כשחייהם ומותם של שלושה דורות דחוסים לתוך סידור תפילה אחד

הצצה לסידור תפילה מאיטליה שמספר את קורותיהם של שלושה דורות במשפחה יהודית אחת.

יעקב פוקס | 14.01.18 |
Share
"נפטר מן האנחה של עולם השפל והלך אל המנוחה של עולם העליון אבי עטרת ראשי" ובעמוד שממולו – הידיעה על מות האח

מנהגם של בעלי ספרים לתעד את תולדות משפחתם על דפי הספרים, מאפשר לנו ללמוד על חייהם ועל מנהגיהם. רישום כזה מצאנו לאחרונה בדפיו של סידור תפילה שנדפס בונציה בשנת ת"א (1641), והוא נותן לנו הצצה אל חיי משפחה יהודית במאה הי"ח, על אורח חייהם ועל מנהגים שונים שרווחו בזמנם.

בין השאר אפשר ללמוד על מנהגי ברית המילה שלהם, על שימושם בלוח היוליאני הישן, על הטרגדיות המשפחתיות שאירעו להם, ועוד. הסידור היה בידיה של משפחת משלום, ויש בו רישום של שלושה דורות בין השנים 1825-1748. שם המשפחה [משלום] נדיר מאד, ומקורו ומשמעותו אינם ברורים. על פי חוות דעת מומחה שקיבלנו, משמעות השם היא "של שלום" בהתייחס לאחד מאבות המשפחה או אל השלום כמשמעו, אבל נשמח לקבל מכם, הקוראים, הצעות נוספות בעניין הזה.

שער הסידור

אבי המשפחה היה שלום רפאל משלום, והוא תיעד על דפים קטנים שצורפו אל הספר את לידתם של ילדיו – ארבעה בנים ובת. הרישומים כוללים את תאריכי הלידה ואת שם המוהל והסנדק אצל הבנים, וכך נפתח הדיווח:

"בליל יום שנכפל בו כי טוב [שלישי] ביו"ד שעות, י"ט לחודש כסליו שנת התק"ט, ולחשבונם יו"ד דיצימברי [10.12] 1748 […] נולד לי בן זכר ונימול בשר ערלתו ע"י המוהל […] יצחק טריויס חמי יצ"ו, על ברכי יהודה אחי יצ"ו שעשה מצות הסנדק עם הכבודה מרת אמי מב"ת [=מנשים באוהל תבורך]. ונקרא שמו יעקב ישראל בסימן טוב".

כדאי לשים לב לשני דברים שאפשר ללמוד מהרישום הזה:

ראשית, על פי הלוח הגרגוריאני הנהוג כיום, י"ט בכסלו תק"ט חל ב-29.11.1748, ולא בעשירי בדצמבר כפי שרשם שלום רפאל משלום. אמנם, על פי הלוח היוליאני היה התאריך 10.12.1748, אבל על פי האמור באנציקלופדיה העברית כבר בשנת 1582 עברו באיטליה אל הלוח הגרגוריאני המתוקן. מכתב היד שלפנינו מתברר שגם במאה הי"ח רווח עדיין באיטליה הלוח היוליאני.

שנית, משתקף כאן המנהג האיטלקי לשתף נשים במצוות הסנדקאות [=החזקת התינוק במהלך המילה]. ברוב קהילות ישראל נהוג היה שרק הגברים שימשו כסנדקים כפי שנוהגים היום בכל הקהילות האורתודוקסיות, ואילו באיטליה שימשו גם נשים כסנדקות. גם בלידתו של אברהם, צעיר בניו של שלום רפאל, הייתה סנדקית, והיא "מרת דודתי שרה אלמנת כמ"ר זכריה אשכנזי ז"ל".

"בליל יום שנכפל בו כי טוב"

הכותב השני בסידור הוא יעקב ישראל, בנו הבכור של שלום רפאל, והוא מספר על מות הוריו. אמו, מלכה חנה בת יצחק טריויס, נפטרה בשנת 1759, ואביו נפטר במרץ 1768. על פטירת אביו הוא כותב:

"ואני בעיר זאנטי היה הייתי, ובאה אלי אגרת א[חת], ושמועה רעה ומרה מצאתי כתוב בה […] נפטר מן האנחה של עולם השפל והלך אל המנוחה של עולם העליון אבי עטרת ראשי".

