לתרגם את הגמרא ליידיש מתחת לאפם של הנאצים

בזמן שיהודי בריסל נשלחו בהמוניהם לאושוויץ, ישב הרב שמואל היבנר במחבוא ותירגם את הש"ס ליידיש

פליטים בלגיים לאחר השחרור בידיי הצבא האמריקני, ינואר 1945

גלו עוד על התלמוד: כתבי יד נדירים, סיפורים מיוחדים על התלמוד, כרזות ועוד

הגרמנים נכנסו לבלגיה ב-1940. היהודים סבלו רבות תחת העול הנאצי אך השילוחים למחנות החלו רק ב-1942. יותר מ-40% מיהודי בלגיה נרצחו בשואה אך רבים אחרים הצליחו להסתתר מפני הנאצים ושרדו את המלחמה.

תושב בריסל העסקן הציבורי היהודי נתנאל לבקוביץ' סייע רבות ליהודי בריסל והצליח להשיג עבור חלקם גם דרכונים מזויפים. הוא חלם להוציא לאור תרגום של התלמוד הבבלי ליידיש לתועלת אותם תלמידים שהתקשו בלימוד בשפה הארמית. גם בזמן הכיבוש הנאצי והגזירות כנגד היהודים, לא שכח את חלומו. הוא חשש שרוב היהודים יכחדו ולמעטים שישרדו תסייע רבות גרסה קלה יותר של הגמרא. הוא חיפש מתרגם מתאים ומשכיל שיוכל לקבל על עצמו את העבודה החשובה.

לבקוביץ' שמע על יהודי בשם הרב שמואל היבנר שמסתתר עם אשתו בבית של ספר בלגי מפחד שיישלח למחנות כמו רבים משכניו. הרב היבנר היה תלמיד חכם שנולד בגליציה ולמד באוניברסיטת ברלין ווינה. שם כתב דוקטורט בפילוסופיה. הוא גם הוסמך לרבנות ולמד בבית המדרש לרבנים בברלין. עם עליית הנאצים לשלטון היגר תחילה לאוסטריה ולאחר מכן לבלגיה. הוא התיישב בבריסל ובה עסק בחינוך והוראה.

לבקוביץ' השתכנע שהרב היבנר הוא האיש המתאים לפרויקט תרגום התלמוד. השניים נפגשו בסתר. במהלך פגישתם הציע מר לבקוביץ' לכלכל ולתמוך ברב היבנר תמורת העבודה. לאחר כשבוע הראה הרב היבנר ללבקוביץ' את הטיוטה ראשונה והמשיך במלאכה. מדי שבוע השניים נפגשו כדי לאמוד את קצב התקדמות התרגום. הרב היבנר התחיל בתרגום מסכת ברכות ומשסיים אותה דילג לבבא קמא ובבא מציעא שכן אלו הם מהמסכתות היותר נלמדות. הוא אף ניקד את הטקסט הארמי המקורי כדי להקל על הלומד.

 

 

בזמן שיהודי בריסל נשלחו בהמוניהם לאושוויץ, ישב לו הרב היבנר במחבוא ותירגם את הש"ס ליידיש.

בעלות הברית שיחררו את בלגיה בסתיו 1944. הרב היבנר יוצא ממחבואו כשבידו מסכת ברכות, בבא מציעא ומחצית בבא קמא. מר לבקוביץ' שעסק בהקמה מחדש של הקהילה היהודית, האיץ ברב להמשיך בעבודתו. כתוצאה מהתעקשותו של לבקוביץ' ועבודתו המאומצת של הרב היבנר, תורגמו גם מסכתות שבת ובבא בתרא ליידיש.

 

עמוד ממסכת "ברכות" בתרגום ליידיש

 

הרב היבנר עזב את בלגיה לאחר המלחמה וקבע את מושבו החדש בארה"ב. מר לבקוביץ' החליט להוציא לאור את התרגומים ושולח אותם להדפסה בפאריס. בשנת 1952 יוצא לאור מסכת בבא קמא עם תרגום ליידיש מאת הרב שמואל היבנר ובשנות ה-60 גם מסכתות ברכות ובבא מציעא.

גם מר לבקוביץ' לא נשאר בבלגיה. הוא עלה לישראל והקים את ביתו בתל אביב. לתל אביב הביא לבקוביץ' כרכים של התלמוד המתורגם. את הכרכים האלה העניק לדמויות מוכרות עם הקדשות המסבירות את הפרויקט שהתבצע בעיצומה של המלחמה ומתחת לאפם של הנאצים.

