האם כוחות הכישוף של שלמה המלך חבויים בספר הזה?

כמה שיטות שיעזרו לכם לברר אם אתם אוחזים בספר קדמון בעל כוחות מאגיים

חן מלול | 01.01.18 |
Share
'מפתח לקסם של רבי שלמה', כתב יד מן המאה ה-18 שטוען לייחוס מופלא – שלמה המלך

גלו עוד על הזוהר: סיפורים מהאוסף, ספרי זוהר בגישה דיגיטלית, זוהר במגילות וכתבי יד ועוד

היהודים לא המציאו את הפסאודואפיגרפיה, אך הדים לצורת כתיבה זו – המייחסת יצירות מאוחרות לדמויות מוכרות וחשובות בתולדות העמים, ניתן למצוא כבר בתנ"ך.

לא קשה לנחש את הסיבה שהניעה מחברים מאוחרים לוותר על הזכות לראות את שמם מתנוסס על גבי כתבי יד. מדוע שיתעניינו מלומדים ומיסטיקנים מחברה המקדשת את המסורת בת אלפי השנים בנבואות ובחזיונות של אנשים לא מוכרים, כשבאותו מחיר ממש יוכלו לרכוש לעצמם יצירה ש"התגלתה" לא מכבר ומכילה את דבריו של לא אחר מרבי שמעון בר יוחאי (ספר הזוהר), מאברהם אבינו (ספר יצירה) או – אם חשקה נפשכם לחזור עוד יותר בזמן – את הגיגיו של האדם הראשון (ספר רזיאל המלאך).

במשך מאות שנים נאלץ כל קורא להחליט האם הוא מקבל או דוחה את ייחוסה של יצירה מסוימת לאותה דמות גדולה ולהסתמך לשם שיפוטו בעיקר על תחושת הבטן שלו. כיום, בעזרת התפתחויות במחקר ההיסטורי, חוקרת או חוקר הניגשים לתארך יצירה חשודה הטוענת לייחוס מוקדם נעזרים לא פעם באחת או יותר מארבעת השאלות הבאות.

ראשית, מהו האזכור הקדום ביותר של היצירה הנחקרת? לא בהכרח מדובר ביצירה עצמה, אלא באזכור שמה במקורות אחרים. ככל שאזכור זה מרוחק יותר מהתקופה המיוחסת, כך יורדת הסבירות שהוא אכן חובר בה. נדיר שיצירות שחיברו דמויות חשובות נעלמות בלי להשאיר כל זכר, ועוד יותר נדיר שהן צצות "לפתע" – מאות או אלפי שנים לאחר מות מחברן.

שנית, מהי שפת היצירה והאם היא תואמת את הידוע לנו על השפה בה דיבר המחבר שלו היא מיוחסת? לא מספיק לדעת, למשל, שארמית הייתה השפה בה דיבר רבי שמעון בר יוחאי, כדי להסיק שהוא זה שחיבר את ספר הזוהר, ספר שנכתב גם הוא בארמית, היות שמדובר בשני דיאלקטים שונים בתכלית של אותה שפה.

שלישית, מהו הסיפור שנקשר סביב נסיבות חיבור וגילוי היצירה, והאם גם בימינו יישמע סיפור זה הגיוני? התגלות בחלום או מסירה על-טבעית הן התרחשויות שהמחקר ההיסטורי מתקשה לקבל בימינו.

והשאלה האחרונה והחשובה מכולן, האם תואם תוכן היצירה את הידוע לנו על התקופה שבה נטען שנכתבה?

עכשיו, משעה שהונחה המסגרת המחקרית, הבה ניישם אותה על כתב יד חשוד שכזה – עותק בן המאה ה-18 של יצירה מרתקת ומסתורית הידועה בעברית בשם 'מפתח שלמה'.

מדובר בעותק של יצירה מאגית המתארת דרכים שונות ומשונות לגייס את כוחותיהן של דמויות על-טבעיות – מלאכים, שדים, נשמות עליונות ושאר רוחות. העותק בו נעסוק שמור בספרייה הלאומית.

סמלים מסתוריים ליום שני יחד עם שמות המלאכים הרלוונטיים, מתוך 'מפתח שלמה'

סודותיו של רבי שלמה

 

הניאל (חניאל) היא מלאכית מהמיתולוגיה היהודית, מתוך 'מפתח שלמה'

האזכור הקדום ביותר: מציאת האזכור הקדום ביותר של יצירה היא כמעט תמיד עסק מסובך, ומקרה זה לא שונה. ההיסטוריון היהודי-הלני, יוספוס, היה ככל הנראה הראשון לקשר בין דמותו של שלמה המלך ובין עיסוקו במאגיה. יוספוס מספר בספרו 'קדמוניות היהודים' כי יורשו של דוד חיבר מעל שלושת אלפים ספרים, וביניהם כמה ספרים העוסקים בגירוש שדים. ייתכן שבנקודה זו מסתמך יוספוס על יצירות מאגיה שנפוצו בעולם העתיק ויוחסו לשלמה המלך.

עם זאת, את האזכור הקדום ביותר של היצירה המסוימת שלפנינו, היא 'מפתח שלמה', לא נמצא בעת העתיקה ובוודאי שלא בתקופת התנ"ך, אלא באירופה של המאה ה-13 לספירה. העותק הנמצא בספרייה הוא העתקה של 'מפתח שלמה' שנמצאה במחברת מעזבונו של אבנעזר סיבלי (Sibley), חוקר הטבע הנודע בן המאה ה-18 שהתעסק גם ב"אמיתות העמוקות יותר" – כשהכוונה היא לתורת הנסתר.

