במשך שבעים השנים, מאז פורסמה לראשונה, הכניסו רבנים רבים את דעותיהם הפוליטיות לתוכן וטקסט התפילה לשלום המדינה.
"מי שברך אבותינו אברהם יצחק ויעקב, הוא יברך את מדינת ישראל, ויגלה כבוד מלכותו על-האדמה אשר נשבע לאבותינו לתת לנו." במילים אלו פותחת תפילה לשלום מדינת ישראל שכתב הרב הראשי של יהדות אנגליה, הרב ישראל ברודי בשנת 1949. שמעתי תפילה זו לראשונה בעת ביקור בבית כנסת בלונדון בשנת 1978.
באותם ימים עדיין לא העליתי על דעתי כי יבוא יום ואקדיש לנושא התפילה לשלום מדינת ישראל שנים ארוכות של מחקר. כיוון שהטקסט עורר בי עניין ביקשתי, בשבת, מגבאי בית הכנסת שייתן לי את הטקסט המלא. זה האחרון נענה לבקשה ונתן לי תדפיס מקורי משנת פרסום התפילה, אחד מני רבים שהיו בשימוש מתפללי בית הכנסת. כך החל עבורי מסע ארוך שבמהלכו מצאתי יותר משישים נוסחים שונים של תפילה למדינת ישראל.
מחברי עשרות הנוסחים השונים לא התעניינו – כפי שעשו רבים בארץ – בשאלה: מי חיבר את התפילה? עבורם בכל המקרים הנוסח החדש נועד לתת ביטוי להשקפות פוליטיות או חברתיות ולעיתים גם השקפות אמוניות, כמו, האם מדינת ישראל היא 'ראשית צמיחת גאולתנו' כפי שכתב הרב הרצוג בתפילה המקורית או שהיא 'כראשית' או 'שתהא ראשית' ואולי כלל אין הקמת המדינה קשורה לתהליך הגאולה של עם ישראל.
אם נשאר בחברה האורתודוכסית שמחוץ למדינת ישראל ראוי לעיין בתפילה שכתב ב-1959 הרב דוד דה-סולה פול והנאמרת עד היום במאות בתי-כנסת בארה"ב. תפילה זו משלבת בטקסט אחד את מדינת ישראל וארה"ב:
"אבינו שבשמים. עזור וברך את ארצנו ארצות הברית באמריקה .שים אהבה ואחווה בין כל תושבי ארצנו. ברך את כל מנהיגי המדינות האלו, ותן בליבם רוח חכמה ובינה לקיים שלום הארץ וחרותה.
ברך את מדינת ישראל, ראשית צמיחת גאולתנו. וקיים בה מקרא שכתוב, כי מציון תצא תורה, ודבר ה' מירושלים. ופרוש סוכת שלום על כל העולם, וכל יושבי תבל ישכנו לבטח. וכן יהי רצון, ונאמר אמן".
שבע עשרה מילים בתפילה זו 'נמשכו' מהתפילה לשלום המדינה המוכרת בארץ והבולטות שביניהן 'אבינו שבשמים', המשולבות גם בתפילה שכתב הרב ברודי, וכן הצירוף 'ראשית צמיחת גאולתנו'. חיבור שתי תפילות לאחת נעשה מתוך כוונה למנוע שאלת נאמנות לאומית-לארה"ב או לישראל. בשל כך הושמטה מהתפלה הפסקה על חזון קיבוץ גלויות למדינת ישראל.
שתי הדוגמאות שהובאו מייצגות רבנים שבאורח חייהם והשקפתם האמונית-דתית קיבלו את מנהיגותו של הרב הרצוג, ששימש הרב הראשי לישראל. אך מה על זרמים אחרים ביהדות? ככל שנקפו השנים קיבלה התפילה פנים חדשות ותכנים חדשים. כך, למשל, בנוסח שכותבת מועצת הרבנים של התנועה הרפורמית באנגליה ב-1977 הם מבקשים "שלח אורך ואמתך למנהיגי העם והדריכם בחכמה ובתבונה כדי שישרור שלום בכל גבולותיה (של מדינת ישראל-י.ר.) ושלוה בבתיה. רוח אחווה והבנה הדדית תרפא כל פצע וחבורה, תקוות-עמה ועבודת בניה תגשמנה את חזון הנביאים".
