מגילת אסתר בקומיקס מלפני 400 שנה

​הצצה למגילת אסתר הנדירה מאיטליה, הרומזת דרך איורים מפוארים מה יהיה גורלם של הפוגעים בעם אשר אלוהים חפץ ביקרו

מגילת אסתר מתייחדת משאר ספרי סת"ם (ספרי תורה, תפילין ומזוזות) לא רק משום שאלוהים לא נזכר כלל בין דפיה, אלא גם משום שמותר לאייר עליה מבלי לפגוע בכשרותה ההלכתית. בזכות עובדה זו נשתמרו עד ימינו עשרות רבות של מגילות אסתר מאוירות.

משתה המלכה ושתי מתוך מגילת אסתר מפרארה

בין אוצרות הספרייה הלאומית שמורה מגילת אסתר מיוחדת במינה שחגגה לאחרונה 400 שנה. מה שמעניין במיוחד במגילה שנוצרה בשנת 1617 הם האיורים המעטרים אותה: נראה שהמאייר, משה בן-אברהם פשקרול, לא חשש להישיר מבט אל הזוועות המתוארות במגילה או אף להקצינן כדי להשיג את האפקט הדרמטי הרצוי. סצנות אלימות רבות, דוגמת עריפת ראשה של ושתי ברגע עקוב מדם ותלייתם של המן ובניו, מאויירות על דפיה. למרות האלימות הגועשת והצבעונית, האספקט המיני בסיפור הוצנע לחלוטין באיורים.

עריפת ראשה של ושתי

לכל איור הוצמד פסוק ממגילת אסתר אשר מאיר אותו באור מסוים. רק איור אחד מתהדר בתוספות השאובות ממקורות אחרים: איור בו המן הרשע מעניק למרדכי היהודי הלבוש בגדי אבלות את בגדי המלך. בייצוג סצינה זו מופיעים שלושה ילדים המפרשים אותה, ומבין שלושת הפסוקים (הלקוחים כולם מספרים אחרים בתנ"ך), הפסוק השלישי הוא המעניין ביותר – "ונתתי נקמתי באדום ביד עמי ישראל" (יחזקאל, כ"ה, י"ד).

"וילבש המן את מרדכי". הילדים המפרשים

משפט זה חושף מעט מכוונת המאייר: מסורת ישראל קישרה את אדום לא עם פרס (העם הנזכר במגילת אסתר), אלא עם האימפריה הרומית, ומכאן שעם הנצרות כולה. היות שמדובר במגילה איטלקית המשופעת בציורים של דמויות מאיטליה הרנסנסית ולא רק מפרס, המסר הנסתר של המאייר היה ככל הנראה כזה המבקש לעודד את יהודי איטליה: אל דאגה, בכל דור ודור ובכל מקום בו ישכנו בני עמו ישראל – ינקום הקדוש ברוך הוא את הפגיעה בהם.

הכתרתה של אסתר למלכה
תליית בגתן ותרש

 

צפו בהגדה המלאה:

 

עוד סיפורי פורים:

מי באמת הלחין את השיר ה"עממי" "ומרדכי יצא"?

הכירו את מלכות אסתר – מלכות היופי הראשונות של ארץ ישראל

איפה אתה בפורים? בפורקנון של חולון כמובן!

מה הקשר בין מגילת אסתר לשפן? ומי הם ישפן ושפופן?

 

 

 




הספרייה הלאומית

הספרייה הלאומית של ישראל מופקדת על שמירת אוצרותיה של מדינת ישראל, ושל תרבות העם היהודי.

לכתבות נוספות של הספרייה הלאומית >>

קבלו את הסיפורים הכי טובים שלנו ישירות למייל

תגובות על כתבה זו