 

ידיעה על ביקורו של נתנאל לבקוביץ' בישראל. עיתון "הבוקר", 13 בפברואר, 1964. לחצו על תמונה לכתבה המלאה

 

 

 

בספרייה הלאומית נמצאים מספר כרכים של הספרים וביניהם גם עותק של מסכת בבא קמא שהקדיש לבקוביץ' לנשיא המדינה יצחק בן צבי. בהקדשה הוא כותב:

"למעלת כבוד נשיא ישראל מר יצחק בן צבי. זכות גדולה לי להגיש לכבודו פרי יזמתי ומאמצי במשך שנות מלחמת העולם בעת שכוחות האפלה הנאצים בקשו להכחיד את עמנו ואת תורתו. תפילה אני כי יהיה ביצירה זו להגדיל תורה בתפוצות ולהאדיר.  נתנאל לבקוביץ', בריסל.  י"ט אייר תשי"ח".

 

 

"מי פילל אז בעליית הגג החשוכה", סיפר לימים לבקוביץ',  "כי יבוא יום בו נוכל להראות בירושלים בירת ישראל את ראשית עבודתנו?  אכן יש שכר לעמלנו!".

 

השואה: מסמכים, מאמרים, תמונות, ספרים ועוד

 

כתבות נוספות

כך עיוותו הנוצרים את התלמוד כדי לפגוע ביהודים

סיפור שוד הספרים היהודיים בידי הנאצים

משואה לתקומה: ניצולי ברגן-בלזן חוגגים עצמאות

מתנות מנזירים ועסקות חליפין על אלכוהול וסיגריות: כך השיגו משוחררי המחנות ספרי תלמוד

תגלית: הסיפור מאחורי מהדורת התלמוד שכבשה את העולם היהודי בסערה

מסמך נדיר חושף את הדרישות של האפיפיור ליאו העשירי שאיפשרו לבסוף את הדפסת תלמוד בומברג - ההדפסה הראשונה של התלמוד הבבלי במלואו

האפיפיור ליאו העשירי. ציור: רָפָאֵל

גלו עוד על התלמוד: כתבי יד נדירים, סיפורים מיוחדים על התלמוד, כרזות ועוד

 

מסמך מאוסף רנה ברגינסקי, ציריך, BCB 283, שהתגלה לאחרונה חושף את הסיפור מאחורי הדפסת המהדורה הראשונה של התלמוד בשלימותו, תלמוד בומברג (ר"פ-רפ"ג, 1522-1519).

ב-13 באפריל 1518, קיבל המדפיס הנוצרי דניאל בומברג את הפריווילגיה, כלומר האישור הרשמי מהאפיפיור ליאו העשירי בכבודו ובעצמו להדפסת המהדורה הראשונה של התלמוד בוונציה. אך הייתה זו אליה וקוץ בה.

הפריווילגיה שהעניק האפיפיור לבומברג קבעה מפורשת שבצד המהדורה החדשה של התלמוד יודפסו התשובות של המומר פליקס פרטנסיס – חיבור שמטרתו לסתור את ההתנגדויות לנצרות המופיעות בתלמוד.

מסמך ונציאני בן המאה השש-עשרה, המסכם את הפריבילגיות להדפסת ספרות רבנית. מתוך אוסף רנה ברגינסקי, ציריך. צילום: ארדון בר חמא

 

העדויות ההיסטוריות, או יותר נכון היעדרן, מקשה עלינו לשחזר את צעדיו הבאים של בומברג. אך ברור שהמדפיס הממולח הבין את המשמעות של צירוף חיבור נוצרי-אפולוגטי למסכתות התלמוד, תוספת שתדחה לקוחות פוטנציאליים. סביר שפנה שוב ושוב לחברו ומי שהיה לשעבר מורו לעברית, פליקס פרטנסיס, וביקש ממנו לשכנע את האפיפיור לבטל את הדרישה.

 

האפיפיור ליאו העשירי. ציור: רָפָאֵל

כך או כך, הדרישה אכן בוטלה. באישור מחודש ששלח ב-20 לפברואר 1519, ביטל האפיפיור את הדרישה לצרף את התשובות של פליקס. בנוסף, הרשה ליאו העשירי לבומברג למנות אחד או יותר מומחים בשפה העברית, שיוכלו לתקן במידת מה את התלמוד.

ייתכן שכל הסאגה הזאת הייתה נחשבת חסרת חשיבות, אלמלא העובדה שמהדורת בומברג לתלמוד כבשה את העולם היהודי בסערה, וקבעה עד ימינו את מיספור ועיצוב העמוד המוכר: הגמרא במרכז, פירוש רש"י בצד הפנימי והתוספות בחלק החיצוני של העמוד.

