מן הפגישה הרומנטית ב"זֹהַר" נותרו בחלוף הזמן רק המזכרות שהמשוררת תיעדה בין הדפים
שולחנותיהם של סופרים ומשוררים רבים גדושים במקורות השראה ובאביזרי כתיבה. אך עד כמה היצירה תלויה באמת בפינת העבודה האישית?
"גולדברג לא הכפיפה את יצירתה לזמן ולמקום פוליטיים היסטוריים. אף שמאורעות ההיסטוריה ניכרים בשירתה, היא ביקשה לקיים את השיר כיחידה אוטונומית בעולם". מי־טל נדלר קוראת ביצירותיה המוקדמות של גולדברג
מכתבים ששלחה לאה גולדברג אל המשורר טוביה ריבנר וכתבים אחדים שלה נחשפים
בשורות שיריה של לאה גולדברג מקופלת חוויה עזה, שחוזרת גם ברומן "והוא האור" – חוויה של שיממון ובדידות, מועקה ואימה גדולה
