"חוברת קטנטונת זאת באה לאסוף את בדיחותיה של תקופת אשכול – ההנאה היחידה שתקופה זו הביאה לאזרחי המדינה."
(מתוך הקדמת החוברת "כל בדיחות אשכול")
בשנת 1967 הופצה מיד ליד חוברת "כל בדיחות אשכול" שהוציאה לאור הוצאת איסר בתל אביב. כיצד קרה שעל אף היוזמות הרבות והחשובות שלו, זכה ראש הממשלה השלישי, לוי אשכול, ללעג ולבוז שהובילו להדחתו מתפקיד שר הביטחון, ימים ספורים לפני פרוץ מלחמת ששת הימים? הסיבה לכך נעוצה אולי בנעליים המאוד גדולות שהשאיר לו קודמו לתפקיד – מייסד המדינה דוד בן-גוריון.
לוי אשכול, ראש הממשלה ושר הבטחון. גלויה בהוצאת "פלפוט", כנראה בהוצאת המדפיס הממשלתי. לפריט באוסף התמונות של הספרייה לחצו
מי יבוא במקומו של בן-גוריון?
מעשה במכונית ריקה
אשכול לא היה הראשון שנאלץ להחליף את "הזקן" בן-גוריון. משה שרת ניסה לעשות זאת עוד בתקופת פרישתו הראשונה של דוד בן גוריון אי שם בשנת 1953. לצערו של שרת, הוא גילה תוך מספר חודשים כי לפורש הטרי מלשכת ראש הממשלה לא הייתה כל כוונה לוותר על רסן השלטון: בן גוריון המשיך לבחוש בענייני מפלגת השלטון, לעורר התנגדות מבפנים נגד שרת ויחד עם הרמטכ"ל משה דיין – לתאם ולהוציא לפועל שורה של פעולות צבאיות שנויות במחלוקת.
מדוע שיתנהג בן-גוריון אחרת בתקופת פרישתו השנייה בשנת 1963?
"בינתיים הכל בסדר".
בשנת 1963 שוב פרש דוד בן גוריון מתפקיד ראש הממשלה. בניגוד לרצונו, גויס לוי אשכול למלא את החלל שהותיר בן גוריון, ונקרא לתפוס את מקומו בהנהגת המדינה. היו אלו נעליים עצומות למלא. באותה תקופה כמהה ישראל למנהיגים צברים שיוכלו להוציא אותה מהקיפאון המדיני, לעודד אותה שהמצב הצבאי ייפתר לטובה ושהמיתון יוחלף חיש מהר בעידן של שגשוג. אך דווקא אז, התקשה אשכול – העולה הוותיק מרוסיה, המתבל את דיבורו בביטויים ביידיש, לספק את הדרישות הבלתי אפשריות של אזרחי המדינה אותה נבחר להנהיג.
על אף שנבחר להחליף את "הזקן", לא חשש אשכול לסטות ממדיניותו הלוחמנית של קודמו בתפקיד כשזו לא התאימה לו: הוא העלה את עצמותיו של מנהיג חרות זאב ז'בוטינסקי בטקס חגיגי, ביטל את הממשל הצבאי על ערביי ישראל ופעל לשילוב האוכלוסייה המזרחית המקופחת בארץ. דווקא נימה פייסנית זו פגעה בתדמיתו. בן גוריון, שהכתיר את אשכול בתור ממשיכו, הפך תוך חודשים ספורים לגדול מבקריו.
"תן לי חצי חצי". דוגמה לדימוי של אשכול כפשרן שמפחד להתחייב לכיוון פעולה ברור
השמועות על מצבו הבריאותי הקשה של ראש הממשלה בן ה-71 לא סייעו גם הן לפופולריות הצונחת שלו. על אף שלא נשמע לעצת רופאיו ופצח במשא ומתן להקמת קואליציה לאחר ניצחונו הסוחף בבחירות 1965, נתפס בעיניי הציבור כאדם קשיש, כזה המעדיף לצאת לחופשות במקום לקחת לידיו את מושכות השלטון.
