הצצה לכתב יד מרתק מן המאה ה-18 המעניק פה לרבים מברואי האל, מהלוויתן שבים ועד השמש שבמרומים וכולל ציורים תואמים של כל ברוא וברוא.
הצטרפו לקהילת "סודות כתבי היד העבריים"
לאורך הדורות האמינו יהודים שאחת הדרכים הבטוחות ביותר להחמיא לבורא עולם היא לפאר ולשבח את ברואיו השונים, ודרכם – את הסדר הקוסמי המופתי שהעמיד האל בעולמו. "פרק שירה", אחת היצירות המוכרות ביותר בספרות העברית, הופכת נוסחה זו על פיה. לא האדם הוא המברך את יצירותיו של האל, אלא יצירותיו של האל הן הפוצחות בשירת ההלל.
גרסאות רבות ושונות של "פרק שירה" השתמרו ביותר ממאה כתבי יד עבריים, ביניהם גם בגניזת קהיר. הגרסאות המוקדמות ביותר מתוארכות למאה העשירית לספירה. הגרסאות הרבות מתאפיינות בנוסחים שונים של הטקסט, השונים זה מזה בתוכן ההמנונים, היקפם וסדרם.
בספרייה הלאומית שמורה גרסה מיוחדת של יצירה זו. מדובר בכתב יד מרהיב ביופיו שחובר ככל הנראה במחצית המאה השמונה-עשרה (סביבות שנת 1750). בדומה לגרסאות השונות של "פרק שירה", כתב היד השמור בספרייה הוא מסכת אנונימית קצרה הכוללת שירים שונים המובעים ישירות מפיהם של כמה מהמובחרים שבברואי האל: החי על שלל גדליו וצורותיו (ביניהם הלוויתן, הדגים או השרצים), אך גם מפי הצומח (שאר אילנות, תפוח וירקות) ואפילו הדומם (מכוכבי הלכת – השמש והירח, דרך סלעים ונהרות ועד תופעות טבע כמו הלילה והיום או הרוח והברקים). נדמה שאין יצור או תופעה בעולם הטבע שלא עמדו בתור כדי לזכות להלל את גדול היוצרים.
על אף שמרבית השירים שמושרים מפי התופעות והברואים לקוחים מפרקי תהילים, וכולם ללא יוצא מן הכלל שאובים מפסוקי התנ"ך, העובדה שיצירה זו האנישה את הברואים השונים הביאה לכך שהקימה על עצמה מבקרים שונים במהלך הדורות. יש שטענו שתוכנה של היצירה גובל במינות וכפירה, ויש שבחרו לפרשהּ בדרכים שונות שהתרחקו (עד כדי ביטול) מקריאת הפשט שלה – יצירה המעניקה פה לברואים אסירי התודה.
שם המעתיק והשנה בה הפיק את כתב היד לא נזכרים בשום מקום בכתב היד השמור בספרייה, אך השוואת כתב ידו של המעתיק עם כתבי יד ידועים אחרים מן המאה ה-18 מגלה כי מדובר ככל הנראה באורי פייבש בן יצחק אייזק סג"ל, סופר סת"ם שפעל תחילה בקהילה המאוחדת של אלטונה (אז תחת השלטון הדני), האמבורג וואנדסבק, ולימים בקופנהאגן.
כתב-היד נתרם לספרייה ע"י יוליוס מרגולינסקי מקופנהגן.
כתבה זו מבוססת על הקדמתו של פרופ' מלאכי בית-אריה למהדורת הפקסימיליה של כתב היד השמור בספרייה הלאומית. לפריט בקטלוג לחצו
אתם מוזמנים לעיין במחקר המקיף של פרופ' מלאכי בית-אריה בקישור הבא.
הצטרפו לקהילת "סודות כתבי היד העבריים"
עולם שלם של כתבי יד דיגיטיליים מחכים לכם באתר "כתיב"
כשחייהם ומותם של שלושה דורות דחוסים לתוך סידור תפילה אחד
כתבי יד: הקסם שמסתתר בחתימת המעתיק
הנדוניה לא מספיקה? ערכו הגרלה לטובת הכנסת כלה
תגובות על כתבה זו