הוא שירת בסך הכל שנה בתפקיד רם המעלה כשפרצה מלחמת העולם הראשונה. התמודדות עם קשיים ועם אתגרים ילוו אותו במשרה זו עד סוף ימיו. המלחמה הגדולה הייתה אחד האתגרים הראשונים. מלחמת העולם השנייה, אחד האחרונים.
יוסף הרמן הרץ נולד בסלובקיה בשנת 1872. משפחתו היגרה לניו יורק ב-1884. בניו יורק התחנך, הוסמך לדוקטור לפילוסופיה ולרב. משרתו הראשונה הייתה בבית כנסת מקומי, אך לאחר מספר שנים היגר לדרום אפריקה. בדרום אפריקה כיהן כרב בקהילת יוהנסבורג עד לשנת 1911. לאחר שנתיים נוספות כרב בארה"ב, מונה לרבה הראשי של האימפריה הבריטית.
מלחמת העולם הראשונה פרצה ב-1914. הרב הרץ נאלץ להתמודד עם שתי בעיות מידיות. אף על פי שהוא, כמו רוב יהודי אנגליה, תמך במלחמה, המהגרים היהודיים שהגיעו לא מכבר מרוסיה סירבו להתגייס לצבא הבריטי. לטענתם, הם לא ברחו מהפוגרומים הרוסיים כדי לשרת בצבא הבריטי לצדם של הרוסים. בתור הנציג היהודי הבכיר, היה על הרב הרץ להבטיח את נאמנותם של המהגרים כלפי השלטון. בנוסף, כתומך בציונות, מצא את עצמו הרב במצב בעייתי. התנועה הציונית נקשרה בעיני חלק מהבריטים כמגמת מדיניות חוץ של גרמניה – אויבה של בריטניה.
הרב הרץ יצא לסיור בחזית המערבית באביב 1915. הוא עבר לכל אורך קו הלחימה -ניהל תפילות, ביקר בבתי החולים וקיים טקסים דתיים בקברי חיילים שנפלו. סידורי תפילה כבר הודפסו עבור החיילים היהודים, ועכשיו פינה הרב הרץ זמן לכתיבת ספר המתאים לקריאה ברגעי השקט.
את הרעיון המקורי לכתוב את הספר יזמה אשתו, רוז, בזמן ירח הדבש שלהם. היא חיפשה ספר פשוט על יהדות, וכשלא מצאה משהו מתאים – הציעה שהוא יכתוב אחד.
ב-1917 יצאה לאור המהדורה הראשונה של A Book of Jewish Thoughts, הייתה זו מהדורת כיס לחייל.
הספר נכתב במטרה לעודד את החיילים הנלחמים בחזית. בספר מופיעים ציטוטים רבים ממחברים מוכרים בנושאי דת, אמונה, והיסטוריה יהודית. ישנה גם התייחסות להקרבה ולמסירות הנפש היהודית בזמן חורבן בית שני, מסעות הצלב, גירוש ספרד, הפוגרומים ברוסיה ועוד. כשהחייל היהודי הבריטי קרא את ציטוטים אלו, הוא הבין מתוכם את מקומו בהיסטוריה היהודית כמי שמקריב את נפשו למטרה נעלה. בספר גם פרקים על לוח השנה היהודי, על תרומת היהדות לאנושות ומאמרים על החיים ומה שמעבר להם.
בשנת 1918 יצאו מהדורות נוספות בהן נוספו ציטוטים רבים. הרב הרץ הוסיף פרק בשם "עדות העמים", בה מובאים דבריהם של הוגי דעות, מנהיגים ופוליטיקאים מרחבי העולם המשבחים את העם היהודי ומתנגדים ליחס הרע שקיבל. בשנה זו הוקדש הספר גם לחיילי ארה"ב שהצטרפו למלחמה.
לאחר המלחמה הודפסה מהדורת ספריות, גדולה יותר ממהדורת הכיס המקורית. למהדורה זו נוספו שירים, תפילות וסיפורים קצרים. לאחר מכן החלו להופיע גם תרגומים בשפות נוספות.
