הצצה למגילת אסתר הנדירה מאיטליה, הרומזת דרך איורים מפוארים מה יהיה גורלם של הפוגעים בעם אשר אלוהים חפץ ביקרו
מגילת אסתר מתייחדת משאר ספרי סת"ם (ספרי תורה, תפילין ומזוזות) לא רק משום שאלוהים לא נזכר כלל בין דפיה, אלא גם משום שמותר לאייר עליה מבלי לפגוע בכשרותה ההלכתית. בזכות עובדה זו נשתמרו עד ימינו עשרות רבות של מגילות אסתר מאוירות.
בין אוצרות הספרייה הלאומית שמורה מגילת אסתר מיוחדת במינה שחגגה לאחרונה 400 שנה. מה שמעניין במיוחד במגילה שנוצרה בשנת 1617 הם האיורים המעטרים אותה: נראה שהמאייר, משה בן-אברהם פשקרול, לא חשש להישיר מבט אל הזוועות המתוארות במגילה או אף להקצינן כדי להשיג את האפקט הדרמטי הרצוי. סצנות אלימות רבות, דוגמת עריפת ראשה של ושתי ברגע עקוב מדם ותלייתם של המן ובניו, מאויירות על דפיה. למרות האלימות הגועשת והצבעונית, האספקט המיני בסיפור הוצנע לחלוטין באיורים.
לכל איור הוצמד פסוק ממגילת אסתר אשר מאיר אותו באור מסוים. רק איור אחד מתהדר בתוספות השאובות ממקורות אחרים: איור בו המן הרשע מעניק למרדכי היהודי הלבוש בגדי אבלות את בגדי המלך. בייצוג סצינה זו מופיעים שלושה ילדים המפרשים אותה, ומבין שלושת הפסוקים (הלקוחים כולם מספרים אחרים בתנ"ך), הפסוק השלישי הוא המעניין ביותר – "ונתתי נקמתי באדום ביד עמי ישראל" (יחזקאל, כ"ה, י"ד).
משפט זה חושף מעט מכוונת המאייר: מסורת ישראל קישרה את אדום לא עם פרס (העם הנזכר במגילת אסתר), אלא עם האימפריה הרומית, ומכאן שעם הנצרות כולה. היות שמדובר במגילה איטלקית המשופעת בציורים של דמויות מאיטליה הרנסנסית ולא רק מפרס, המסר הנסתר של המאייר היה ככל הנראה כזה המבקש לעודד את יהודי איטליה: אל דאגה, בכל דור ודור ובכל מקום בו ישכנו בני עמו ישראל – ינקום הקדוש ברוך הוא את הפגיעה בהם.
מי באמת הלחין את השיר ה"עממי" "ומרדכי יצא"?
הכירו את מלכות אסתר – מלכות היופי הראשונות של ארץ ישראל
איפה אתה בפורים? בפורקנון של חולון כמובן!
מה הקשר בין מגילת אסתר לשפן? ומי הם ישפן ושפופן?
תגובות על כתבה זו