אוסף ההגדות בספרייה הלאומית הוא האוסף הגדול ביותר בעולם. באוסף הספרייה יש הגדות בכתבי-יד, הגדות בדפוסים נדירים וחדשים, הגדות בשפות רבות, צילומים של הגדות בכתבי-יד, הגדות מסורתיות וכן הגדות לא-מסורתיות מסוגים שונים ומגוונים.

נוסח ההגדה התגבש במשך יותר מאלף שנים. הנוסח המסורתי של ההגדה יציב מזה מאות שנים, והטקסט הוא כבר טקסט קנוני. ההגדות של פסח זכו למהדורות רבות והאמנות היהודית מצאה בהן כר נרחב לביטוי. יחד עם זאת, במאה התשע-עשרה, עם התעוררות התנועה הציונית, החל נוסח ההגדה לשמש כלי לביטוי השאיפות הלאומיות לאור מצבם של היהודים בגולה. הרצון לקיום עצמאי, ליציאה מן הגלות ולשחרור מעוּלם של נוכרים כדי לשוב לארץ-ישראל החלו להופיע בהגדות. האתוס של פסח שימש גם את תנועת הפועלים היהודית שהחלה להתגבש אף היא בשלהי המאה התשע-עשרה. תנועת הפועלים הדגישה את השחרור משעבוד וראתה בו מופת אוניברסאלי למהפכה חברתית ולשחרור של מעמד הפועלים. תנועת העבודה הציונית, שזכתה למעמד בכורה בישוב הארץ-ישראלי ובדור המדינה הראשון, נתנה ביטוי רחב לתפיסות הללו בהגדות הארץ-ישראליות.

אידיאל היציאה מעבדות לחירות, העמידה בקשיים למרות רדיפות מצד צורר מצאו ביטוי טבעי במאבק על הקיום היהודי בשואה ובמלחמת העולם השנייה. ההגדות שראו אור החל בשנות הארבעים של המאה העשרים מבטאות את מצוקת הימים, מהשואה דרך המאבק בשלטון הבריטי, מלחמת העצמאות והעליות ההמוניות בראשית ימי המדינה.

נוסחי ההגדה המודרניים מרחיבים את הנוסח המסורתי ומוסיפים עליו בדרגות שונות של התערבות וחידוש. מצד אחד, הגדות רבות כוללות תוספות, בעיקר בסוף, ומצד שני רבות מהן נתפסות כמסגרת למסרים רעיוניים וגם כמקום להוסיף בו דברים אקטואליים ומשעשעים. התוספות מגוונות, מקטעי שירה עברית ומנגינות מוכרות ועד ליצירות עצמאיות לרוב. הגדות רבות גם אוירו ונוספו להן ציורים פרטי יצירתם של מיטב אמני ישראל.

גלו עוד על פסח – הגדות נדירות, שירים לפסח, סיפורים על פסח ועוד

הגדת וולף, המאה ה-14

הגדת וולף, הגדה מאוירת, כתובה בכתב-יד, מהמאה ה-14

הגדת וולף, הגדה מאוירת, כתובה בכתב-יד, מהמאה ה-14. בשנת 1938 היא הוחרמה על-ידי הנאצים מידיה של הקהילה היהודית בברלין. ההגדה הועברה לוורשה ובשנת 1984 נעלמה. היא התגלתה שוב בשנת 1989, בז'נבה. רק לאחר מאבק משפטי קשה שארך שבע שנים תמימות היא הוחזרה לפולין ובסופו של דבר נתרמה בידי ראש ממשלת פולין צ'ימושביץ' לידיו של פרופ' ישראל שצמן, מנהל בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, בטקס רשמי שנערך בראשות יושב ראש הכנסת דן תיכון. הגדת וולף היא אחת ההגדות העתיקות ביותר הקיימות, היא כתובה על קלף, ככל הנראה נכתבה באוויניון, אך בנוסח שהיה מקובל בצפון צרפת. מעתיק ההגדה ובעליה היה יעקב בן שלמה צרפתי, שכתבים פרי עטו שמורים בידינו עד היום.