דף ממסכת פסחים, תלמוד בומברג

הפוסט מבוסס על הרצאתו של אנג'לו פיאטלי, הרצאה שנשא השבוע במכון שוקן בירושלים.

 

מסכת פסחים – המסכת הראשונה שהודפסה מתלמוד בומברג באתר הספרייה 

 

כתבות נוספות

הנוצרי שקבע את פריסת התלמוד

היהודי שנלחם בצנזור האינקוויזיציה

האם כוחות הכישוף של שלמה המלך חבויים בספר הזה?

"פרק שירה": כשברואי האל בוחרים להללו בשירה

 

 




גלגוליה של התפילה לשלום המדינה: תפילה אחת נוסחים רבים

במשך שבעים השנים, מאז פורסמה לראשונה, הכניסו רבנים רבים את דעותיהם הפוליטיות לתוכן וטקסט התפילה לשלום המדינה.

דוד בן גוריון בתפילת הודיה ביום העצמאות בבית הכנסת ישורון בירושלים

"מי שברך אבותינו אברהם יצחק ויעקב, הוא יברך את מדינת ישראל, ויגלה כבוד מלכותו על-האדמה אשר נשבע לאבותינו לתת לנו." במילים אלו פותחת תפילה לשלום מדינת ישראל שכתב הרב הראשי של יהדות  אנגליה, הרב ישראל ברודי בשנת 1949. שמעתי תפילה זו לראשונה בעת ביקור בבית כנסת בלונדון בשנת 1978.

באותם ימים עדיין לא העליתי על דעתי כי יבוא יום ואקדיש לנושא התפילה לשלום מדינת ישראל שנים ארוכות של מחקר. כיוון שהטקסט עורר בי עניין ביקשתי, בשבת, מגבאי בית הכנסת שייתן לי את הטקסט המלא. זה האחרון נענה לבקשה ונתן לי תדפיס מקורי משנת פרסום התפילה, אחד מני רבים שהיו בשימוש מתפללי בית הכנסת. כך החל עבורי מסע ארוך שבמהלכו מצאתי יותר משישים נוסחים שונים של תפילה למדינת ישראל.

הנוסח שחיבר הרב הראשי של יהדות אנגליה הרב ישראל ברודי, שנת 1949

 

מחברי עשרות הנוסחים השונים לא התעניינו – כפי שעשו רבים בארץ – בשאלה: מי חיבר את התפילה? עבורם בכל המקרים הנוסח החדש נועד לתת ביטוי להשקפות פוליטיות או חברתיות ולעיתים גם השקפות אמוניות, כמו, האם מדינת ישראל היא 'ראשית צמיחת גאולתנו' כפי שכתב הרב הרצוג בתפילה המקורית או שהיא 'כראשית' או 'שתהא ראשית' ואולי כלל אין הקמת המדינה קשורה לתהליך הגאולה של עם ישראל.

אם נשאר בחברה האורתודוכסית שמחוץ למדינת ישראל ראוי לעיין בתפילה שכתב ב-1959 הרב דוד דה-סולה פול והנאמרת עד היום במאות בתי-כנסת בארה"ב. תפילה זו משלבת בטקסט אחד את מדינת ישראל וארה"ב:

"אבינו שבשמים. עזור וברך את ארצנו ארצות הברית באמריקה .שים אהבה ואחווה בין כל תושבי ארצנו. ברך את כל מנהיגי המדינות האלו, ותן בליבם רוח חכמה ובינה לקיים שלום הארץ וחרותה.

ברך את מדינת ישראל, ראשית צמיחת גאולתנו. וקיים בה מקרא שכתוב, כי מציון תצא תורה, ודבר ה' מירושלים. ופרוש סוכת שלום על כל העולם, וכל יושבי תבל ישכנו לבטח. וכן יהי רצון, ונאמר אמן". 

הנוסח של הרב דוד דה-סולה פול, שנת 1959

 

שבע עשרה מילים בתפילה זו 'נמשכו' מהתפילה לשלום המדינה המוכרת בארץ והבולטות שביניהן 'אבינו שבשמים', המשולבות גם בתפילה שכתב הרב ברודי, וכן הצירוף 'ראשית צמיחת גאולתנו'. חיבור שתי תפילות לאחת נעשה מתוך כוונה למנוע שאלת נאמנות לאומית-לארה"ב או לישראל. בשל כך הושמטה מהתפלה הפסקה על חזון קיבוץ גלויות למדינת ישראל.

