אחת שתיים שלוש: שיר הלכת על צעדת המוות לפונאר

גלגוליו של שיר - איך הפך שיר לכת גרמני לוחמני למען זכויות הפועלים לשיר מחאה ותקווה ביידיש ששרו יהודי וילנה בגטו והפרטיזנים של וילנה ביערות

ד"ר גילה פלם
10.04.2018

יש שיוצאים לדרך ויודעים לאן ומדוע, יש שהולכים קדימה חדורי מטרה. כשיצאתי למסע בעקבות השיר "צו איינס צווי דריי", לא ידעתי לאן תוביל אותי הדרך. התברר שהמסע נשא אותי אחורה בזמן אל שנות השלושים והארבעים של המאה העשרים, אל מוזיקאים יהודים שכתבו מנגינות לתיאטרון ולקברט באירופה, ואל שלושה תמלילנים ש"הצטרפו" למלחינים והתכתבו עם המנגינה והמקצב שלה (שיר לכת), ושינו את המילים כדי למחות על שהתרחש בסביבתם באותם ימים אפלים. למוזיקה יש כוח אדיר והיא מאפשרת לנו בו זמנית לשאת איתנו את הזיכרון של המנגינות והשירים מהימים ההם וגם, דרך מילים חדשות – לבטא דברים נוספים ולהוסיף משמעות חדשה – בזמן הזה ובזמנים אחרים.

כך הוביל אותי השיר "צו איינס צווי דרי" אל המנגינה המקורית שלו ואל גרסה לא ידועה היום של מארש הפרטיזנים של גטו וילנה.  

מארש הפרטיזנים מילים: שמערקע קאטשירגינסקי תרגום חופשי

הדרך קשה אנו יודעים הקרב לא קל אינו משחק ילדים הפרטיזן מקריב את חייו במאבק למען החופש העתידי

היי אף. פי .או. אנחנו כאן באומץ אלי קרב אנו הפרטיזנים של היום נכה באויב בקרב לכח העובד ("ארבעטער-מאכט" מהדהד לשיר המקורי)

החברים חזקים שרירים, גאים וחזקים יוצאים היום מהגטו כדי להביא מחר את החופש

היי אף. פי .או….

על הדם של אחינו ואחיותינו אנו נשבעים להילחם עד אשר נמגר את חיילי היטלר בכלי המלחמה של הפרטיזינים  

המנגינה מאחדת אנשים רבים במאבקים שונים ונותנת כח לאדם באשר אדם הוא מכיוון שהיא מביאה את קול ההמון בקול היחיד, וכך, השיר "צו איינס צווי דרי" (מארש בשני רבעים) מלווה את צעדת המוות של יהודי וילנה לגיא ההריגה ביער פונאר. שלושת הבתים הראשונים הם מארש אבל, אולם הבית האחרון מביע תקווה וקורא לעזוב את הגטו ולהצטרף לפרטיזנים שילחמו לשחרורו. בשלב זה הופך המארש – מארש קרב:    

את המנגינה מצאתי בספרו של שמערקע קאטשירגינסקי "לידער פון די געטאס און לאגערן" (שירים מהגטאות ומהמחנות) שיצא לאור בשנת 1948. השיר מופיע פעמיים; בפעם הראשונה תחת הכותרת "צו איינס, צוויי, דריי" (ואחת, שתיים, שלוש) למילים מאת לייב רוזנטל ובפעם השנייה תחת הכותרת "פארטיזאנער מארש" (מארש הפרטיזנים) למילים מאת שמערקע קאטשירגינסקי. בספר המקורי לא מצוין שם המלחין בעותק של הספר שנמצא באוסף מאיר נוי לזמר היידי מופיעה הערה בכתב ידו של נוי "מנגינה: הנס אייזלר".  