ארבע שנים לאחר מלחמת יום הכיפורים נותנת התפילה ביטוי חדש לאופי ולחזון הנדרשים למדינת ישראל. בסידור 'שמע ישראל' שערך הפרופ' ירמיהו ברנובר ב-1999 עבור יהודי ויוצאי ברית המועצות הוא מביא נוסח נוסף "אבינו שבשמים צור ישראל וגואלו ברך את ארצנו הקדושה מדינת ישראל והגן עליה באברת חסדך. חזק את ידי מגיני ארץ קודשנו והנחילם בכתר ישועה ועטרת ניצחון תעטרם. שלח אורך ואמתך לראשיה, יועציה ובוניה. חזק את ידי העולים להתיישב בארץ קודשנו ושלח להם ולכל בית ישראל ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם. ויקוים בהם הכתוב, ונתתי שלום בארץ ויבוא גואל לציון ברינה ונאמר אמן". נוסח תפילה זו שנכתבה במדינת ישראל נושא תכנים פוליטיים סמויים וגלויים למשל, בהורדת המילים 'ראשית צמיחת גאולתנו' ובתוספת המילים 'להתיישב בארץ קודשנו'. בהורדת מילים ובתוספת מילים יש מסר שהמחבר מבקש להעביר ליוצאי ברית-המועצות לשעבר שעלו בישראל.
מעקב אחרי הנוסחים השונים מעלה כי השינויים הראשונים והתפילות החלופיות החלו להיכתב כבר בשנות החמישים של המאה ה-20 זמן קצר לאחר פרסומה הראשון של התפילה. טקסט התפילה המקורית לא היה נראה למאיר מדן, ששימש שנים רבות המזכיר האקדמי של האקדמיה ללשון העברית והוא כתב טקסט חדש, חלופי, הנאמר עד היום בבית הכנסת הרמב"ן בירושלים (דרום). בטקסט הקצר נאמר בין השאר "הסר מעליה כל אויב וכל צרה, ושלח אורך ואמיתך לנשיאה, לראש ממשלתה, לשריה וליועציה ותקנם בעצה טובה מלפניך.
ברך נא את צבא מגיני ארץ קודשך, חזק את רוחם, אמץ את זרועם והנחילם עטרת ניצחון. שים שלום טובה וברכה בארצך וקראת ישועה חומותיה ושעריה תהילה".
השינויים הרבים שהוכנסו בתפילה והנוסחים החלופיים שכתבו רבנים כמו הרב ישראל בארי שכיהן כרב המועצה (היום עיר) נס-ציונה, הרב הפרופ' עזרא ציון מלמד, חתן פרס ישראל לתלמוד, הרב והמחנך הנודע יעקב ברמן, חתן פרס ישראל בחינוך ורבים אחרים החלישו מאד את משמעותה של התפילה ועוצמתה בקרב הציבור המאמין והמתפלל בחברה הישראלית. אין פלא שוויכוחים פוליטיים סוערים שבהם היה הציבור הדתי-לאומי מעורב גררו עוד ועוד שינויים. שינוי בולט כזה עשה הרב אביגדור נבנצאל, רב הרובע היהודי בעיר העתיקה, בגיבויו של מי שהיה הרב הראשי אברהם שפירא כאשר הוסיף בתקופת 'הסכמי אוסלו' את המילים "וכל היועץ על עמך ישראל עצה שאינה טובה ומחשבה שאינה טובה, תופר עצתו, כדבר שנאמר עוצו עצה ותופר, דברו דבר ולא יקום כי עמנו אל". בהמשך הוא הוסיף ונתן ביטוי מובהק להשקפתו הפוליטית וכתב "חזק את המתיישבים בעזה, ביהודה, בשומרון, בגולן ובכל מרחבי ארצנו הקדושה". אפשר להביא דוגמאות רבות נוספות שגררו קריאה מצד רבנים שלא לגעת בתפילה ולא לשנות מילים ותוכן. אין תפילה שידיים זרות 'פגעו' בקדושתה כפי שזה קרה בתפילה זו.
הבאתי רק דוגמאות, מהארץ ומחוצה לה, לשינויים בתפילה החוגגת שבעים שנה לכתיבתה ואשר מתפלליה מצאו בה כר נוח לביטוי השקפותיהן ומתוך הרגשה כי זו הדרך הטובה והראויה להכניס את הפוליטיקה חילונית לתוך מקדש התפילה שהוא בית הכנסת.
תגובות על כתבה זו