פתק שנתגלה לאחרונה בארכיון עגנון הוא 'האקדח המעשן' בוויכוח הנמשך כבר יותר משלושים שנה.
שבועיים לפני ראש השנה של שנת תש"ט (20.9.1948) פורסמה בעיתונים "הארץ' ו-'הצופה' תפילה חדשה "תפילה לשלום ישראל" שבכותרתה נאמר כי "הרבנים הראשיים לארץ ישראל א"י הרצוג ורב"צ עוזיאל יסדו ותיקנו… את התפילה הזאת להיאמר בכל בתי הכנסת בארץ ובתפוצות"….".
בתחתית הטקסט,מתחת לתפילה הוסיפו משפט "מוסרים לנו שעל פי הרב הראשי הרצוג השתתף גם הסופר ש"י עגנון בניסוח התפילה".
שני המשפטים שצוטטו היו בסיס לדיון ארוך שנמשך יותר משלושים שנה בשאלה-מיהו מחבר התפילה? האם שני הרבנים הראשיים? האם ש"י עגנון? האם שלושתם ביחד?
התפילה שפורסמה בחודש אלול תש"ח (ספטמבר 1948) לא הייתה התפילה הראשונה שנכתבה לכבודה של המדינה הצעירה.
שלוש תפילות קדמו לתפילה זו:
את התפילה הראשונה חיבר הרב ראובן כ"ץ, מי שהיה הרב הראשי של פתח-תקווה, בלילה שבו התקבלה באו"ם תוכנית החלוקה (29.11.1947);
התפילה השנייה חוברה על ידי הרב איסר אונטרמן, מי שהיה הרב הראשי של תל-אביב, ביום שבו הוכרזה המדינה. את התפילה הוא כתב בזמן מקביל לטקס הכרזת העצמאות שהתקיים במוזיאון תל-אביב;
התפילה השלישית נכתבה על ידי הפרופ' לספרות דב סדן, במוצאי שבת שלאחר הכרזת המדינה. התפילה הרביעית, היא זו המוכרת היום והנאמרת בבתי הכנסת נכתבה ארבעה חודשים מאוחר יותר.
בשנת ה-35 למדינה פרסם החוקר הד"ר דוד תמר מאמר גדול בעיתון 'מעריב' שבו העלה לראשונה את הדעה כי הסופר ש"י עגנון הוא מחבר התפילה לשלום המדינה.
היסוד למאמרו היה צילום (לא מקור) כתב-יד של עגנון לתפילה לשלום המדינה אשר אותו מצא בארכיון עגנון בספריה הלאומית.
עבור החוקר הירושלמי מציאת הצילום הייתה הוכחה חד-משמעית שאין לערער עליה. נגד מאמרו של הד"ר תמר נכתבו מאמרים לא מעטים, אך במרוצת השנים,בעיקר כיוון שהרבה לכתוב על כך בעיתונות היומית השתרשה בקרב רבים הדעה כי אכן עגנון הוא מחבר התפילה.
התמיהות והקושיות שעוררו כותבים רבים וביניהם מאיר חובב שהיה מזכירו של עגנון, החוקר הד"ר חן מרחביה ואחרים נדחו תמיד בטענה "כתב היד של עגנון הוא הוכחה ניצחת".
אלא שהתמונה החלה להשתנות ב-1998 בעקבות פגישה שלי עם הרב שמואל הכהן אבידור בביתו בקבוצת שילר. באותה פגישה לילית ארוכה הציג בפני הרב אבידור-הכהן מעטפה ממשרדו הרשמי של הרב הראשי לישראל, הרב הרצוג ועליה היה כתוב "תפילת המדינה כפי שהעתיקה ותקנה מר עגנון בכתב ידו".
בתוך אותה מעטפה היה מונח כתב היד המקורי והשלם של התפילה אותה העתיק הסופר הנודע ואשר צילום חלקו של אותו כתב-יד נמצא בארכיון עגנון.
מיד עלתה השאלה: ממי העתיק עגנון?
התשובה הראשונית לכך נמצאה זמן מה לאחר מכן כאשר הצלחתי לאתר את כתב היד המקורי של התפילה לשלום המדינה, כתב היד של הרב הראשי הרצוג הנמצא היום במוזיאון היכל שלמה.