מנגינת השיר מתוך ספרו של קאטשירגינסקי

הגרסה המוקדמת שמופיעה בספרו של קאטשירגינסקי  "צו איינס, צוויי, דריי" בוצעה על-ידי השחקן יעקב ברגולסקי בגטו וילנה בקיץ 1943. השחקן אשתו ושני ילדיו נספו במחנה על יד וילנה ביולי 1944. השיר מתאר את הטבח של יהודי גטו וילנה שהובלו לפונאר ונרצחו שם בקיץ 1941. כותרת השיר מסגירה את מקורו הגרמני – שירם של ברטולד ברכט והנס אייזלר "לינקס צווי דריי" ("שמאלה, שתיים שלוש"):  

צו איינס צווי דריי מילים: לייב רוזנטל תרגום: בנימין טנא

אך, אחא, עוד קצב אחר עוד מעט לאזנך יפך. וכל אלה במגור הסתתרו אי בחור – יהלכו עוד אתנו בסך. חת, שתים, שלש חת, שתים, שלש נטוש שערים וסמטה ולצעד צליל ער, המזמור הוא אחר, כשתצעד ותדע כבר על מה    

איך נולד השיר? השיר המקורי היה שיר מחאה של פועלים שביקשו שיוויון וזכויות. בהמשך הפך השיר לשיר מחאה כנגד השלטון הנאצי. יוצרי השיר שהיו יהודים נרדפו בידי הנאצים וברחו מגרמניה, ובגולה המשיכו ביצירתם כנגד הכיבוש הגרמני.  

Und weil der Mensch ein Mensch ist Drum braucht er was zum Essen, bitte sehr Es macht ihn kein Geschwätz nicht satt Das schafft kein Essen her

Drum links, zwei, drei Drum links, zwei, drei Wo dein Platz Genosse ist Reih dich ein in die Arbeitereinheitsfront Weil du auch ein Arbeiter bist

Und weil der Mensch ein Mensch ist Drum braucht er auch noch Kleider und Schuh' Es macht ihn kein Geschwätz nicht warm Und auch kein Trommeln dazu

Drum links, zwei, drei Drum links, zwei, drei Wo dein Platz Genosse ist Reih dich ein in die Arbeitereinheitsfront Weil du auch ein Arbeiter bist

Und weil der Mensch ein Mensch ist Drum hat er Stiefel im Gesicht nicht gern Er will unter sich keinen Sklaven seh'n Und über sich keinen Herrn  

תרגום חופשי לעברית:

ומכיוון שהאדם אדם הוא הוא צריך לאכול מלים יפות לא משביעות אותו כי אי אפשר לאכול אותן

תופף שמאלה, שתיים שלוש תופף שמאלה, שתיים שלוש יש מקום בשבילך כנס לשורות אחיך הפועלים מכיוון שגם אתה פועל

מכיוון שהאדם אדם הוא הוא נדרש לבגד ונעליים מלים יפות לא מעניקות חום או מגנות על צעדיו

תופף שמאלה, שתיים שלוש…

מכיוון שהאדם אדם הוא הוא לא אוהב שמגפיים דורסות את פניו הוא לא רוצה לראות בתוכו את העבד שמעליו מושל האדון

*

השיר שתורגם לעברית, בין השאר על ידי המשורר נתן יונתן, הושר על ידי תנועות הנוער והפועלים בארץ בשנות ה 30. באתר זמר רשת אפשר לשמוע ביצוע חובבני של השיר לפי גרסת התרגום של נתן יונתן.  

שיר זה של ברכט ואייזלר עושה שימוש מתוחכם בשיר הלכת הידוע לנו מהמוסיקה המערבית. בשיר מתואר מאבקם של לוחמים למען זכויות-פועלים ולא של חיילים היוצאים אלי קרב. השיר מתחיל במילים "שמאלה שתיים שלוש" ולא "אחת שתיים שלוש" או "ימינה אחת שתיים שלוש" מכיוון שהוא רומז לתנועות הסוציליסטיות שנקראו תנועות השמאל. השיר נכתב בשנת 1934 והיה מוכר ברחבי אירופה והושר גם על ידי קבוצות אחרות באירופה בשפות אחרות.  

הנס אייזלר בברלין 1950
 

הנס אייזלר היה מלחין יהודי (1962-1898) שנולד בגרמניה לאב שהיה פרופסור לפילוסופיה. בגיל צעיר עקרה המשפחה לאוסטריה. הנס נלחם בחזית כחייל בצבא האוסטרו-הונגרי במלחמת העולם הראשונה. עם שובו מהמלחמה, החל ללמוד אצל המלחין היהודי ארנולד שנברג והיה לאחד הראשונים שהשתמש בשיטה של שנברג שכללה כתיבה "דודקפונית" בשיטת שנים עשר הטונים השווים (בלי הבדל בין טון לבין חצי-טון).

