הפעם הראשונה שבה נתקל פרופ' איינשטיין בשם ד"ר אליעזר גולדווסר הייתה בשנת 1947, כשקיבל את המכתב הראשון מד"ר גולדווסר אל תיבת הדואר שלו במכון ללימודים מתקדמים באוניברסיטת פרינסטון. קריאת השורות הראשונות ודאי הספיקה כדי להדליק נורת אזהרה ראשונה. "עוד מכתב של פיזיקאי חובב", אפשר שאמר לעצמו.

המוטיבציה של ד"ר גולדווסר, שביקש סיוע כספי כדי לקדם את המחקר המהפכני שלו, לא נעלמה מעיניו של הפיזיקאי הנודע. מעבר לזה, מעט מאוד מהרעיונות המשונים במכתב היו מובנים לו. איינשטיין לא מצא פנאי להשיב.

לאבד דת, לאבד מולדת

שבועות ספורים לפני טקס בר המצווה המתוכנן שלו, איבד אלברט בן ה-13 את הלהט הדתי שאפיין את ילדותו. המפגש עם ספרי המדע שהעניק לו מקס תלמוד, סטודנט לרפואה שהתגורר בבית משפחת איינשטיין ושימש לו כמורה, שיכנע את הנער הסקרן שמרבית סיפורי התנ"ך שקריים.

את שירי ההלל הבוסריים שחיבר והקדיש לגדולת האל והעולם שברא, החליפו עתה הנוסחאות המתמטיות, נוסחאות שבאמצעותן ינסה אלברט הצעיר תחילה להבין את עקרונות המתמטיקה והפיזיקה, ועם השנים – לפצח באמצעותן את סודות היקום.

המהפכה האדירה שיחולל אלברט איינשטיין במושגי הזמן, המרחב, המסה, התנועה וכוח הכבידה, תזכה אותו בתהילת עולם. היא גם תהפוך את הפיזיקאי היהודי-אוסטרי ליעד מרכזי לרדיפות עבור המשטר הנאצי.

בעת עלייתו של היטלר לשלטון בינואר 1933 שהה איינשטיין בארצות הברית. הידיעות על המתחולל בגרמניה וההתקפות הפרועות והארסיות שפורסמו נגדו בעיתונות הגרמנית שיכנעו אותו לוותר על האזרחות הגרמנית שהוענקה לו זמן קצר לאחר זכייתו בפרס נובל לשנת 1921. הם גם הובילו אותו להתפטר מהאקדמיה הפרוסית למדעים. כף רגלו לא תדרוך עוד בגרמניה.

מכל שלל ההצעות שקיבל מאוניברסיטאות ומכוני מחקר באירופה, בארצות הברית ואפילו בארץ ישראל, נענה איינשטיין להזמנת המכון ללימודים מתקדמים באוניברסיטת פרינסטון בניו ג'רזי. למרות שלא סלח לגרמנים עד סוף ימיו, המשיך איינשטיין להשתמש בשפה הגרמנית בתור שפת התקשורת העיקרית שלו. זאת גם הייתה שפת המכתב ששלח לו ד"ר אליעזר גולדווסר – גם הוא גולה יהודי מגרמניה, שבניגוד לאיינשטיין, דווקא בחר להשתקע בארץ ישראל.

לפייס בין הדת למדע

גולדווסר שלח את המכתב שוב ובינואר של שנת 1948, התפנה סוף סוף איינשטיין להשיב לו:

"קיבלתי את המכתב הראשון וקראתי, מפני שהתוכן לא היה ברור לי ובגלל שאני תחת שִיטפון של מכתבי הדיוטות, לא עניתי למכתב הזה וגם לא להרבה מכתבים אחרים.

אני מתנצל ומבקש את הבנתך,

אלברט איינשטיין."

התשובה הקרירה מצד גדול הפיזיקאים של המאה העשרים לא ריפתה את ידיו של גולדווסר. גולדווסר, שנמלט מגרמניה לארץ ישראל בשנת 1939 והתגורר משנת 1941 בבני ברק, היה דוקטור למשפטים והתפרנס מעבודה בתור משפטן. בשל העובדה שניהל פרקטיקה במשרה מלאה, מצא שעות פנאי מעטות להשקיע במחקר שלו. לאחר שקרא את מכתב התשובה של איינשטיין הכיר בחשיבות העצומה של מחקרו הפרטי ומיהר לבשר לאיינשטיין על כך במכתב נוסף ששלח לפרינסטון.

