אני הרגתי את השיר הזה בגלל 'סְבִיבוֹן – סֹב סֹב סֹב'

האמת נחשפת: כך חוסל להיט עברי מוקדם לטובת שיר החנוכה

איירה: איזה הרשקוביץ אילון

סְבִיבוֹן – סֹב סֹב סֹב,
חֲנֻכָּה הוּא חַג טוֹב.
חֲנֻכָּה הוּא חַג טוֹב,
סְבִיבוֹן – סֹב סֹב סֹב.

סֹב נָא, סֹב כֹּה וָכֹה,
נֵס גָּדוֹל הָיָה פֹּה.
נֵס גָּדוֹל הָיָה פֹּה,
סֹב נָא, סֹב כֹּה וָכֹה.

 

מאחורי שיר החנוכה האהוב שכתב לוין קיפניס, מסתתר שיר אחר לגמרי, שנולד בארץ לפניו ושכלל לא קשור לחנוכה אלא לחג אחר.  הנה סיפורו:

היה היה פעם שיר בשם "מִפְּאַת יַרְדֵּן, מֵהַר גִּלְעָד" שכתב לוין קיפניס ללחן עממי ושהיה ללהיט גדול בארץ. הוא אפילו הושר בליווי תנועות מיוחדות בשיעורי ההתעמלות בבתי הספר ביישוב העברי. כך סיפר קיפניס בראיון לחוקרת המוזיקה ציפי פליישר:

"פעם אחת קיבלתי מכתב מאידלסון [המלחין והמוזיקולוג אברהם צבי אידלסון שחיבר את המילים ל'הבה נגילה']. הוא כתב לי שהוא חולה ומבקש שאבוא אליו. הוא ישב על המיטה, שר לי מנגינה וביקש שאשתמש בה. למחרת הבאתי לו את המילים "מפאת ירדן". והוא קפץ ממש מהמיטה כשנוכח כמה שהמילים מתאימות, והשיר הזה נעשה אחד השירים הנפוצים ביותר בארץ כולה, שיר להתעמלות – בכל ההופעות של בתי הספר על מגרשים גדולים להתעמלות כללית היו עושים תנועות לפי המנגינה הזו."

הנה "מפאת ירדן, מהר גלעד" בביצועו של האחד והיחיד עזריה אלון, חתן פרס ישראל וממייסדי החברה להגנת הטבע:

 

ואם מתחשק לכך לשיר יחד איתו, אז הנה המילים:

מִפְּאַת יַרְדֵּן, מֵהַר גִּלְעָד
עוֹלִים, בָּאִים אַנְשֵׁי מַעֲמָד
יַחְדָּיו זְקֵנִים עִם בַּחוּרִים
נוֹשְׂאִים בַּטֶּנֶא בִּכּוּרִים

בָּרֹאשׁ צוֹעֵד הַפָּר הָעַז
קַרְנָיו צֻפּוּ זָהָב וָפָז
עֵינָיו שְׁלֵווֹת, יוֹם חַג חַג לוֹ
בַּחֲשִׁיבוּת יָרִים רַגְלוֹ

וְהָלְאָה יַךְ-יַכֶּה חָלִיל
לְהַר הַבַּיִת עוֹלִים בְּגִיל
וְהַלְּוִיִּים נוֹגְנִים שָׁרִים
שָׁלוֹם אַחִים, יַלְדֵי הָרִים

 

אם האזנתם להקלטה ודאי כבר זיהיתם את הקשר בין "מִפְּאַת יַרְדֵּן, מֵהַר גִּלְעָד" ובין "סְבִיבוֹן – סֹב סֹב סֹב", נכון? אז איך התגלגל השיר העברי לשיר הסביבון? הדבר היה ככה:

חלפו שנים מאז כתב קיפניס את "מִפְּאַת יַרְדֵּן, מֵהַר גִּלְעָד" והנה קרב ובא חג החנוכה. קיפניס כתב לרגל החג את המילים לשיר "סְבִיבוֹן – סֹב סֹב סֹב". נחום נרדי חיבר לשיר לחן, אבל קיפניס לא היה מרוצה ממנו והחליט ל"הלביש" את המילים החדשות של "סְבִיבוֹן – סֹב סֹב סֹב" על הלחן הישן והטוב בעיניו של "מִפְּאַת יַרְדֵּן, מֵהַר גִּלְעָד". וכך, העניק קיפניס חיי נצח לשיר החנוכה האהוב והשכיח כמעט לגמרי את "מִפְּאַת יַרְדֵּן, מֵהַר גִּלְעָד" שהלהיב וריגש את בני הארץ.