העיר זאנטי המוזכרת כאן היא העיר זקינתוס שבאיי יוון, שהייתה תחת שלטון ונציאני בין השנים 1797-1484. איננו יודעים מדוע נסע יעקב ישראל הצעיר אל זאקינתוס, אבל יש בכך כדי להטעימנו קצת מהוויי חייהם של יהודי התקופה שכרוך היה במסעות רבים לצורכי פרנסה או לימודים. מותו של האב הטיל על כתפי הבן הבכור, שהיה בן תשע עשרה שנים, את עול החזקת המשפחה כולה, ואת רישומו של הדבר אפשר לחוש במילות הסיום של יעקב ישראל:

"והמרחם העליון ירחם עלי ועל כל אחי ועל כל בני ביתי וישמרנו מכל רע וישמור את נפשנו".

תפילתו הפשוטה של יעקב ישראל לאריכות ימים לא התקבלה, וביולי 1770 כותב אחיו יצחק:

"שבר על שבר נקרא, קראו לנו מרה, על אבדה יקרה אשר אבדנו, ומצאנו אבל וצרה […] אחינו נטע שעשועים, נמשל לשדה תפוחים, בן כ"א שנים […] הגדול שבכולנו עטרת ראשנו […] הלך למנוחה ואנחנו נשארנו ביגון ואנחה".

יצחק בן השמונה עשרה מקבל את ניהול המשפחה, ואולי קושי המשימה המוטלת עליו מסביר את העובדה שהרישום הבא בספר הוא רק בשנת 1793. יצחק בן 41 והוא מדווח על הולדת ילדיו. בין השנים 1804-1793 ילדה אשתו יוסטינה שלוש בנות ושני בנים.

עניין מיוחד אפשר למצוא בשניים מהרישומים. בי"ח באדר ב' תקנ"ט [מרץ 1799] נולדה בתו השנייה, שש שנים אחרי לידת הבכורה, ויצחק מספר על הקשיים שחוותה אשתו בשנים האלו בשמירת הריונותיה.

"ויהי כי ארכו הימים, אחר כי פעמים רבות מרת אשתי הנ"ל הרתה אך לא מלאה ימיה ללדת ותלד למקוטעים, נתן ה' לה הריון, ובליל יום שני […] ילדה לי בת שנית וקראתי בישראל שמה סטילה. האל ברחמיו יזכני […] ליראות בחופתה עם אחותה הנ"ל".

ברישום הרביעי מדווח יצחק על הולדת בנו ביום א' בסיון תק"ס [25.5.1800] –

"ומלתי אותו בחתוך ופריעה וקראתי בישראל שמו שלום בשם כבוד אבא מארי".

האב בעצמו מל את בנו, וקרא לו בשם אביו המנוח.

במרץ 1799 נולדה הבת השנייה, וב- 25 במאי 1800 נולד הילד הרביעי. מתי אם כן נולדה הבת השלישית? ברישום השלישי כתב יצחק:

"ותהר עוד ותלד מרת אשתי הנ"ל בת בליל ביאת יום שני לסדר אחרי מות וקדושים וקראתי שמה […] רבקה […] 1.5.1800".

מתי בדיוק נולדה רבקה? לכם הקוראים הפתרונים.

האחרון שכתב את קורות משפחת משלום היה שלום בנו של יצחק, והוא מספר על פטירת אביו:

"עיני נגרה ולא תדמה מאין הפוגות […] על הלקח ממני כבודי ומרים ראשי, כי ביום י"ד לחדש אייר שנת התקפ"ה נקרא אל השמים מעל כבוד אבא מארי הישיש יצחק משלום וחלי"ש [=וחיים לכל ישראל] וירכב על ע"ב קל לשני חייו להתענג על ה' בארצות החיים סלה. 2. Maggio 1825. אני שלום משלום כותב בדמע".

המליצה "וירכב על ע"ב קל" מבוססת על הפסוק בישעיה יט:א "רֹכֵב עַל עָב קַל", ורומזת לע"ב [=72 בגימטריה] שנות חיי יצחק משלום שנולד בשנת תקי"ג ונפטר בתקפ"ה.

התיעוד האחרון של משפחת משלום בסידור
מתי נולדה רבקה הבת השלישית?

 

עולם שלם של כתבי יד דיגיטליים מחכה לכם באתר "כתיב"

 

 

כתבות נוספות

כתבי יד: הקסם שמסתתר בחתימת המעתיק

שיר המלחמה של הרב ברזאני: "רואה היטלר, והשטן עומד על ימינו למשטמה"

1695: מה נעדר מדיפלומת הרופא של הצעיר הגרמני?

האם כוחות הכישוף של שלמה המלך חבויים בספר הזה?




יעקב פוקס

ד"ר יעקב פוקס ממחלקת כתבי יד, סבור שהוא עושה את התפקיד הכי מעניין בספרייה. חי בהווה ונוגע יום יום בעבר, ומשתדל לתת גם למראות הנושנים רגע של הולדת.

לכתבות נוספות של יעקב פוקס >>

קבלו את הסיפורים הכי טובים שלנו ישירות למייל

תגובות על כתבה זו