לחצו כאן או על התמונה לספר הסרוק במלואו

הגדת רוטשילד, 1450

הגדת רוטשילד, מצפון איטליה, משנת 1450 בערך

הגדת רוטשילד, מצפון איטליה, משנת 1450 בערך. ההגדה נקראת "הגדת רוטשילד" כיוון שהייתה בבעלות המשפחה המפורסמת עד 1939. במהלך מלחמת העולם השנייה ההגדה נשדדה על-ידי הנאצים ונעלמה. לאחר המלחמה היא נרכשה על-ידי ד"ר פרד מרפי, בוגר אוניברסיטת ייל, שהוריש אותה לאוניברסיטה בשנת 1948. בשנת 1980 זוהתה ההגדה כרכושה של משפחת רוטשילד והוחזרה לבעליה, שתרמו אותה לספרייה הלאומית. בהגדה היו חסרים שלושה דפים, שכנראה נתלשו עוד לפני רכישתה על-ידי משפחת רוטשילד. לאחרונה התגלו שניים מהדפים במכירה פומבית ונרכשו עבור הספרייה הלאומית בנדיבותם של שני תורמים אלמונים.

לחצו כאן או על התמונה לספר הסרוק במלואו

הגדה מ-1480, מוואדי אל חגארה

הגדה מ-1480, מוואדי אל חגארה (Guadalajara), ספרד.

מדובר בהגדה המודפסת הראשונה, עותק יחיד בעולם. נדפסה באותיות מרובעות, לא מנוקדות. ההגדה, שנדפסה 12 שנה לפני גירוש היהודים מספרד היא עדות מיוחדת לרמה הטכנולוגית הגבוהה של הדפוס בקרב יהודי ספרד. עם הגירוש לקחו איתם היהודים את הידע לארצות גלותם באירופה ובאזורי האימפריה העותמאנית, ובכללם צפון-אפריקה.

לחצו כאן או על התמונה לספר הסרוק במלואו

פראג, 1526

הגדה מפראג, משנת 1526

הגדה מפראג, משנת 1526. זאת ההגדה המצוירת השלמה הקדומה ביותר. ההגדה כוללת פירוש קצר בשולי הדפים. ההגדה אמנם אינה כוללת את "אחד מי יודע" ואת "חד גדיא", אך היא הטביעה חותם לדורות, שכן ציוריה שימשו דגם לאיורים בהגדות רבות שהודפסו אחריה.

לחצו כאן או על התמונה לספר הסרוק במלואו

אמסטרדם, 1695

הגדה מאמסטרדם, משנת 1695

הגדה מאמסטרדם, משנת 1695. ההגדה הראשונה הכוללת פיתוחי נחושת ומפה. פיתוחי הנחושת לציורים הם מעשה ידיו של האמן אברהם בן יעקב הגר. בסוף ההגדה מופיעה מפת ארץ-ישראל, גם היא מפיתוח נחושת. נראה שהמפה משורטטת לפי מפת ארץ כנען של כריסטיאן ון אדריכום (Chrisitan van Adrichom) בן המאה ה-16, שנודע גם במפה שבה ביקש לשחזר את ירושלים וסביבותיה בימי קדם.

לחצו כאן או על התמונה לספר הסרוק במלואו

ניו יורק, 1837

הגדה מניו יורק, משנת 1837

הגדה מניו יורק, משנת 1837. זאת ככל הנראה ההגדה הראשונה שהודפסה באמריקה. כוללת תרגום לאנגלית ("לשון ענגלאטירא"), תורגמה על-ידי דוד לוי מלונדון. ההגדה כתובה על פי מנהג יהודי אשכנז ויהודי ספרד. התרגום האנגלי מובא מול העברית, עם הבהרות קטנות. "חד גדיא" ו"אחד מי יודע" אינם מתורגמים לאנגלית.

לחצו כאן או על התמונה לספר הסרוק במלואו

ירושלים, 1923

הגדה היתולית מירושלים, משנת תרפ"ג (1923)

הגדה היתולית מירושלים, משנת תרפ"ג (1923). נכתבה על-יד המורה, המתרגם והבלשן קדיש יהודה-לייב סילמן (1937-1880), שהיה ממייסדי תל-אביב ושכונת בית-הכרם בירושלים. ההגדה עוסקת בחיי היישוב העברי בארץ-ישראל ברוח הומוריסטית: החכם הוא הנציב העליון; הרשע הוא הוועד הערבי; התם הוא הישוב הישן ואילו שיודע לשאול הוא הדור הצעיר, "שלא ידבר הרבה אלא יעשה הרבה, יגדל ויאדיר בארץ."

תל-אביב, 1934

הגדה מתל-אביב, משנת 1934

הגדה מתל-אביב, משנת 1934. "הגדת תל-אביב", גרסה פרודית של ההגדה של פסח, מאוירת בידי אריה נבון. יצאה לכבוד יובל 25 שנה להקמת העיר תל-אביב, בפסח תרס"ט (1909). ההגדה מתארת את הווי החיים בעיר העברית הראשונה ומזכירה את האישים המרכזיים בעיר, תוך שילובם בנוסח ההגדה.

