לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם שֶׁנָּתַן לוֹ הַיָּם וְנָתַן לוֹ מוֹתוֹ

כך הפך השיר של זלדה משיר אישי להמנון של שכול

תמר זיגמן | 09.04.18 |
Share
זלדה בצעירותה. מתוך הספר "צפור אחוזת קסם : כתבים וציורים"

 

"שְׁלֹשָׁה שֵׁמוֹת נִקְרְאוּ לוֹ לְאָדָם:
אֶחָד מַה שֶּׁקּוֹרְאִים לוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ
וְאֶחָד מַה שֶּׁקּוֹרְאִין לוֹ בְּנֵי אָדָם
וְאֶחָד מַה שֶּׁקּוֹנֶה הוּא לְעַצְמוֹ
טוֹב מִכֻּלָּן מַה שֶּׁקּוֹנֶה הוּא לְעַצְמוֹ"
(מדרש תנחומא, פרשת ויקהל א')

 

"את הראשונה שמעיינת בזה" אמר לי ד"ר גיל וייסבלאי עובד מחלקת הארכיונים בספרייה הלאומית, תוך שהוא מניח מולי ערמת מסמכים עבה. פגשתי במהלך חיי כתבי-יד רבים של אישים שונים וכבר חששתי שאיבדתי את החוש המיוחד השמור לפגישה ראשונית עם כתב-יד מקורי. ובכל זאת, משהו בערמת המכתבים שנצבה מולי בכתב ידה של המשוררת זלדה שנמצאה בארכיון של חברתה הקרובה עזה צבי כמו הוליד מחדש תחושה דומה. ניסיתי לאתר ללא הצלחה אחר אזכור או ציטוט של משפט או בית מתוך שירה "לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם".

כשהתקבלה הפנייה מאנשי מחלקת התוכן בספרייה לכתוב על נסיבות כתיבתו של שיר לקראת יום השואה הקרב חשבתי על "לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם" של המשוררת הירושלמית זלדה. "כי גם השם זלדה, איזה מין שם זה? זה שם כל כך ארכאי, כל כך לא ישראלי…" אמרה הזמרת חוה אלברשטיין בשיחה עם יוצרי הסרט "זלדה – אישה פשוטה". "השם הזה הוא גם אמירה", הוסיפה אלברשטיין, "שהיא שומרת על משהו…השם הזה הוא גם העולם שלה, הוא העבר שלה, הוא המשפחה שלה, היא לוקחת את זה איתה. השם הוא סיפור חיים הוא הכל…".

השנה היא שנת תשל"ד 1974. שלהי מלחמת יום הכיפורים. ספר שירה חדש יוצא לאור "אל תרחק" שמו מאת המשוררת זלדה. "זה היה אחרי מלחמת יום הכיפורים. הייתה תקופה מאוד קשה. בלבול. כאילו התייתמנו כולנו והשירים של זלדה וכל האישיות שלה, אז רציתי להתנחם אצלה, למצוא אצלה איזה חיבוק…", סיפרה הזמרת חוה אלברשטיין. בין שירי הקובץ מצאה אלברשטיין את השיר "לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם".

 

לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם
שֶׁנָּתַן לוֹ אֱלֹהִים
וְנָתְנוּ לוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ
לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם
שֶׁנָּתְנוּ לוֹ קוֹמָתוֹ וְאֹפֶן חִיּוּכוֹ
וְנָתַן לוֹ הָאָרִיג
לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם
שֶׁנָּתְנוּ לוֹ הֶהָרִים
וְנָתְנוּ לוֹ כְּתָלָיו
לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם
שֶׁנָּתְנוּ לוֹ הַמַּזָּלוֹת
וְנָתְנוּ לוֹ שְׁכֵנָיו
לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם
שֶׁנָּתְנוּ לוֹ חֲטָאָיו
וְנָתְנָה לוֹ כְּמִיהָתוֹ
לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם
שֶׁנָּתְנוּ לוֹ שׂוֹנְאָיו
וְנָתְנָה לוֹ אַהֲבָתוֹ
לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם
שֶׁנָּתְנוּ לוֹ חַגָּיו
וְנָתְנָה לוֹ מְלַאכְתוֹ
לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם
שֶׁנָּתְנוּ לוֹ תְּקוּפוֹת הַשָּׁנָה
וְנָתַן לוֹ עִוְרוֹנוֹ
לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם
שֶׁנָּתַן לוֹ הַיָּם
וְנָתַן לוֹ
מוֹתוֹ

 

בוידאו: "לכל איש יש שם" בקולה של זלדה מתוך תכנית הרדיו "ציפור אחוזת קסם: מחווה לזלדה" (אוסף אילנה צוקרמן, ארכיון הצליל הלאומי)

 

משהו בטקסט השירי שנראה בעיניה "כמו טקסט תנכי" קסם לה והיא פנתה אל המלחין חנן יובל שילחין את הטקסט.

"החיים מביאים למפתנך כל מיני הזדמנויות שלימים הופכות להיסטוריות. אני זכיתי לכמה שכאלה בחיי ואחת הזכיות הגדולות הייתה הניסיון להלחין את 'לכל איש יש שם'", סיפר לי המלחין חנן יובל, "חוה אלברשטיין היא האחראית הבלעדית לחיבור שלי עם השיר. בין שאר כישרונותיה, לחוה היה חוש נפלא לאתר טקסטים מהשירה כאילו היא יצרה אותם. העוצמה של האמון של חוה בי מתחזקת כי מדובר בתקופה שרק התחלתי לחבר מוזיקה לשירים ובשום פנים לא הכתרתי את עצמי בתואר 'מלחין'. חוסר הביטחון היה מוחלט והיא זו שהאמינה. ובאמונה הזאת היא הביאה לי את 'לכל איש יש שם'.