שש שנים לאחר המלחמה הגדולה עם גרמניה, תורגם הספר גם לגרמנית. את הקטעים שמקורם בעברית, יידיש וארמית תרגם הרב ד"ר פליקס פרלס, ואת השפות הלועזיות תרגמה אימו רוזלי. לא היה מנוס מלהתייחס לפחות ברמיזה למלחמה הגדולה, שכן הספר במקור נכתב עבור החיילים שניצחו. גרמניה הפסידה. במבוא למהדורה זו מוקדש הספר לכל היהודים ששירתו בנאמנות את מולדתם, גם אם מולדת זו לא תמיד שמרה על נאמנותה כלפי חייליה היהודים. בכך ודאי מתייחס פליקס לאנטישמיות בצבא הגרמני ולטענות על אשמתם של היהודים בתבוסה. המבוא מתייחס גם לרב הרץ, ובו נכתב כי למרות שהיה פטריוט בריטי שכתב את הספר עבור חייליו, אין בדברים אף מילה רעה נגד האויב הגרמני או האוסטרי, ואפילו מובאים ציטוטים מפי דמויות מהארצות הללו.
המהדורה האמריקאית הרשמית הראשונה הודפסה ב-1926. במרוצת השנים ראו אור 10 הדפסות של אותה מהדורה. גרסת ה-Jewish Welfare Board האמריקאי לא הייתה כלולה. מהדורה זו מבוססת על ספרו של הרב הרץ, אך מכיוון שיועדה לחיילים יהודים בארה"ב במלחמת העולם השנייה, נוספו אליה קטעים רלוונטים על יהדות אמריקה וציטוטים מפי דמויות אמריקאיות מוכרות.
מספר שנים לאחר מכן יצאה לאור מהדורה בערבית בתרגומו של אלפרד יילוז בקהיר. הרב חיים נחום אפנדי, רבה הראשי של מצרים, הסביר בהקדמה פרי עטו שהספר מיועד בעיקר לנוער היהודי. לדבריו, מטרת הספר הינה להביס את הרע ולהילחם למען הצדק. הוא ממליץ על הספר לכל בני הדתות המונותאיסטיות.
הספר ראה אור גם בצרפתית, יידיש, פולנית והונגרית.
במהדורות שיצאו בתחילת מלחמת העולם השנייה התרחב הפרק על "עדות העמים" עם חומר אקטואלי רב שהצטבר. מובאים בהן דברי התנגדות רבים לנאציזם וליחס הנאצים ליהודים. בין הציטוטים אפשר לקרוא את דברי פרנקלין רוזווילט, האפיפיור פיוס ה-11, מהטמה גנדי ווינסטון צ'רצ'יל.
בעמוד זכויות היוצרים ורשימת ההדפסות שבפתח מהדורת לונדון 1942, אנו קוראים שיצאה לאור בארה"ב מהדורה בכתב ברייל ושמהדורה עברית עתידה לצאת בקרוב. בשנת 1943 אכן הופיעה הגרסה העברית.
באחד העותקים העבריים שבספרייה מופיעה חותמת של ספריית "הגדוד העברי הראשון". מדובר בגדוד מהרג'ימנט הארץ ישראלי שהוקם ב-1942 או בגדוד של הבריגדה היהודית שהוקם שנתיים לאחר מכן. נראה שבאותה תקופה היו באזורנו חיילים יהודים שלא שלטו בעברית, ולכן הודפסו אלף עותקים באנגלית בבית הדפוס שינדלר שבקהיר. בעותק הקהירי שבספרייה יש הקדשה לבבית של כלת פרס ישראל רבקה גובר לגניה מנגר, אשתו של המשורר והסופר היידי החשוב איציק מנגר.
למרות שיצא לאור לראשונה בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה, ההצלחה והפופולריות של הספר נמשכו שנים רבות לאחר מכן. הוא הודפס שב ושוב. באוקספורד ב-1966, ופעם נוספת בניו יורק ב-1997.
כתבות נוספות
הספר של נרצחי השואה חוזר הביתה
