לקראת ט' באב חושפת הספרייה הלאומית מפה עתיקה ומיוחדת שנכללה בכרוניקה העולמית הגדולה שכתב הרטמן שדל. הספר, דפוס ערש שפורסם בעיר נירנברג שבגרמניה בשנת 1493, היה מיזם שאפתני ביותר וכלל תיאור של ההיסטוריה העולמית מבריאת העולם ועד ימיו. הספר מלווה במספר עצום של איורים שנעשו על ידי טובי האמנים, ועשייתו התאפשרה עקב מהפכת הדפוס.
האיור במפה מתאר את חורבנה של ירושלים ואת המקדש עולה בלהבות, אולם לא מדובר באיור של ירושלים בימי הבית השני ובתיאור היהודים שישבו בה, כי אם בתחריט המציג לצד המקדש את אתריה הנוצריים של העיר, כפי שנהוג היה לתארם במאות ה- 14-15.
מפת שדל לתיאור חורבן בית המקדש – 1493. למפה באתר המפות
יחד עם זאת, הטקסט לצד המפה מתאר את תולדות חורבנה של ירושלים: חורבן הבית הראשון ע"י נבוכדנאצר, חורבן הבית השני על ידי טיטוס, לקיחת כלי המקדש והוצאתו להורג של שמעון בר גיורא ברומא, ולבסוף הפיכתה של ירושלים לאליה קפיטולינה. בהמשך מציין המחבר כי העיר הייתה בידיהם של מלכים מערביים (קרל הגדול וקונרד ולואי) לפרקי זמן קצרים – אך אלה לא הצליחו להחזיק בה ולכן העיר נתונה עתה בידי גדודיו של מוחמד עליהם כותב שדל כי הם 'עם חוטא'.
כתבות נוספות:
ירושלים המקוממת מהריסותיה? תפילות הקינה של תשעה באב, גרסת 1967
תגלית: הקינה הבלתי ידועה של ר' יהודה הלוי
אוצרת אוסף מדעי הרוח בספרייה הלאומית, ד"ר מילכה לוי-רובין, מספרת כי למרות שהנצרות ראתה בחורבן המקדש הוכחה ניצחת לניצחונה של הנצרות על היהדות, הרי שלכל אורך הטקסט לא רק שאין שמחה לאיד על חורבנו של בית המקדש אלא להפך. "דומה כי חורבן המקדש – המכונה באיור 'מקדש שלמה' וחורבן עירו של דוד הם הסיבה לצערו של הכותב. זוהי עדות לכך שיום ט' באב ניתפס גם עבור הנוצרים המאמנים כיום אבל ויגון על חורבן העיר הקדושה", מסבירה ד"ר לוי-רובין.
בואו לבקר באתר המפות שלנו
ירושלים: תמונות, מפות, ספרים, מאמרים, ועוד >>
כתבות נוספות
מדוע בחר ש"י עגנון דווקא בתשעה באב להיות יום הולדתו?