תחריט דיוקנו של אבנעזר סיבלי. אמן לא ידוע. מקור: Illustration of the Celestial Science of Astrology משנת 1826

שפת היצירה: פה כבר מסתתר רמז ברור יותר. כתב היד הנמצא בספרייה כתוב בעיקר באנגלית – שפה שלא הייתה קיימת בתקופת שלמה. בהקדמה לחיבור טוען סיבלי שהספר נכתב תחילה בעברית, תורגם לצרפתית עתיקה וממנה לאנגלית. המחקר על אודות כתבי יד מוקדמים יותר של 'מפתח שלמה' כופר בטענה זו, ומוכיח ששפתה המקורית של היצירה היא לטינית. האם יכול היה גבר עברי בן המאה העשירית לפני הספירה, ואפילו הוא החכם באדם, לשלוט בלטינית? השכל הישר אומר שלא. אולם, כאן מדובר באדם שחז"ל סיפרו כי הוא שלט בשפת החיות – כך שאין לדעת.

בניגוד לגרסאות מוקדמות של 'מפתח שלמה', הגרסה המאוחרת הזו מתאפיינת בשפה בהירה ובהוראות פשוטות למשתמש

יום רביעי תחת מרקורי (הוא כוכב חמה), מתוך 'מפתח שלמה'

הסיפור מאחורי היצירה: בניגוד למקובל ביצירה ש"התגלתה" אחרי אלפי שנים בחשכה, העותק הנמצא בספרייה לא מתהדר בסיפור על אודות מקורו של החיבור או גילויו המאוחר. כדי להבין יותר את סיפור הרקע, נצטרך לעיין בכתבי יד אחרים ומוקדמים של היצירה.

רבים מהם מכילים גרסאות שונות של אותו הסיפור, ואם נפשיט את הקישוטים השונים נגיע אל ליבו הפועם: לקראת מותו חיבר שלמה ספר עבור בנו רחבעם (גרסאות מסוימות טוענות שהיצירה היא פרי עבודתם המשותף). הספר המאגי שיצר שלמה נקבר יחד עמו והתגלה אלף שנה לאחר מכן (בידי כהן בבלי באחת הגרסאות). הניסיון לפענח את היצירה תסכל את העוסקים במלאכה והם פנו לעזרה אלוהית, שהופיעה בצורת מלאך. המלאך הסכים לפרש את הכתוב, בתנאי שפירוש זה לא ייפול לידיהם של קוראים שאינם ראויים לכך – אם בשל רשעות אופיים או אמונתם הלוקה בחסר.

כאמור, סיפור זה לא מופיע כלל בעותק של 'מפתח שלמה' הנמצא בספרייה, והוא ככל הנראה הושמט מכל הגרסאות המאוחרות של היצירה.

זימון שדים ורוחות, מתוך 'מפתח שלמה'

תוכן היצירה: נראה שכאן טמונה התשובה שבכוחה לערער את המשוכנעים שמדובר ביצירה אותנטית. אם לפשט יצירה בת מאות רבות של עמודים, ניתן לומר שמדובר במדריך הפעלה מאגי המספק דרכים ברורות ופשוטות לזמן נפשות עליונות ולגרום להן להגשים את כל רצונות המזמן. הזימון המיסטי של נפשות מתבצע בכמה דרכים, כאשר המרכזיות שבהן הוא השימוש בלחשים, באמירות ובציורם של סמלים מיסטים שונים – דוגמת המחומש (Pentacle). קיימת גם אפשרות לפנות ליצורים מיתולוגיים שונים דוגמת נימפות וסטירים, או לשוחח עם נשמות פנים אל פנים (זאת יכולים לעשות רק מעטים).

'המחומש הגדול של שלמה', מתוך 'מפתח שלמה'
הסתייעות ברוח אנגלופיל, מתוך 'מפתח שלמה'

שפע היצורים, הכוחות והסמלים, מלמדים על המקורות המגוונים מהם שאב מחבר היצירה את השראתו. לצד דמויות תנ"כיות – מלאכים או בני אדם, מוזכרים בחיבור יצורים הלקוחים מהמיתולוגיה היוונית והרומית, בשילוב עם צלבים ושאר סמלים נוצרים. נוסף על כל זה, נמצאו גם לא מעט שמות של דמויות על-אנושיות שאין להן מקבילה בשום מקום אחר מלבד ביצירה זו.

כיצד יכול היה שלמה המלך להכיר את שפע הסמלים המיסטיים והמיתולוגיים, שפע שמרביתו לא היה קיים כלל בתקופתו? תשובה לשאלה הזו לא נמצא בשום עותק של היצירה, קדום ו"אותנטי" ככל שיהיה.

 הכתבה חוברה בעזרתם של גל סופר וד"ר יואל פינקלמן.

 

כתבות נוספות:

האם המהר"ל הוא בעצם לא אחר מאשר שרלוק הולמס?

נדיר: האנציקלופדיה המדעית העברית הראשונה

שיר המלחמה של הרב ברזאני: "רואה היטלר, והשטן עומד על ימינו למשטמה"

1695: מה נעדר מדיפלומת הרופא של הצעיר הגרמני?

 




תגיות

חן מלול

הגעתם לספרייה ואתם מחפשים את חן מלול? אין בעיה, רואים את הר הספרים הזה שעומד כל רגע לקרוס? חן יושב מאחוריו. תחביבים: לקרוא על היסטוריה, לכתוב על היסטוריה ולדבר על היסטוריה.

לכתבות נוספות של חן מלול >>

קבלו את הסיפורים הכי טובים שלנו ישירות למייל

תגובות על כתבה זו