תחילה כתב לאיינשטיין שהוא, גולדווסר, "מכבד את העקרונות שלך: לא לענות על מכתבים של הדיוטות בענייני מדע". הוא התנצל על ששלח את המכתב, "כתבתי כדי להתנצל בפניך שהעזתי אחרי 25 שנה של עיסוק בבעיות החלל לפנות אליך כדי לתת לך רעיונות בתחום שלפי הדעה הלא-מומחית שלי יכול לשפר את המחקר שלך, כדי לקרב אותך לפתרון הבעיות שבהן אתה עוסק".

גולדווסר הוסיף שאם חוקר מסדר גודל של איינשטיין לא הבין את הרעיונות פורצי הדרך שלו, הוא רואה בכך הוכחה שהמדע הסטנדרטי טרם הדביק את התיאוריה שפיתח, תיאוריה העתידה "לחולל מהפכה בחקר החלל". את המכתב סיים בנימה חידתית, "המילה האחרונה טרם נאמרה".

ואכן, כפי שהתנבא גולדווסר, המילה האחרונה, המילה שלו כמובן, טרם נאמרה. ארבע שנים ממכתבו האחרון, סירב גולדווסר להתייאש ושלח מכתב נוסף. הפעם הופנה המכתב אל צוות החוקרים של איינשטיין במכון ללימודים מתקדמים בפרינסטון:

"ידוע לי שפרופ' איינשטיין סובל משיטפונות מכתבים של אנשים שרוצים לתת לו "עצות מדעיות". לכן, אני פונה אליכם, הצוות המדעי, ומבקש ממכם לקרוא את המכתב שלי בתשומת לב. אם תגיעו לתוצאה חיובית אז בבקשה הסבו את תשומת ליבו של פרופ' איינשטיין.

"אני לא מתמטיקאי ולא פיזיקאי, אבל למרות זאת גיליתי שיטה פילוסופית פנטסטית שאני עומד לפרסם בזמן הקרוב תחת הכותרת 'ההיגיון בעולם'. כרגע אני עסוק בכתיבת התורה שלי בצורה שיטתית, עבודה שתעסיק אותי עוד זמן רב. במקרה הטוב עוד שנה או שנתיים. אני יכול לעבוד על זה רק בלילה.

תורתי, לעומת השיטה הפילוסופית הידועה לנו, בנויה על הוכחה לקיום אלוהים בשיטה מדעית וברורה. אני סבור שברגע שהספר יתפרסם, אוכל להוכיח את הקיום, את המהות האלוהית ואת היכולת שלו להניע דברים בעולם בלי להתאמץ.

(…)

אני לא אומר זאת כדי לפאר את עצמי כי אין כמעט הדיוט בתחום שלכם שלא היה מבין ומעריך את העבודה שכבר עשיתי.
אני רואה את המשימה של חיי בפיוס המדעי של האנושות עם אלהים."

לא ידוע מי מצוות המכון ללימודים מתקדמים בפרינסטון קרא את המכתב, והאם ערך את הניסוי שהתבקש לערוך. גולדווסר לא זכה לתשובה על מכתבו השלישי והאחרון.

תעלומת הספר שלא היה

חיפוש בקטלוג הספרייה הלאומית ובקטלוגים של ספריות נוספות לא העלה שום הוכחה לכך שהספר שהבטיח גולדווסר לפרסם ראה אור. ההתכתבות בין איינשטיין לבין גולדווסר התגלתה לאחרונה בארכיונו האישי של ד"ר אליעזר גולדווסר השמור בארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי.

לסיום, היינו שמחים לפרוש בפניכם את התיאוריה המהפכנית שהגה ד"ר אליעזר גולדווסר (מי-זהב לימים), תיאוריה שאמורה הייתה – כפי שהבטיח לצוות של פרופ' איינשטיין – לפייס בין המדע לאלוהים. אך אם היא הותירה את אחד מהמוחות המבריקים בהיסטוריה במבוכה, איזה סיכוי כבר יש לנו?

הכתבה חוברה בעזרתן של עובדות הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי, הארכיונאית אינקא ארויו אנטזנה והמתמחה פרנקה מטס.

כתבות נוספות

כשמארי קירי הבריזה לחברים כי בדיוק זכתה בנובל

מריה סיבלה מריאן: המדענית והציירת שהפריכה את טענת אריסטו

אמי נתר: המתמטיקאית היהודייה ששינתה את העולם