גלו עוד על התלמוד: כתבי יד נדירים, סיפורים מיוחדים על התלמוד, כרזות ועוד
בזכות תוכנית "הדף היומי" שייסד הרב מאיר שפירא מלובלין ב-1923, יותר ויותר לומדים מצליחים לסיים את לימוד הש"ס (תלמוד בבלי). אבל גם מי שמצליח ללמוד את כולה, בדרך כלל לא מגיע לנספחים ולפירושים הרבים שבסוף המסכת האחרונה.
בסוף הספר האחרון של רוב הגמרות שלנו מופיעה "אחרית דבר" שנכתבה בידי הנהלת בית הדפוס "האחים והאלמנה רום" בוילנא. שנים ארוכות החזיק בית הדפוס במונופול על הדפוס העברי מטעם השלטון הרוסי, והיה אחד משני בתי הדפוס היהודיים היחידים ברוסיה של אותה התקופה. שש שנים (1886-1880) עמלו בעלי בית הדפוס על הוצאתה לאור של גרסה מושלמת ומהודרת של תלמוד הבבלי. ב"אחרית הדבר" מסופר על העבודה הרבה באיתור הטקסטים מתוך כתבי יד ודפוסים מרחבי העולם, ועל הרבנים והחוקרים הרבים שסייעו להם במלאכה. באחת הפסקאות האחרונות דנים הכותבים בהגהות ובחידושי הרב יעקב עמדין (היעב"ץ).
הרב יעקב ישראל בן צבי אשכנזי, שהיה מגדולי רבני המאה ה-18, נולד באלטונה גרמניה, והיה תקופה קצרה לרבה של העיר עמדין (משם קיבל את שמו). בין השאר, התפרסם הרב בעקבות מאבקיו בשבתאים ובחשודים בשבתאות. הוא פרסם עשרות ספרים במקצועות התורה. את הגהותיו לש"ס כתב לאורך שולי ספרי התלמוד שלו. על הגהות והערות אלו נכתב ב"אחרית דבר": [ההגהות] נעתקו מעצם כתב יד קודשו מגליון הש"ס שלו אשר סידר אותם להדפסה.
כותבי ה"אחרית דבר" מרחיבים ומתארים שעל שער מסכת ברכות של עותק הש"ס שלו, כתב הרב יעקב עמדין תפילה ארוכה: ברכני גם אני אבי שבשמים… בל תמוש ממני ומצאצאי ובני, לדור דורים אהיה אני וזרעי לאות ולמופת בישראל כמשפחות סופרים ומשנים מלמדי תורה ברבים מגדלי תורה ומאדיריה…

בהמשך הטקסט שמופיע בדף השער של מסכת ברכות של היעב"ץ הוא מספר שרצונו להדפיס ש"ס חדש עם שורות רחבות ללא ראשי תיבות או קיצורים, ונוסף על כך לנקד את מילות הטקסט – גישה מודרנית בהחלט. חלומו לא התגשם כי על אותו השער מופיע גם מכתב החתום בידי "הצעיר יוסף", האוסר על הדפסת הש"ס ל-10 שנים, כשהכוונה היא לזכות את המדפיס במונופול הדפסת היצירה לתקופה מוגדרת.
הש"ס של הרב יעקב עמדין התגלגל עם הזמן לבית הדפוס "פרופס" של האחים לוויזון באמשטרדם. הרב אליעזר ליפמן פרינץ שהיה מחבר, מוציא לאור ואספן ספרים באמשטרדם, סייע לאחים והאלמנה רום לרכוש את ש"ס היעב"ץ: "קנינו את הש"ס מידיהם [דפוס פרופס] אם אף בדמים יקרים אבל אין ערוך ליקרת ערכו היקר מזהב ומפז רב". הרב שמואל שרגא פייגנזוֹן, שהכין את ספרי האחים והאלמנה רום לדפוס, הטמיע חלקים מהגהות היעב"ץ במסכתות השונות – אבל לא את כולם. במסכת שקלים למשל, לא מופיעות כלל הגהותיו של רב יעקב עמדין.

ולאן התגלגל אותו ש"ס פרטי של הרב יעקב עמדין?
לפני כמה ימים זכיתי להחזיק חלקים מש"ס הרב יעקב עמדין בידי. כך קרה הדבר.

לאחר מותה של האלמנה (דבורה) רום ב-1903, היגרו בניה לארצות הברית. בית הדפוס המשיך לפעול תחת בעלות הברון גינצבורג לזמן מה. בזמן מלחמת העולם הראשונה ריחפה סכנת הסגירה על בית הדפוס, אך הוא הצליח לשרוד את המלחמה והמשיך לפעול ולשגשג בהנהגתם של חיים כהן ונח גורדון. דפוס רום שנפתח בשנה שבה פרצה המהפכה הצרפתית (1789), נסגר עם פלישת הנאצים לווילנא.
בשנים שקדמו למלחמת העולם השנייה, קיבלה הספרייה הלאומית בירושלים משלוחים רבים מרחבי אירופה של ספרים שנתרמו לאוספיה. בשנת 1934 קיבלה הספרייה תרומה מיוחדת של כתבי יד מהנהלת בית הדפוס רום בוילנא, מקצתם ספרי דפוס עם הערות כתבי יד בשוליים. בפריטים החשובים הגיע גם הש"ס של הרב יעקב עמדין בדפוס פרנקפורט על המיין (1720). שער מסכת ברכות, שם כתב הרב את תפילותיו ושאיפותיו, חסר. אנחנו יודעים עליו רק בזכות "אחרית דבר" של ש"ס וילנא.
על הכריכה הפנימית של מסכת ברכות מופיע הכיתוב: ש"ס עם הערות ר' יעקב עמדין. המנדב: ר' אברהם יונה רוזנברג, תרצ"ד, תל אביב. הרב רוזנברג היה בקשר עם אנשי דפוס וילנא ונראה שדרכו הגיעו כתבי היד לספרייה. כך תלמוד בבלי שהודפס בפרנקפורט, שימש את היעב"ץ בעמדין או אלטונה, עבר לאמשטרדם, משם לוילנא ולבסוף קבע את מושבו בירושלים.

כתבות נוספות
הסיפור מאחורי מהדורת התלמוד שכבשה את העולם היהודי בסערה
לתרגם את הגמרא ליידיש מתחת לאפם של הנאצים
הספר של נרצחי השואה חוזר הביתה
מתנות מנזירים ועסקות חליפין על אלכוהול וסיגריות: כך השיגו משוחררי המחנות ספרי תלמוד