 

וכך סיפר קיפניס:

"כשחיברתי את השיר 'סְבִיבוֹן – סֹב סֹב סֹב' נרדי חיבר לו מנגינה שלא מצאה חן בעיניי. החלטתי להעביר את השיר מיד לגנים, ולכן לקחתי את המנגינה ההיא והתאמתי אותה ל'סְבִיבוֹן – סֹב סֹב סֹב'. והנה, השיר ממש נעשה שיר עממי, אבל השיר ההוא סבל. המלחין פאול בן חיים חיבר מנגינה חדשה ל'מִפְּאַת יַרְדֵּן' אבל השיר ההוא, אין לזה תקנה. אני הרגתי את השיר הזה בגלל 'סְבִיבוֹן – סֹב סֹב סֹב'."

 

 

לוין קיפניס ובנו הבכור שי בתחילת שנות ה-30, מתוך 'ויקיפדיה'

 

"סְבִיבוֹן – סֹב סֹב סֹב" הוא דוגמה נהדרת לאופן שבו התפתחו שירי הילדים העבריים בימי העלייה השנייה, אחרי שכבר התחוללה "מלחמת השפות" וכששירי החג העבריים לילדים העבריים, היו צורך השעה.

לוין קיפניס, חתן פרס ישראל לספרות ילדים,  חיבר מאות שירים, מאות סיפורים וגם פרסם כמאה ספרים. רבים משירי הילדים שכולנו שרים עד היום, נכתבו על ידי קיפניס, והדבר ניכר במיוחד בימי החנוכה. קיפניס הוא "המשורר של חג האור", הוא חיבר לא רק את  "סְבִיבוֹן – סֹב סֹב סֹב" אלא גם את "חֲנֻכָּה, חַג יָפֶה כָּל כָּךְ", "הָבָה נָרִימָה נֵס וַאֲבוּקָה", "לְבִיבוֹת" (קֶמַח קֶמַח מִן הַשַּׂק), "שִׂימוּ שֶׁמֶן", "נֵר לִי" ועוד. אולי זה היה מפני שחנוכה הוא החג שהביא את קיפניס לחבר את שירו הראשון לילדי הגנים "חֲנֻכִּיָּה חֲנֻכִּיָּה סַפְּרִי נָא לִי מַעֲשִׂיָּה", אך על כך בכתבה אחרת.

 

רוצים לגלות את כל הסיפורים שמאחורי השירים האהובים?
הצטרפו לקבוצת הפייסבוק שלנו "הסיפור מאחורי":

 

תודה לחוקרת המוזיקה ציפי פליישר שאת הסיפור מאחורי "סְבִיבוֹן – סֹב סֹב סֹב", סיפר לה לוין קיפניס בריאיון ב-9.7.1963  והוא מופיע בחיבורה "התפתחותו ההיסטורית של שיר העם העברי", 1964

תודה למחלקת המוזיקה על העזרה בחיבור הכתבה

 

 

כתבות נוספות

בימים ההם בזמן הזה: שירי החנוכה ששרו הילדים בזמן השואה

נס גדול היה איפה? כך נולד הסביבון

מִי רוֹצֶה, רוֹצֶה לִשְׁמֹעַ מַעֲשֶׂה בְּלֶּפֶת!

כך הפך מעוז צור מפיוט אשכנזי לשיר ישראלי



הדר בן-יהודה

מחברת תסריטים, מתרגלת טאי צ'י ויודעת איך להתאים לאנשים את הספר שהכי מתאים להם בדיוק עכשיו. יום אחד אכתוב אותו. צילום: טל ניניו
לכתבות נוספות של הדר בן-יהודה >>

קבלו את הסיפורים הכי טובים שלנו ישירות למייל

תגובות על כתבה זו