כתב יד מגניזת קהיר: ערב תשעה באב והמשיח בפתח

מכתב מגניזת קהיר חושף: מסעי-הצלב שכנעו את יהודי ביזנטיון כבר לפני 923 שנה שהמשיח ממש בפתח

ב-27.11.1095, נשא האפיפיור אורבנוס ה-2 את נאומו המפורסם בקלרמון, שהוביל ליציאת מסעות הצלב בדרכם לכיבוש ארץ הקודש מידי המוסלמים.

לצד הצבאות המאורגנים שיצאו לדרך, יצאו לדרך גם המונים, לעיתים אף משפחות וקהילות, בדרכם למזרח התיכון. רובם אבדו והתפזרו בדרך. חלקם טבחו ביהודי אשכנז. אולם חלקם הגיעו עד לאימפריה הביזנטית. גלי המשיחיות של מסעות הצלב שוכפלו בציפיות משיחיות של היהודים, כפי שמתואר במכתב אחד, שנשלח מקהילה ביזנטית כלשהי לקהילה אחרת, ונמצא בגניזה. בצידו השני של המכתב נרשם כי "נכתב בח' באב", כלומר קיץ 1096 ככל הנראה, אולם חשוב מכך – ערב צום תשעה באב, שבו על-פי המסורת יופיע המשיח.

לכותב קראו מנחם בן אליהו. הוא כתב בדחיפות, מדווח בהתרגשות על שברי ידיעות, שמועות ובשורות שהגיעו לקהילות היהודיות מקהילות אחרות. חלק מהשמועות המשיחיות נחשבו כפירה, אבל חלק נחשבו אמינות, וכשהצטברו עוד ועוד ידיעות ושמועות, בין השאר על מכתבים ובשורות המגיעים עד לקיסר עצמו, עולמו נהיה כמרקחה. אף מנחם בן אליהו עצמו רצה לצאת ל"שאם", כלומר ארץ ישראל "בזו השנה, וראיתי החילות האשכנזים [כלומר, מגרמניה] כי יעברו לרוב, ואיני יודיע אנה יפשטו". מנחם מפציר בנמענים, כנראה בני קהילה יהודית בארצות האסלאם, כי ישלחו לו ידיעות מאת ראש הישיבה "ואל תפחדו כלום".

 

"ואל תפחדו כלום כי אפילו המלך שמע אותו ואין אנו מתפחדים"

 

מנחם מספר על ניסים, שמועות ומכתבים – מממלכת הכוזרים יצאו נציגי 17 קהילות לקבל את פני עשרת השבטים; מ'ארץ פרנגיאן', כלומר צרפת, "שיגרו שליח עם כתבים באלקונסטנטיניה" [כלומר קונסטנטינופול]; בקהילת אבידוס (במיצר הדרדנלים) קמו אנשים ואמרו כי אליהו נגלה אליהם – הם הוחרמו ע"י קהילות יהודיות אחרות; מכתב נוסף הגיע מראש הישיבה אביתר הכהן לקונסטנטינופול, אך טרם נודע תוכנו.

"[ו]ראה אחד יהודי כהן בחלומו, קודם שלא נשמע, כי כל קהילות רומנייה יתקבצו בשלוניקייה, ומשם ייצאו" – הכותב וחבריו גערו בהוזה, אך אז הגיע מכתב מקהילת תבס, וסיפר שבדיוק כדבר הזה קרה: "עד שבא טוביה מן תבס והביא כתב בידו שנהיו אותות ומופתים בשלוניקייה, ואחרות קהילות מתקבצים שם". באותו מכתב של רבי טוביה סופר גם על אדם "שהיה בשלוניקייה שהיה עיוור בשני עיניו ונתפקח וראה בעיניו". חלומות גאולה דווחו מפי יהודים ונוצרים במקביל.

 

"שהיה עיוור בשני עיניו ונתפקח וראה בעיניו"

 

השיא הוא, לפי מנחם, כי "השלטון עצמו והאגמון [ההגמון] הגדול אומרים "אַי, יהודים, למה תשבו בשלוניקייה? מִכְרו את בתיכם ונכסיכם והמלך קיסר עוזר להם, ולא יוכל אדם ליגע להם, ואתם עדיין אין אתם הולכים?! כי בבירור למדנו כי יצא המשיח שלכם!". נראה כי יהודי שלוניקי השתכנעו כי אכן המשיח עומד לבוא בכל רגע: "והשעה הם יושבים בבטח גדול, בלא גולגולת ועונשים [כלומר, הפסיקו לשלם מיסים], ויושבים בטליתות, ומלאכה אינם עושים… והרבה צמים בכל יום, ואחרים שני וחמישי, ולוקים מלקות, ומתוודים הודיה בעוונותיהם".

 

"ומתוודים הודייה בעוונתיהם"

 

(המכתב נמצא בספרית אוניברסיטת אוקספורד, Bodl MS Heb a3.27, ופורסם ע"י יעקב מאן בכרך כד' של כתב העת 'התקופה', לפני 90 שנה)

 

הסיפור פורסם במקור בדף הפייסבוק המצוין "גניזת קהיר – היסטוריה של היום-יום"

 

הצטרפו לקהילת "סודות כתבי היד העבריים"

 

כתבות נוספות

תגלית: הקינה הבלתי ידועה לתשעה באב של ר' יהודה הלוי

האם נשים יהודיות ידעו לכתוב בעבר? גניזת קהיר עם התשובות

"וארץ זו שאני נמצא בה, חמה לי מאוד שאין לתאר"

 

גניזת קהיר - היסטוריה של היום-יום

בלב קהיר העתיקה, הנקראת פוסטאט, עומד עד היום בית הכנסת 'בן עזרא', אשר נבנה לפני יותר מאלף שנים. בבית הכנסת ישנו חדר מיוחד, שלתוכו השליכו יהודי פוסטאט חיבורים וניירות שבלו מרוב שימוש - ספרות קודש לסוגיה, אך גם כתובות נישואים, גיטי גירושין, מסמכים מבית הדין, רשימות פרטיות, מכתבים אישיים, וחיבורים מכל נושא וסוג, ובמגוון שפות. דף זה מוקדש לאותם אנשים ולחייהם - עם מי התחתנו ובאיזה גיל, עם מי הסתכסכו, מה בישלו לשבת, במה עבדו, איפה גרו, באיזה בית כנסת התפללו ולאיזה בית כנסת נשבעו לא להיכנס לעולם...

לכתבות נוספות של גניזת קהיר - היסטוריה של היום-יום >>

קבלו את הסיפורים הכי טובים שלנו ישירות למייל

תגובות על כתבה זו