הטקס הקבלי העתיק שאיפשר את זיהוים של חללי מחלקת הל"ה

כאשר הובאו חללי הל"ה לקבורה בהר הרצל הוקדשו מאמצים רבים לזיהוים אך רק 23 מגופות הלוחמים זוהו בוודאות. הרב אריה לוין גייס לפתרון הבעיה את השיטה הקבלית "גורל הגר"א"

בני יעקבי | 21.12.17 |
Share
הלווית הל"ה ד' בשבט התש"ח 1948. צילום: ארכיון תולדות גוש עציון

קראו ושתפו את הסיפורים שמאחורי התמונות, הספרים והשירים בקבוצת הפייסבוק החדשה שלנו "הסיפור מאחורי"

 

"פעמיים ירדה ההלוויה מהכפר לשיפולי הגבעה מעל הוואדי, מקום שנכרה קבר-אחים גדול בתוך חורשת האורנים הצעירים. נושאי המיטות, חיילים, אנשי המשק והקרובים צעדו דומם בשביל היורד. מחזה נוגע עד הלב היה דמותה של אֵם אצילה ושקטה שצעדה מאחרי האלונקה, בידה תמכה את ראש בנה יחידה המת, שבלט במקצת מתחת לכיסוי שעל גבי האלונקה – כאילו חי בנה ולטיפת האם תקל עליו" (מתוך יומן כפר-עציון, 18 בינואר, 1948).

35 אנשי מחלקת הל"ה, שעליהם פיקד דני מס, יצאו בדרכם לתגבר את גוש עציון הנצור בלילה שבין 15 ל-16 בינואר 1948. לפנות בוקר התגלתה המחלקה, כותרה על ידי אלפי ערבים מהסביבה וכל לוחמיה נהרגו בקרב שנמשך כל היום.

 

12 מצבות נותרו ללא שם

יומיים אחר כך גילה את הגופות מפקד המשטרה הבריטית בחברון, הימיש דוגן. הוא התכוון להביאן לקבורה בכפר עציון, אבל עד שעשה זאת, הספיקו ערביי הכפר צוריף להתעלל בגופות ולהשחית אותן. הדבר הוביל, מאוחר יותר, לבעיה בזיהוי החללים.

הלווית הל"ה. ד' בשבט התש"ח 1948. צילום: ארכיון תולדות גוש עציון

 

הלווית הל"ה ד' בשבט התש"ח 1948. צילום: ארכיון תולדות גוש עציון

מספר חודשים לאחר סיום מלחמת העצמאות, בסוף 1949, החל מבצע שיזם הרב הראשי בצה"ל, הרב שלמה גורן, להבאת הנופלים בחזיתות השונות לקבר ישראל. כך הובאו למנוחות גופותיהם של נופלי גוש עציון, בהן לוחמי מחלקת הל"ה, בבית הקברות הצבאי בהר הרצל.

חלקת הל"ה בהר הרצל

 

בעת הקבורה הזמנית בכפר עציון הגופות זוהו במאמץ רב, אך לאחר נפילת הגוש אבדו פרטי הקבורה ולא היה ידוע מי קבור והיכן. בשל כך, כשהובאו הגופות לקבורה קבועה בהר הרצל היה צורך בזיהוי מחודש שלהן, ורק עשרים ושלוש מתוכן זוהו. על שתים עשרה מצבות לא צוין שם. המשפחות שבניהן לא זוהו פנו אל רבה של ירושלים, הרב צבי פסח פרנק, וזה הציע להם לפנות אל הרב אריה לוין ולבקש ממנו שיערוך טקס קבלי הנקרא "גורל הגר"א" אשר באמצעותו יזוהו הגופות.

 

הפסוקים שנתנו תשובה בדרך פלא

הרב אריה לוין נודע כאיש חסד וכונה "רב האסירים" מפני שהיה נוהג במשך שנים, עוד בתקופת המנדט הבריטי, ללכת רגלית בכל שבת ולבקר את האסירים בבתי הכלא, לעודד את רוחם ולכתוב להם מכתבים. בפרט נודעו ביקוריו אצל אסירי המחתרות ואצל עולי הגרדום. הוא ביקר בקביעות גם בבית החולים "הנסן" למצורעים שבטלביה כדי לעודד את יושביו. הוא עצמו השתתף בסידורי הלוויה והזיהוי שנערכו לפני קבורת החללים בכפר עציון ב-48.

"גורל הגר"א" היא שיטה המיוחסת לגר"א מווילנה, אשר נערכת באמצעות פתיחת ספר תנ"ך באופן אקראי וקישור הפסוקים המופיעים בעמוד לשאלה העומדת על הפרק. מטרתו של הטקס היא לקבל תשובה לשאלות בעלות חשיבות רבה. אם אין רמז בפסוק, מדלגים לפסוק הבא המתחיל באות בה מסתיים הפסוק.

הרב אריה לוין. צילום: אוסף אדי הירשביין

הרב לוין סירב בתחילה לעשות זאת, אך לאחר ששוכנע שהדבר יעזור ל"סגירת מעגל" אצל המשפחות – נעתר לבסוף. במקרה זה, הרב קיבל לידיו מצד אחד את רשימת החללים שמקומם לא היה ידוע, ומהצד השני – קיבל תרשים של מקומות הקברים ללא שם (חלילה לא היה צורך לחפור קברים או לחלל את כבוד המתים). אז עבר על התרשים, קבר אחר קבר, וניסה לשייך פסוק לכל קבר.