(כמעט) 72 סיבות לפרישה
אל תאמינו לכל מה שאתם קוראים בספרי בדיחות, בפועל המצב הכלכלי השתפר פלאות עוד לפני פרוץ המלחמה
מכל מלעזיו ומבקריו, היה זה כנראה אשכול שפגע את הפגיעה הקשה ביותר בתדמיתו שלו כשתמך במדיניות כלכלית לא פופולרית: קיצוצים כבדים בתקציב, העלאת מיסים ו"העמקת מיתון כלכלי". ראש הממשלה היה מודע היטב לכך ש"מדיניות המיתון" שהוביל תפגע בתדמיתו, אך הכיר בנחיצותה למשק הישראלי בתקופה של משבר כלכלי הולך ומעמיק. הצהרותיו החוזרות והנשנות כי המצב הכלכלי הקשה ישתפר לטובה, הוציאו לו שם של אופטימיסט המתעלם במודע (או שלא) מהמציאות ההולכת והמחריפה.
טעימה מאווירת הנכאים בתקופה שקדמה למלחמת ששת הימים. מתוך "כל בדיחות אשכול"
בתקופה של מיתון ואיומים ביטחוניים בעצימות נמוכה ניתן לחיות עם ראש ממשלה נלעג, אך משעה שהדרדר המצב הביטחוני גברו הקולות בציבור הקוראים לשינוי. תקריות גבול בין ישראל לשכנותיה לא פסקו מאז מלחמת העצמאות, אך עם הזרמת כוחות הצבא המצרי במאי 1967 אל חצי האי סיני נקלעה ממשלת ישראל לדילמה קשה: האם להבליג על מה שהוגדר על ידי ישראל בסוף מבצע סיני כעילה למלחמה, או לצאת להתקפה שתצית ככל הנראה מלחמה אזורית כוללת?
ראש הממשלה בביקור בחזית הדרום בתקופת ההמתנה, בחברת השר יגאל אלון והאלופים ישראל טל וישעיהו גביש. תמונה מה-25 במאי 1967. מקור: לע"מ.
בשלב זה ניסה ראש הממשלה להרגיע את הרוחות ולהרוויח זמן. ב-28 במאי 1967, בעקבות תיקונים שהוכנסו בכתב היד של נאומו בקול ישראל, התקשה אשכול לפענח את הנאום המודפס וגמגם מספר פעמים במהלכו. אפשר ש"גמגום" זה שינה את ההיסטוריה והוביל ללחץ ציבורי חסר תקדים להחליף את לוי אשכול כשר ביטחון ולמנות תחתיו את "המושיע" – משה דיין. ב-5 ביוני פרצה המלחמה שהגדילה פי שלושה ויותר את גבולות המדינה הקטנה.
גם לאחר גדול ניצחונותיה הצבאיים של מדינת ישראל במלחמת ששת הימים, נשלל הקרדיט מראש הממשלה שהשיג מארה"ב ובריטניה את החימוש הנחוץ לצבא ודחק שוב ושוב בצה"ל להתכונן למלחמה קרבה עם צבאות ערב. אדריכלי הניצחון, כפי שהכתירו אותם אזרחי המדינה, היו שר הביטחון משה דיין והרמטכ"ל יצחק רבין.
שנים לאחר פטירתו של אשכול בשנת 1969, סיפרה אשתו מרים שהיא וראש הממשלה השיגו כל אחד בנפרד עותק מ"כל בדיחות אשכול" והחביאו אותו האחד מהשנייה. כשגילו השניים על כך, חקרה מרים אשכול את בעלה מה דעתו על החוברת. הוא השיב כי "אני הייתי יכול לחבר בדיחות מוצלחות יותר" (הסיפור מצוטט בספר "1967: והארץ שינתה את פניה" מאת תום שגב).
הכרך השני של "כל בדיחות אשכול"
כתבות נוספות שיעניינו אתכם:
אייבי מחכה לנאצר: הטיסה שנועדה למנוע את המלחמה הבאה
"משחק הניצחון": הכירו את מונופול ששת הימים
איך מפה שנתלשה מעיתון עזרה להכריע את הקרב הקריטי בגולן במלחמת יום הכיפורים
אך אנו עוד נקום: סיפורה של שיירת נבי דניאל
ממטולה ועד אילת: מסע הפלאים של גיל הקטן עם אווזי-הבר