שתי הדוגמאות שהובאו מייצגות רבנים שבאורח חייהם והשקפתם האמונית-דתית קיבלו את מנהיגותו של הרב הרצוג, ששימש הרב הראשי לישראל. אך מה על זרמים אחרים ביהדות? ככל שנקפו השנים קיבלה התפילה פנים חדשות ותכנים חדשים. כך, למשל, בנוסח שכותבת מועצת הרבנים של התנועה הרפורמית באנגליה ב-1977 הם מבקשים "שלח אורך ואמתך למנהיגי העם והדריכם בחכמה ובתבונה כדי שישרור שלום בכל גבולותיה (של מדינת ישראל-י.ר.) ושלוה בבתיה. רוח אחווה והבנה הדדית תרפא כל פצע וחבורה, תקוות-עמה ועבודת בניה תגשמנה את חזון הנביאים".

הנוסח של מועצת הרבנים של התנועה הרפורמית באנגליה ב-1977

ארבע שנים לאחר מלחמת יום הכיפורים נותנת התפילה ביטוי חדש לאופי ולחזון הנדרשים למדינת ישראל. בסידור 'שמע ישראל' שערך הפרופ' ירמיהו ברנובר ב-1999 עבור יהודי ויוצאי ברית המועצות הוא מביא נוסח נוסף "אבינו שבשמים צור ישראל וגואלו ברך את ארצנו הקדושה מדינת ישראל והגן עליה באברת חסדך. חזק את ידי מגיני ארץ קודשנו והנחילם בכתר ישועה ועטרת ניצחון תעטרם. שלח אורך ואמתך לראשיה, יועציה ובוניה. חזק את ידי העולים להתיישב בארץ קודשנו ושלח להם ולכל בית ישראל ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם. ויקוים בהם הכתוב, ונתתי שלום בארץ ויבוא גואל לציון ברינה ונאמר אמן". נוסח תפילה זו שנכתבה במדינת ישראל נושא תכנים פוליטיים סמויים וגלויים למשל, בהורדת המילים 'ראשית צמיחת גאולתנו' ובתוספת המילים 'להתיישב בארץ קודשנו'. בהורדת מילים ובתוספת מילים יש מסר שהמחבר מבקש להעביר ליוצאי ברית-המועצות לשעבר שעלו בישראל.

הנוסח שהביא פרופ' ירמיהו ברנובר בסידור 'שמע ישראל' שערך, שנת 1999

מעקב אחרי הנוסחים השונים מעלה כי השינויים הראשונים והתפילות החלופיות החלו להיכתב כבר בשנות החמישים של המאה ה-20 זמן קצר לאחר פרסומה הראשון של התפילה. טקסט התפילה המקורית לא היה נראה למאיר מדן, ששימש שנים רבות המזכיר האקדמי של האקדמיה ללשון העברית והוא כתב טקסט חדש, חלופי, הנאמר עד היום בבית הכנסת הרמב"ן בירושלים (דרום). בטקסט הקצר נאמר בין השאר "הסר מעליה כל אויב וכל צרה, ושלח אורך ואמיתך לנשיאה, לראש ממשלתה, לשריה וליועציה ותקנם בעצה טובה מלפניך.

ברך נא את צבא מגיני ארץ קודשך, חזק את רוחם, אמץ את זרועם והנחילם עטרת ניצחון. שים שלום טובה וברכה בארצך וקראת ישועה חומותיה ושעריה תהילה".

השינויים הרבים שהוכנסו בתפילה והנוסחים החלופיים שכתבו רבנים כמו הרב ישראל בארי שכיהן כרב המועצה (היום עיר) נס-ציונה, הרב הפרופ' עזרא ציון מלמד, חתן פרס ישראל לתלמוד, הרב והמחנך הנודע יעקב ברמן, חתן פרס ישראל בחינוך ורבים אחרים החלישו מאד את משמעותה של התפילה ועוצמתה בקרב הציבור המאמין והמתפלל בחברה הישראלית. אין פלא שוויכוחים פוליטיים סוערים שבהם היה הציבור הדתי-לאומי מעורב גררו עוד ועוד שינויים. שינוי בולט כזה עשה הרב אביגדור נבנצאל, רב הרובע היהודי בעיר העתיקה, בגיבויו של מי שהיה הרב הראשי אברהם שפירא כאשר הוסיף בתקופת 'הסכמי אוסלו' את המילים "וכל היועץ על עמך ישראל עצה שאינה טובה ומחשבה שאינה טובה, תופר עצתו, כדבר שנאמר עוצו עצה ותופר, דברו דבר ולא יקום כי עמנו אל". בהמשך הוא הוסיף ונתן ביטוי מובהק להשקפתו הפוליטית וכתב "חזק את המתיישבים בעזה, ביהודה, בשומרון, בגולן ובכל מרחבי ארצנו הקדושה". אפשר להביא דוגמאות רבות נוספות שגררו קריאה מצד רבנים שלא לגעת בתפילה ולא לשנות מילים ותוכן. אין תפילה שידיים זרות 'פגעו' בקדושתה כפי שזה קרה בתפילה זו.