ספר התנ"ף שנדפס באמסטרדם תס"א ששימש את הרב אריה לוין לטקס. צילום: מתוך הספר "איש צדיק היה"

על פי ספרו של שמחה רז "איש צדיק היה", בדרך פלא מלאכתו של הרב היתה קלה. בתחילה הופיעו מספר פסוקים כלליים שרמזו על השם "הל"ה", ולאחריהם – ללא הפסקה – הופיעו אחד עשר פסוקים הרומזים על שמות החללים לפי סדר קבורתם שבתרשים. בחלק מהפסוקים הופיע שמו המפורש של החלל. באחרים – רמז ברור. לחלל ה-12, יעקב קוטיק ז"ל, לא נמצא פסוק, אך לא היה בכך צורך: לפי זיהויים של שאר החללים היה ברור היכן הוא קבור.

פרוטוקול "הפלת גורל של הגר"א לגבי שנים עשר הקברים בקבר הל"ה בהר הרצל". מתוך הספר "איש צדיק היה"

 

12 נרות האירו את קיר המזרח

וכך מתאר העתונאי יצחק דיש את המעמד:

"היה זה יום חמישי, שעת לילה. עלו לישיבה, אשר בעליית הבית הקטן והצנוע של רבי אריה, בשכונת "משכנות" (שכונה קטנה בקרבת שוק מחנה-יהודה). בהיכל, השרוי בחשיכה, הודלקו י"ב נרות, אשר האירו את קיר המזרח, שארון הקודש ניצב לידו. הנוכחים היו: רבי אריה ועמו חתנו ובנו. מבין ההורים השכולים נמצאו שנים: מר ראובן מס ומר יצחק דב הכהן פרסיץ. הם פתחו באמירת "תהילים".

 

 

כתבות נוספות

האם שנשארה להגן על גוש עציון

אך אנו עוד נקום: סיפורה של שיירת נבי דניאל

"מי יודע עלינו? נהרגו מאיתנו בקרבות בגוש ולא מזכירים אותם. ואלה מאיתנו שנשארו בחיים – הלכו לשבי"

תיעוד נדיר של רב הכותל הראשון ורעייתו, שנפלו ברובע היהודי במלחמת השחרור

קראו ושתפו את הסיפורים שמאחורי התמונות, הספרים והשירים בקבוצת הפייסבוק החדשה שלנו "הסיפור מאחורי"

 

"דממת קדש שררה בהיכל. הנרות הדולקים הוסיפו למעמד נורא זה. פתחו את התנ"ך מבלי לדעת או לכוון דף ועמוד. לאחר כל פתיחה עלעלו שוב דרך עלמא, שבע פעמים, וכך חזרו על המעשה שבע פעמים, וקבעו שלפי אשר יימצא, יקבע של מי הוא קבר פלוני לפני שיסמנו בו את המצבה. וזה הכלל הנקוט: הפסוק האחרון בעמוד צריך לכלול את שמו, או רמז לשמו של אחד מאלה שמחפשים את זיהויו".

הכתבה שפורסמה ב"חרות", 21 במאי, 1965. לחצו על התמונה לכתבה המלאה

 

לעיתים מוטב להניח להולכים

לאורך הדורות נשמעו בקרב רבנים שונים הסתייגויות ממנהג זה הנעזר, כביכול, באמצעים מאגיים. אך למרות התקדמות המדע, עד היום לא פנו בני המשפחות בבקשה לנסות ולזהות את 12 החללים בשיטות מתקדמות יותר כגון בדיקת סמני DNA, והם נותרו קבורים על פי הזיהוי של "גורל הגר"א".

הרב לוין התגורר במשך שנים רבות ברחוב הר גריזים שבשכונת משכנות ישראל שבירושלים. לאחר מותו נקרא הרחוב על שמו, וכך גם רחובות בערים אחרות. ביולי 2005 הנפיקה החברה הממשלתית למדליות ולמטבעות מדליה לזכרו – ואף הוצא לאור בול הנושא את דיוקנו.


הנה הסבר נוסף על השיטה הקבלית, מפי אבשלום קור:

 

 

לקריאה נוספת בנושא

"איש צדיק היה: מסכת חייו של רבי אריה לוין". מאת שמחה רז. הוצאת ש. ז'ק, ירושלים

"הגורל" ב"אתר ההנצחה והמורשת בכפר עציון

הארכיון לתולדות גוש עציון באתר רשת ארכיוני ישראל

 

 




בני יעקבי

בני יעקבי, 63, יליד ירושלים, מעצב פנים בוגר "בצלאל", עיתונאי. ספרו הראשון עומד לצאת בקרוב. מנהל את קבוצת הפייסבוק "ירושלים שאהבנו", שעוסקת בהיסטוריה של העיר.

לכתבות נוספות של בני יעקבי >>

קבלו את הסיפורים הכי טובים שלנו ישירות למייל

תגובות על כתבה זו