"מתחילת דרכי כמחבר מוזיקה למילים, הכרזתי על עצמי (בשיחה פרטית עם עצמי…) כמשרתן של המילים. אם הן תעבורנה בהצלחה או אז הצליחה המוזיקה. ההלחנה שלי לא נתפסה בעיניי כעומדת בזכות עצמה אלה ככזאת שבאה לשרת את הטקסט. באינטואיציה שלי הרשיתי לעצמי להפוך את ארבעת המילים שפותחות כל שורה 'לכל איש יש שם' לפזמון של השיר".

 

 

מרגע שיצא השיר "לכל איש יש שם" את גבולות ספר השירה "אל תרחק" וזכה ללחן משל עצמו, נעשה נפוץ ומוכר בקרב רבים. השיר, שנכלל בתקליט "כמו צמח בר" שיצא לאור בשנת 1975, היה אחד מתוך שנים עשר שירים שחלקם התאימו למצב הרוח המדוכדך ששרר אז בארץ. השיר ביטא בין השאר רצון לשמר זיכרון של חיים שהיו ואינם ועם הזמן אף הושאל ככותרת למפעל ההנצחה של יד-ושם "לכל איש יש שם".

"לפעמים אתה כועס שמתייחסים בארץ שלנו אל איך האיש מת ולא איך האיש חי", אמרה חוה אלברשטיין, "כאילו מגדירים את האדם לפי המוות שלו.. כשזלדה ניסתה להגדיר את האדם בהרבה יותר דברים מתוך החיים שלו… היה משהו בשיר הזה שקלטתי שיש בו הברקה נצחית, כי מה זה אומר לבן-אדם שישה מיליון? אבל כשאתה אומר משה קרקובסקי או יעקב פרידמן אז זה אומר משהו…".

 

כתובת "לכל איש יש שם" בבית הקברות בשפיים. צילום: ד"ר אבישי טייכר

יש משהו בשמו של אדם שהוא גילוי למהות אנושית חד-פעמית וייחודית. השורות מתוך ספרו הנודע של ויקטור פרנקל "האדם מחפש משמעות" מיטיבות לתאר זאת: "לא היה ערך לאדם אלא אם היה לו מספר. בני האדם נהפכו למספרים: חי או מת – זה היה נטול-חשיבות; חייו של 'מספר' לא היה בהם עניין כלשהו. ועוד פחות עניין היה במה שהסתתר מאחורי אותו מספר ואותם חיים: גורלו של האיש, תולדותיו, שמו". וביום פטירתו של אדם נפרשים ומתגלים מעשיו כמאמר המדרש (שמות רבה מח, א): "'ויום המות מיום הולדו', יום מיתתו של אדם גדול מיום לידתו למה שביום שנולד בו אין אדם יודע מה מעשיו אבל כשמת מודיע מעשיו לבריות, הוי יום המות מיום הולדו".

על מפגש מיוחד עם שירו שלו סיפר יובל: "לפני כמה שנים, באחד מימי השואה, נסעתי במכונית ושמעתי ברדיו שידור ישיר מטקס זיכרון בפולין. חוה אלברשטיין שרה את 'לכל איש יש שם'. עצרתי את המכונית בצד הדרך ולא יכולתי להמשיך. השיר שהלחנתי הפך למעין המנון קינה… באותו רגע גמלה בליבי ההחלטה שבשנה הבאה גם אני אהיה שם. כעבור שנה הצטרפתי למשלחות נוער שנסעו למחנות ההשמדה בפולין.

"באחד האתרים נעתקה נשימתי כשראיתי קבוצת נערים מהשומר הצעיר, כיפות על ראשיהם, עומדים, מדליקים נרות נשמה ושרים 'לכל איש יש שם', ובין בית לבית מזכירים שמות יקירים שנספו. ידיד משורר אמר לי שמיד לאחר שהוא מסיים לכתוב שיר, מקבל השיר חיים עצמאיים בפירושים שמצטרפים אליו. והרי זלדה לא התכוונה לכתוב 'המנון', אלא שיר אישי מאוד. כבת למשפחה חרדית ידעה לשלב בשיריה חתירה לקדושה וכן מוטיבים ומאפיינים שונים של סיפורים חסידיים. בשיר הזה יצאה זלדה למסעה בעקבות מדרש תנחומא. כששמעתי את השיר בבירקנאו הבנתי גם שלכל שם יש איש…".

במוצאי יום השואה כ"ז בניסן תשמ"ד, יומו של השיר "לכל איש יש שם", הלכה לעולמה בירושלים המשוררת שיינא זלדה שניאורסון-מישקובסקי, מי שנודעה יותר כ"זלדה".

כך. עם שם. אחד. זלדה.

 

עוד סיפורים מאחורי השירים הנפלאים מחכים לכם בקבוצה "הסיפור מאחורי"

 

השואה: מסמכים, מאמרים, תמונות, ספרים ועוד

 

כתבות נוספות

"המכתב מוחזר לשולח: מועצת היהודים איננה קיימת עוד"

"עַל בַּאבִּי-יָאר אֵין יָד וְאֵין מַצֶּבֶת" – הגרסה הלא מצונזרת בכתב ידו של יבטושנקו

המשורר שחולץ במטוס מיערות הפרטיזנים

 

תגיות

תמר זיגמן

עובדת מחלקת המוזיקה וארכיון הצליל בספרייה הלאומית. בעלת תואר דוקטור במוזיקולוגיה מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

לכתבות נוספות של תמר זיגמן >>

קבלו את הסיפורים הכי טובים שלנו ישירות למייל

תגובות על כתבה זו