 

הנוסח של רב הרובע היהודי בירושלים, הרב אביגדור נבנצאל, תקופת הסכמי אוסלו

הבאתי רק דוגמאות, מהארץ ומחוצה לה, לשינויים בתפילה החוגגת שבעים שנה לכתיבתה ואשר מתפלליה מצאו בה כר נוח לביטוי השקפותיהן ומתוך הרגשה כי זו הדרך הטובה והראויה להכניס את הפוליטיקה חילונית לתוך מקדש התפילה שהוא בית הכנסת.

 

כתבות נוספות

יְפֵי הַבְּלוֹרִית וְהַתֹּאַר – הרעות של חיים גורי

מי באמת חיבר את התפילה לשלום המדינה?

החיטה צומחת שוב: מסע אישי בספרי הזכרון של חללי בית השיטה

תפילה מִן הַמֵּצַר

להאיר על גבורת הרוח ומסירות הנפש דרך הסמיכות שבין יום הזיכרון לשואה ולגבורה ובין יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל

קבוצה בשבי הירדני, באדיבות אוסף מוזיאון חצר הישוב הישן

נפתלי שטרן, נשלח למחנה עבודה בגרמניה ערב הימים הנוראים של שנת תש"ה (1944). הרב ברוך בן חיים עמדי נפל בשבי הירדני עם נפילת הרובע היהודי במהלך מלחמת העצמאות, שנת תש"ח.

שניהם, כל אחד במקומו, כל אחד בזמנו, דאג מתפילות הימים הנוראים. איך יתפלל? איך יזכור את התפילה?

 

תפילה במחנה עבודה

נפתלי שטרן חסך את מנות הלחם שלו, היקרות מפז, וקנה בהן שקי מלט ובדל עפרון, עליהם רשם מזיכרונו את תפילות הימים הנוראים. עם דפי הסידור המאולתר התפלל את תפילות החגים עד לשחרורו. כשניצל מן התופת טמן את דפי המחזור המתפוררים בין קפלי המחזור המשפחתי המודפס ה'רגיל', והתפלל בהם מדי ראש השנה במשך 43 שנים, עד שמסרם לשמירה ביד ושם.

בכ"ד אב תשמ"ט נפטר נפתלי שטרן, כעבור כעשר שנים פרסם יד ושם את סיפורו ב'מחזור וולפסברג' (מחנה לעבודת כפייה), ובו מרוכזים צילומי התפילות. יהי זכרו ברוך.

לצילומים מתוך מחזור וולפסברג באתר הפיוט והתפילה

ביצוע לפיוט 'יה ריבון' וסיפור הלחנתו במחנה המעצר גירס, שבגבול ספרד

 

תפילה בתוך השבי

קבוצה בשבי הירדני, באדיבות אוסף מוזיאון חצר הישוב הישן

שלוש שנים לאחר מכן, במציאות חיים שונה בתכלית, התמודד יהודי אחר עם הצורך לזכור את תפילות הימים הנוראים כשהוא גולה ושבוי. במחברת שנקרתה בדרכו בשבי הירדני כתב הרב ברוך בן חיים עמדי מזיכרונו את התפילות.

באדיבות אוסף מוזיאון חצר היישוב הישן
דף מתוך סידור התפילה של הרב ברוך בן חיים עמדי, באדיבות אוסף מוזיאון חצר היישוב הישן

בשתי הסיטואציות השונות דאגתם של השבויים היא על תפילת הימים הנוראים. רצונם להתפלל מבלי להשמיט חלקים. התפילה שגורה על לשונם, חקוקה בזיכרונם, ובעיקר על ליבם. שניהם יוצאים לפעולת הצלה, המדגימה שוב, באותות ומופתים את ניצחון הרוח על החומר. שני האנשים האלה סיכנו את חייהם כדי להציל את היקר מכל, את חיי הרוח שלהם שעברו אליהם מאבות אבותיהם. עבורם חיי הרוח הם ערך עליון. סם חיים. תמצית החיים.

 

כתבות נוספות

החיטה צומחת שוב: מסע אישי בספרי הזכרון של חללי בית השיטה

מיהו הילד הרך מ"מה אברך" שנפל במלחמה?

הייתה מלחמה ונפצעתי" – יורם קניוק כותב להוריו ב-1948