לחצו כאן או על התמונה לספר הסרוק במלואו

הבריגדה היהודית, 1942

הגדה של "היחידה העברית לתעבורה" (י.ע.ל.), של הבריגדה היהודית בצפון אפריקה, משנת 1942.

הגדה של "היחידה העברית לתעבורה" (י.ע.ל.), של הבריגדה היהודית בצפון אפריקה, משנת 1942. בפסח תש"ב (1942) חנתה היחידה במצרים, לחוף ים סוף. ההגדה מתייחסת לסמליות המיקום ומעלה על נס את תפקידם של חיילי הפלוגה כנציגי הישוב הארץ-ישראלי במלחמה בגרמנים בצפון אפריקה במסגרת הבריגדה היהודית. ההגדה מתייחסת לעמידת הגבורה של חיילי הבריגדה במצור הגרמני על טוברוק בפסח תש"א (1941). לקטעי המסורתיים נוספו קטעי ספרות שונים העוסקים ברובם במלחמה.

השומר הצעיר, 1943

הגדה של הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, משנת 1943

הגדה של הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, משנת 1943. ההגדה הראשונה שהפיק השומר הצעיר במרוכז עבור כל קיבוצי התנועה. ההגדה מתייחסת לשואה, למלחמת העולם ולמאבק של היישוב העברי בבריטים. ההגדה משקפת את החורבן ואבדן בית ההורים, ואת הצורך להיצמד לבית היחיד שנותר. גם אירועי השעה בעולם ובארץ-ישראל וגם סיפור יציאת מצריים מגויסים בהגדה לאידיאולוגיה התנועתית בדבר מלחמת המעמדות, שחרור משעבוד וערכי החלוציות. "עוד יש תקווה כי ישוב ישראל מבית עבדים וזכה לתקומה באביב העמים". ערך וכתב מרדכי אמיתי, עיטרה הציירת רות שלוס.

לחצו כאן או על התמונה לספר הסרוק במלואו

הגדה הפלמ"ח, 1948

הגדה של הגדוד השלישי של הפלמ"ח, משנת 1948

הגדה של הגדוד השלישי של הפלמ"ח, משנת 1948 (תש"ח). הגדוד השלישי של הפלמ"ח פעל בגליל מראשית מלחמת העצמאות.את פסח תש"ח לחם הגדוד בקרב קשה במצודת נבי-יושע. לאחר הפסח כבשו חיילים הגדוד את המצודה. ההגדה נכתבה תחת הרושם שהותירו הקרבות ועוסקת בשבריריות קיומו של היישוב ערב הקמת המדינה, באחד מרגעי המשבר של מלחמת העצמאות.

​לחצו כאן או על התמונה לספר הסרוק במלואו

כפר שמריהו, 1948

הגדה מכפר שמריהו, משנת 1948

הגדה מכפר שמריהו, משנת 1948 (תש"ח). תוספת מקומית להגדה של פסח, שנכתבה על-ידי תושבי כפר שמריהו, "ייקים" וצאצאיהם המכים על חטא ההתבוללות ומספרים את סיפור כפר שמריהו והתקופה, ובכלל זה את סיפור ראשיתה של מלחמת העצמאות. "בני חורין היינו – אנחנו בני כפר שמריהו של היום – בארץ אשכנז. סוחרים, עורכי דין, רופאים, סופרים ואמנים… אך את כרמנו לא נטרנו, את מחשבות עמנו ואת מנהגיו הזנחנו. בבתי ספר של זרים למדנו. את שפת עמנו לא ידענו ואת ספרי הקודש של עם ישראל שכחנו…"

לחצו כאן או על התמונה לספר הסרוק במלואו

מעלה החמישה, 1948

הגדה ממעלה החמישה, משנת 1948

הגדה ממעלה החמישה, משנת 1948 (תש"ח). ההגדה הוכנה ימים אחדים לאחר תום הקרבות הקשים לכיבוש הקסטל במלחמת העצמאות. בקרבות המרים נטלו חלק לוחמי גדוד הפורצים של הפלמ"ח ממעלה החמישה. רבים מחללי הקרבות נקברו באותם ימים ממש. נוסח ההגדה כולל את רושם האבדות בנפש, וגם מדגיש את הדבקות במאבק להקמת המדינה.

לחצו כאן או על התמונה לספר הסרוק במלואו

מיוחד לפסח: סדרת סיפורים על מצות, הגדות ויציאת מצרים