שכונת עין גנים החלה את דרכה בתור ניסוי סוציאליסטי-אוטופי של צעירי העלייה השנייה, שמאסו ב"מנהלי העבודה" של פתח תקווה. כל המי ומי של תנועת העבודה עברו שם: שמואל דיין, יוסף חיים ברנר ודוד בן גוריון היו בין תושביה הראשונים.

כדרכו של עולם, נבלע לבסוף המושב הסוציאליסטי על ידי העיר פתח תקווה בשנת 1940 – עובדה שסייעה לצנן סופית את הלהט המהפכני שעוד נותר במקום. אך אם חששו התושבים המקוריים ששמו של עין גנים יישכח מלב עם הפיכתו של המושב לעוד שכונה משכונות "אם המושבות", לחיילת המשוחררת והסופרת המתחילה תמר בורנשטיין-לזר היו תכניות אחרות.

מהמעברה אל עין גנים

הסיפור הראשון שפרסמה תמר בורנשטיין הופיע בעיתון "דבר לילדים" בשנת 1951. הוא עוקב אחר כוכב מנצנץ ממרום, המסייע לילדה קטנה וחולנית ממעברה ששמה לא נודע להשיג חלב כדי להבריא. הסיפור בן העמוד שכנע את עורכי העיתון שלא מעט כישרון ספרותי גלום במורה הצעירה משכונת עין גנים. גם כשחזרה בורנשטיין אל מחוזות מוכרים יותר, וסיפרה לקוראיה על המתרחש במושב שהפך לשכונה בו נולדה וגדלה, שמרה על אותה מידה של חירות אמנותית.

סיפורה הראשון של תמר בורנשטיין-לזר מעיתון "דבר לילדים", שנת 1951

בעמוד הראשון של הגיליון המיוחד לחג הפורים שהוציא עיתון "דבר לילדים" לשנת תשי"ד (1954-1953), התפרסם הסיפור הראשון של בורנשטיין בסדרה ארוכה של סיפורים אודות קוף מחמד מיוחד מאפריקה, שזכה לשם "קופיקו". הסיפור נקרא "הקוף שהתחפש", ובדומה לסיפור הולדתו של פו הדוב, גם קופיקו נולד מבובה שהעניק בעלה של בורנשטיין לבתה.

כתבות נוספות בפרויקט "כך התחלנו":

"זַמְּרִי, סַפֵּרִי, צִפּוֹרִי הַיְקָרָה": קורות השיר הראשון שכתב חיים נחמן ביאליק

השיר הראשון שחיברה נעמי שמר בת ה-8

השיר שגרם לקרע בין זלדה ליונה וולך

ממיטת בית החולים: סיפורה הראשון של אסתר שטרייט-וורצל בת ה-12

"הַיּוֹם הָלַךְ וְהֶחְשִׁיךְ": השיר הראשון שחיברה רחל המשוררת בעברית

ירון לונדון הופך לירון זהבי: סיפורה של חסמבה

כך נולד ספרו הראשון של נחום גוטמן – באפריקה!

כבר באותו סיפור ראשון נחשפים הקוראים הצעירים לכוח העל של גיבור הסדרה: יכולת אין-סופית להמציא תעלולים בו-במקום. בניגוד למתיחות היצירתיות שילך וישכלל קופיקו ב-165 הספרים בסדרה, המתיחה הראשונה שהגה הקוף השובב לא התאפיינה במורכבות יתרה: בזמן שאפרת החמודה יוצאת אל הגן, מחופשת לאסתר המלכה בבגדי מלכות, קופץ קוף המחמד שלה ממיטתו, מחטט בין שמלותיה של אפרת, מוציא חצאית אדומה, סנדלים לבנים ומטפחת סגולה ומורח שפתון על שפתיו, לחיו וקצה אפו. משם עושה את דרכו אל הגן, לזכות בתחרות התחפושות עליה הכריזה הגננת.

הסיפור הראשון של קופיקו התפרסם בגיליון פורים של שנת תשי"ד

דמותו של הקוף השובב מצאה חן בעיניו של עורך העיתון, אוריאל אופק, כמו גם בעיניי הקוראים הצעירים. העורך הפציר בבורשטיין לשלוח לו עוד סיפורים על מעלליו של קופיקו. סיפורים אודות הקוף השובב חזרו והופיעו גם בגיליונות נוספים של "דבר לילדים".

הסיפור השני של קופיקו שהתפרסם ב"דבר לילדים", תשי"ד

כשחיפש המוציא לאור, א" זלקוביץ, סיפורים חדשים לקובץ סיפורים לילדים שערך, נתקל באחד מסיפורי קופיקו וצירף אותו (מבלי שביקש רשות מהסופרת) לקובץ שערך.

בורנשטיין גילתה את הקובץ עם הסיפור שלה כמעט במקרה. תחילה שקלה לטפל בהפרה הזו בכלים משפטיים, אך במקום זאת הגיעה עם המוציא לאור לעסקה יוצאת דופן: הוצאת הספר הראשון של קופיקו על ידו. וכך, לאחר שזכתה בורנשטיין ב"פרס יציב" לסופרים צעירים שלוש שנים קודם לכן, יצא לאור בשנת 1958 הספר הראשון בסדרת קופיקו, ושמו "קופיקו האורח".

"קופיקו האורח", כריכת הספר הראשון בסדרה הארוכה ביותר בספרות העברית, יצא בהוצאת א. זלקוביץ

מעניין להשוות בין הסיפור הבוסרי של בורנשטיין ב"דבר" לבין עלילות הספר. שמה של הבעלים של קופיקו בסיפור, אפרת, משתנה לנגה (שמה של בתה הקטנה של בורנשטיין, ומי שהופיעה בסיפורים מאוחרים של קופיקו ב"דבר לילדים"). כמו אפרת לפניה, גם נגה מקבלת במתנה את קופיקו מהדוד המלח שלה, ועכשיו אנחנו אפילו יודעים מהיכן הגיע הקוף בדיוק – המדינה הדמיונית חונטוזה שבאפריקה.

תעלול הפורים של קופיקו אמנם נזכר בספר, אך מוצא את מקומו רק בפרק החמישי – לאחר שהספיק הקוף האפריקני להשיג לעצמו שם של עושה צרות מקצועי. מסתבר שבארבע השנים שעברו מאז פרסום הסיפור הראשון, למד גיבורנו לדבר כמו בן אדם. לגבי ההליכות והנימוסים ששולטים בשכונת עין גנים, השכונה בה גרה נגה ומשפחתה – זוטות משמימות שכאלה אין לו זמן ללמוד. מעניין לציין שכל בני משפחתה של תמר בורנשטיין-לזר, כולל היא עצמה (וגם לא מעט שכנים), מופיעים בסדרת הסיפורים המצליחה.