"… ילדיה [של הארץ] יבואו הנה מכל רחבי התבל ובזאת תקום לתחייה אומה יהודית חדשה בארץ הקודש …" – כתב לכאורה המלך ג'וֹרְג' החמישי, אז נסיך צעיר בן 17, בעת ביקורו בירושלים באביב 1882.
ציטוט זה מיוחס ליומנו של המלך ג'ורג' החמישי שהתפרסם במאמרו של יקיר וַרְשַׁבְסְקִי בעתון היידי "די פרעסע" ׁ(דִי פְּרֶסֶה) בערב פסח תש"ח, ב-23 אפריל 1948 בבּוּאֶנוֹס אַיירֶס, ארגנטינה. המאמר, שבשעת פרסומו לא היה מחברו עוד בין החיים, ראה אור כרמז לאירוע שעתיד היה להתרחש תוך שלושה שבועות: ההכרזה על מדינה ישראל ב-14 במאי 1948.
כ-31 שנים לפני הכתרתו למלך בריטניה, הנסיך ג'ורג' הצעיר הצטרף לאחיו, הנסיך אַלְבֶּרְט (אֶדִי) המשרת כקצין זוטר על סיפון אוניית הוד מעלתה "בַּקַנְטִי" (Bacchante). יחד ערכו סיור ברחבי העולם. במרץ 1882 הם הגיעו למצרים ומשם עשו את דרכם לארץ ישראל. בעת המסע היה הנסיך בעצמו קצין זוטר בצי וניהל יומן פרטי מאז הצטרפותו לסיור ב-1878.
ביקורם הלא רשמי של הנסיכים ג'ורג' ואלברט בירושלים, כולל השתתפותם בסדר הפסח שנערך בביתו של הראשון לציון, הרב הראשי הגאון מאיר פניז'יל, מתועד גם בספרון "בקורי נסיכי אנגליה בירושלים" שכתבו חוקר ארץ ישראל, פנחס בן צבי גְרַייֶבְסְקִי וברוך בן מאיר פְרִיבֶר:
"… מר נסים בכר, מנהל בית הספר חברת 'כל ישראל חברים' תרגם להם את כל דבר האגדה [כך במקור] והבינם טעמי כל המנהגים בלילה הזה. האורחים היו נרגשים מכל הטקס, הקשיבו לכל מלה ולכל הגה ושמו לב לכל מנהג מתוך התעניינות מרובה עד גמר [המגיד של] ההגדה ב'גאל ישראל'. … בשובם ללונדון שלח אביהם מכתב תודה לרב בלוויית תמונתו למזכרת."
גם הנסיך ג'ורג' תיעד את האירוע המרגש ביומנו האישי. יומניו זכו להתייחסות מעמיקה בביוגרפיה שחיבר הרולד ניקולסון על המלך ג'ורג'. הביוגרפיה יצאה לאור בשנת 1953. להוציא את הביקור בארץ ישראל, ספרו של ניקולסון לא מכיל התייחסות לליל השימורים שבילו הנסיך ואחיו בביתו של החכם באשי דאז. למעשה מציין ניקולסון בספר כי: "סיפורי מורי הדרך והמדריכים המקומיים לא הרשימו את הנסיך ג'ורג' שכתב ב-20 אפריל 1882, כי כל המקומות, הם רק מקומות".
כלל יומניו של המלך ג'ורג' החמישי, שהוא ניהל בין השנים 1930-1879, זכו לפרסום רשמי בזכות נכדתו, המלכה אליזבת רק ב-2005. המלכה אישרה את הקראת היומן במשך ימים מספר בערוץ 4 של הרדיו האנגלי. קרייג בראון מעיתון The Telegraph כתב ב-31 יוני 2005 "… הפרסום המקדים הכריז עליהם בגאווה בתור דבר בלעדי ומרכזי, הרי יומניו של המלך ג'ורג' החמישי לא ראו אור עד עכשיו."
חלקים מיומנו של הנסיך ג'ורג' ואחיו, הנסיך אלברט, התפרסמו בספר "שיוט הספינה 'בקהנטי' של הוד מעלתה" בלונדון כבר ב-1886. ורשבסקי, שנראה התבסס על ספר זה, כך ציטט את הנסיך ג'ורג' במאמרו ביידיש: "סביב השעה 6:30 בערב הלכנו לסדר בביתו של הרב הספרדי רפאל מאיר פניז'ל, איש זקן עם מצנפת לבנה ומעיל ארוך, שאותו הוא לבש מעל בגדים אחרים. שם אנחנו פגשנו גם איש זקן שני, את הרם נסים ברוך [כנראה הכוונה למנהל בית ספר כל ישראל חברים נסים בכר, שגְרַייֶבְסְקִי ופְרִיבֶר מזכירים בספרון שלהם]". (טקסט הציטוטים של המאמר ביידיש אינו תרגום מדוייק של הטקסט האנגלי של לקט היומנים שפורסם כספר ב-1886).
וַרְשַׁבְסְקִי ציין במאמרו, כי המלך לעתיד חזר והזכיר את ביקורו בארץ במספר מקומות ביומנו. וכך נוסח הציטוט ביידיש:
"… בהתרגשות עברתי מבית המקדש לכותל המערבי, שם היהודים מתפללים לה'. ראיתי את השכינה המרחפת. הייתה נראית לי כשחף בסערה בדמותו של ברק מסתובבת שם.
(..)
בשולחן הסדר שמעתי פסוקים מההגדה של פסח שהיא סיפורה של יציאת מצרים, סיפור אודות עם שהגיע דרך המדבר הלוהט אל הארץ אותה עד היום הם זוכרים, וילדיה יבוא הנה מכל רחבי התבל – ובזאת תקום לתחייה אומה יהודית חדשה בארץ הקודש."
(ציטוטים אלה של וַרְשַׁבְסְקִי לא מופיעים בלקט היומנים שהתפרסם בלונדון ב-1886).
אין להתפלא על ההתרגשות הרבה מצדו של הנסיך ג'ורג', נצר לבית המלוכה המשייך את עצמו לבני ישראל הבריטים. כמו כן, אין פלא שכתבתו של יקיר וארשאווסקי ,על אף מותו ב-1942, התפרסמה בערב פסח תש"ח, כארבע חודשים אחרי עצרת האו"ם וכשלושה שבועות לפני הכרזת העצמאות של מדינת ישראל. ככל הנראה, כך ביקש עורך העיתון "די פרעסע" לקשר בין שני אירועים היסטוריים: יציאת מצרים וערב פסח לקראת קום המדינה עם תחנת ביניים של ערב פסח 1882 כסימן לתמיכתה של אנגליה בקיבוץ הגלויות כבר בראשית תחילת היישוב והבטחת קום מדינה יהודית.
הכתבה של יקיר ורשבסקי הינה חלק מארכיון צבי ולאה שוורץ בספרייה הלאומית. בני הזוג שוורץ היו המו"לים של הירחון היידי "שריפטן" בבואנוס איירס.
