לנדוניית הבת.

האירוע כולו תועד בפנקס השייך למנהל ההגרלה שתיעד את שמות ומספרי המשתתפים בה, ושהגיע לאחרונה לספרייה הלאומית. וכך נכתב בהקדמה לכתב היד: "תורת ה' תמימה … בכתיבה תמה יפה וברה, כל זמן שבעליה צנועים ספר תורה מונחת בארון הקדש בכבודה והידורה, ובהגיע תור נערה בפרק בתולה נישאת בדקו ומצאו כי השגת יד חסרה … והסכימו להטיל חלשים על הקדשים זאת התורה הכתובה על הקלף כתב נאה … ולקבץ עליה גורלות כפי המצטרף למלאת את החסר, וכל גורל בעד שלשה ליטרים מט[בע] מודינא, ובהקבץ סך המצטרך יוטל הגורל לפני מע' ישיבתנו".

ההימור של בני הזוג השתלם ורבים מבני הקהילה במודנה ומקהילות נוספות רכשו כרטיסים להגרלה – אם מתוך רצון להיות הבעלים של ספר תורה מהודר, ואם מתוך רצון לסייע לזוג ההורים במצוקתם. כתב היד מגלה כי היו משתתפים שרכשו גם עשרה כרטיסים ויותר. בסך הכל נרכשו 808 כרטיסים להגרלה, סכום שאנו מקווים ששירת את הכלה וחתנה הטריים בחייהם המשותפים יחדיו.

 

הצצה לכמה מהשמות שמופיעים בכתב היד. כפי שניתן להיווכח, היו לא מעט משתתפים שרכשו יותר מכרטיס אחד

 

בסוף ההקדמה, ציין מנהל ההגרלה את שמו: "אברהם יצחק הכהן זלה"ה חותם פה מודינא אור ליום ה' ט"ו לחדש שבט שנת ל'ק'ח' את' ספר ה'תורה הזה". את שם הזוכה, או את שם המשפחה שהעמידה את ספר התורה למכירה, בחר שלא לספק.

 

היוזמה מתפשטת

וכבר עמדנו לפרסם כתבה זו, כשהגיע לידינו כתב יד נוסף שנכתב כמה שנים מאוחר יותר. כתב היד הזה, גם הוא ממודנה שבאיטליה, מספר את סיפור הגרלת ספר תורה מהודר נוסף לאותה מטרה – הכנסת כלה בברית הנישואים.

טרם הצלחנו לאשש את השערותינו לגביו, אך בהחלט סביר להניח שמדובר באותן נפשות פועלות שארגנו את ההגרלה המוקדמת לכבוד כלה אחרת. והפעם אנו גם יודעים את שמו של הזוכה בר המזל – ישראל צ'רבו (צבי) סגרסטי מרג'ו שבאיטליה.

כתבי יד שונים, סיפור דומה

 

השם המוקף הוא שמו של הזוכה: ישראל צ'רבו (צבי) סגרסטי, כפי שנכתב "עלה בגורלו ובסמ"ט (בסימן טוב) ובמז"ט (ובמזל טוב)"

עולם שלם של כתבי יד מחכה לכם באתר "כתיב"

 

כתבות נוספות:

חופת הנעורים של בני החמש במרוקו

הבדחן, השדכן והתזת מי הקולון: מנהגי החתונה של יהודי התפוצות

כתבי יד: הקסם שמסתתר בחתימת המעתיק

 

 

 






מה בירכו יהודי הגניזה לכבוד חג החנוכה?

אספנו כמה ברכות ואיחולים לחג שנמצאו בגניזת קהיר

מכתב בערבית-יהודית, בו איחל הכותב לנמענו "בהדה אלאיאם אלשריפה (בימים אלו הנכבדים), אלמכצוצה אלמעהודה באלנסים (המפורסמים ומוכרים ב'הנסים') מי שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה יעשה עם הדרתך הקדושה ועם שאר הצאן הנבזה [מילה מטושטשת] כל נביא וחוזה"

חג החנוכה זכה למעמד חשוב אצל יהודי הגניזה, אף שאיננו באופן רשמי 'חג'.

אנשים שלחו זה לזה במכתבים ברכות ואיחולים כמו "מי שעשה נסים לאבותינו בימים האלו ובחודש הזה יעשה עמנו ועמכם נסים ונפלאות". אספנו כמה ברכות ואיחולים כאלו שנמצאו בגניזת קהיר.

 

קטע ממכתב בערבית-יהודית. הכותב שולח ברכות לנמען ולקרובים רבים המבורכים "באפצ'ל אלסלאם" (בשלום רב-חסד, נגיד), ומבקש לשלוח את שלומו ("סלאמי") גם "ללמולי (לאדוני) אלשיך יעקוב ש'צ' (ראשי תיבות 'שמרו צור'), ואלשיך ט'אהר, וסאיר אלאצחאב (ושאר החברים)"

 

אדם אחר באמצע המאה ה-11 שלח לידיד נכבד הזמנה "שנתוועד למחר בבית הכנסת", והוסיף איחול: "אלוהים ישים ימי החנוכה עליו ועל כל אשר לו סימן טוב וסימן ברכה".

 

"אלוהים ישים ימי החנוכה עליו ועל כל אשר לו סימן טוב וסימן ברכה"

 

אדם נוסף, שכתב מכתב בערבית-יהודית, איחל לנמענו "בהדה אלאיאם אלשריפה (בימים אלו הנכבדים), אלמכצוצה אלמעהודה באלנסים (המפורסמים ומוכרים ב'הנסים') מי שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה יעשה עם הדרתך הקדושה ועם שאר הצאן הנבזה [מילה מטושטשת] כל נביא וחוזה".

 

"בהדה אלאיאם אלשריפה אלמכצוצה אלמעהודה באלנסים"

אף התכנסויות משפחתיות לא נעדרו – במכתב ששלח יוסף לקרוב משפחתו הוא כותב: "ואנא אקול אנני אצל אליכם עלי אלחנוכה (ואני אומר כי אגיע אליכם לכבוד החנוכה)".

 

"ואנא אקול אנני אצל אליכם עלי אלחנוכה"

 

חג חנוכה שמח!

 

(שני המכתבים הראשונים נמצאים בספרית אוניברסיטת קיימברידג', וסימנם TS10J 14.9, TS8J22.7. המכתב השלישי, בערבית-יהודית, נמצא בספרית ה-JTS וסימנו ENANS2.5. הביקור המשפחתי בחנוכה נזכר במכתב באוסף לואיס-גיבסון, LIT2.140)

 

הכתבה פורסמה במקור בדף הפייסבוק "גניזת קהיר – היסטוריה של היום-יום"

 

 

בואו לקרוא ולשתף סיפורים, תמונות ומוזיקה מהעולם והמורשת היהודית. הצטרפו לקבוצת הפייסבוק החדשה שלנו "יהודים ונהנים"

 

כתבות נוספות

אני הרגתי את השיר הזה בגלל 'סְבִיבוֹן – סֹב סֹב סֹב'

בימים ההם בזמן הזה: שירי החנוכה ששרו הילדים בזמן השואה

נס גדול היה איפה? כך נולד הסביבון

כך הפך מעוז צור מפיוט אשכנזי לשיר ישראלי

שני העיוורים שהפיצו אור קסום




`;