אך מניין שהרב הרצוג הוא הראשון ועגנון הוא השני אשר רק העתיק את התפילה?
תשובה חד-משמעית לכך נמצאה בעדותו הישירה של הרב הרצוג שכתב במאמר שפרסם בשנת העשור למדינה, בשנה שבה נפטר: "תודה לאל זכינו לכך שבמדינת ישראל-שהיא כפי שכיניתיה בנוסח התפילה שיסדתי 'ראשית צמיחת גאולתנו' יש צמיחת קרן למשפט תורתנו הקדושה".
עתה כבר ברור,הרב הרצוג מעיד כי הוא זה שחיבר את התפילה לשלום המדינה. מכאן עולה שאלה נוספת: מדוע העתיק ש"י עגנון את התפילה שכתב הרב הרצוג?
התשובה לכך נמצאת בתחום ההלכתי ובתחום העובדתי.
כאשר פרסם דוד תמר את מאמרו הראשון הוא הסתמך וציטט מכתב שכתב הרב יעקב גולדמן, שהיה מזכירו של הרב הרצוג, מכתב שהופנה אל הגב' אמונה ירון,בתו של ש"י עגנון. במכתבו משנת תשל"ה, הנמצא גם כן בארכיון עגנון בספריה הלאומית, מעיד הרב גולדמן, בתשובה לשאלת הגב' ירון, על ההתרחשות בחודש אב תש"ח כאשר הרב הראשי הרצוג "כתב תפילה ואני הבאתי אותה לאבא ז"ל (ש"י עגנון) והוא ביקשני לחזור למחרת היום וימציא לי את הערותיו. למיטב זכרוני אבא לא שינה הרבה"…
על יסוד מכתב זה,שנמצא עוד בטרם גילוי כתב-היד של הרב הרצוג נבנתה תפיסה שלמה כי צילום כתב-יד מהארכיון ומכתבו של הרב גולדמן 'מוכיחים' את מקומו ובלעדיותו של עגנון בחיבור התפילה. אלא שלפני שבועות אחדים נמצא בארכיון עגנון 'האקדח המעשן' שהוכיח באופן מוחלט כי הרב הרצוג ולא עגנון הוא מחבר התפילה לשלום המדינה.
במכתב מיום כ"ה אב תש"ח כותב הרב הראשי הרצוג לסופר ש"י עגנון "מכמה מקומות בתפוצות פונים אלי בדרישה לתקן תפילה במקום 'הנותן תשועה. אחינו שבגולה נותנים עינם בי ואני נותן עיני בך,כי עמך השירה והסגנון, ואתה ירא את ה' מנעוריך וכשר והגון לתקן תפילה. מכל מקום אני שולח לך נוסחה קצרה שחיברתי בתור 'קרש קפיצה' או מצ"ע (מצד עצמו)".
מכתב זה,שנלווה לכתב-היד של הרב הרצוג, מאשר באופן מוחלט וחד משמעי כי הרב הראשי לישראל הוא מחבר התפילה לשלום מדינת ישראל.
שתי השאלות שנותרו לבירור הן:
מדוע העתיק הסופר עגנון את התפילה שחיבר הרב הרצוג?
מה היו תיקוניו בתפילה לאחר שקרא את כתב-היד של הרב הרצוג?
ההעתקה נעשתה מטעמים הלכתיים על יסוד 'איסור מחיקה' משמע שאין למחוק בטקסט מקודש. כיוון שהרב הרצוג כתב תפילה הרי שתיקונה יכול להיעשות לא באמצעות מחיקות בטקסט אלא רק באמצעות שינוי או תוספת בעת העתקה.
סיבה פרוזאית היא שכתבי היד של הרב הרצוג ושל ש"י עגנון היו, ועדיין, קשים לקריאה. האם הכניס עגנון תיקונים בכתב היד של הרב הרצוג כפי שציפה וביקש ממנו? השינויים היו מזעריים, כפי שהעיד הרב גולדמן במכתבו, ואת רובם דחתה מועצת הרבנות הראשית כאשר אישרה את הנוסח שהביאו שני הרבנים הראשים הרצוג ועוזיאל.
תגובות על כתבה זו