בשנת 1925 עבר אייזלר לברלין. עם הזמן זנח את הכתיבה של המוסיקה האמנותית ועבר לכתיבה של מוסיקה לקברט, לתיאטרון ולקולנוע וכן לכתיבת שירים. הוא עבד יחד עם המחזאי והמשורר ברטולד ברכט ושניהם ביטאו את רוח המרקסיזם וכתבו שירי מחאה כנגד החוקים של ממשלת וימאר ובהמשך הממשלה הנאצית. יצירתו של איזלר הוחרמה על ידי הנאצים והוא ברח לניו יורק ואחר כך עבר ללוס אנג'לס.

תלאותיו לא תמו באמריקה, עקב המלחמה הקרה, הוא הואשם בהיותו קומוניסט ואנטי אמריקאי ושולח חזרה לאירופה. הוא חזר למזרח ברלין ושם המשיך ליצור בעיקר שירים ומוסיקה לתיאטרון לסרטים ולטלויזיה. בשנת 1956 נפטר ברכט, ואייזלר שקע בדכאון. הוא נפטר בשנת 1962.  

הנס אייזלר עם החברים הספרדים בבריגדות הבינלאומיות (ינואר 1937)
 

איך נכתבה הגרסה השנייה לשיר, גרסת "מארש הפרטיזנים" – "פארטיזאנער מארש"? כך כותב קאטשירגינסקי (תרגום חופשי מיידיש): "השיר נכתב כאשר הפרטיזנים היהודיים של גטו וילנה ברחו מהגטו ליערות בקיץ 1943 לאחר ניסיון כושל של מרד בגטו והסגרתו של ראש הפרטיזנים היהודיים איציק ויטנברג". הפזמון של שיר לכת זה מציין את ראשי התיבות של שם הקבוצה של הפרטיזנים F.P.O. (פאראייניקטער פארטיזאנער-ארגאניזאצייע = ארגון הפרטיזנים המאוחד): "העי עפ פע א! / מיר זיינען דא!". המילים "מיר זיינען דא" (אנחנו כאן) מהדהדות לשיר פרטיזנים אחר "זאג ניט קיינמאל!" (אל נא תאמר) שגם נקרא "המנון הפרטיזנים של גטו וילנה" שנכתב אף הוא לא למנגינה מקורית אלא למנגינה רוסית פופולארית.

אין רבים היום שזוכרים ומכירים את שמו ופועלו של שמערקע קאטשירגינסקי (1954-1908) שהיה סופר, משורר ופעיל תרבות וכן פרטיזן בגטו וילנה. לאחר השואה התחיל לאסוף שירים, סיפורים וערך ראיונות בקרב ניצולי שואה במחנות העקורים ובישובים אחרים. את אוסף השירים שלו פרסם בשנת 1948 תחת הכותרת "שירים מהגטאות וממחנות הריכוז". הספר כולל 200 טקסטים לשירים ו-100 מנגינות, שם מצאתי את תווי השיר הזה ושם התחיל המסע בעקבותיו.

לאחר נדודיו של קאטשירגינסקי באירופה היגר לארגנטינה שם פעל רבות לאיסוף והפצה של תרבות היידיש וזיכרון השואה. בסוף אפריל 1954 נסע ברכבת למנדוסה להרצות ב"סדר שלישי" שהתקיים בחג הפסח של אותה השנה. ב-28 באפריל 1954, בדרכו חזרה לבואנוס איירס, מצא את מותו בהתרסקות מטוס בשמי ארגנטינה.

כתביו המאוחרים יצאו לאור לאחר מותו וכן יצא לזכרו ספר זכרון שבו מספרים חבריו על פועלו ואישיותו ועל תרומתו שאין לה שיעור, לתיעוד השואה ולתיעוד הסיפורים והשירים שליוו את היהודים בתקופת השואה.  

שמערקע קאטשירגינסקי לצד הקדשה למאיר נוי (ניומן) מתוך הספר "לידער פון עטאס און לאגערן" (ניו יורק: 1948)
  תודה להדס קרמר על השאלות שהובילו לכתיבת כתבה זו   השואה: מסמכים, מאמרים, תמונות, ספרים ועוד   

כתבות נוספות:

המשורר שחולץ במטוס מיערות הפרטיזנים פואמה ותערוכת איורים: "אל פולין" לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם שֶׁנָּתַן לוֹ הַיָּם וְנָתַן לוֹ מוֹתוֹ    

תגיות

תגובות על כתבה זו

טוען כתבות נוספות loading_anomation