בספרייה הלאומית אין עותק שלם, אך שני עמודים מתוך תנ"ך גוטנברג המקורי שמורים בה. הם יוצגו בכינוס "ימי התנ"ך" ופתיחת המרכז להעצמת מדעי הרוח בספרייה הלאומית בימים רביעי-חמישי, 4-5/7.
על אף שהסינים חתומים על גרסה מוקדמת ומסורבלת יותר, מכבש הדפוס שהמציא יוהאן גוטנברג כבש את אירופה בסערה בשנים ספורות. תחילה הדפיס גוטנברג ניירות יחידים המכילים שירים, משחקים ויצירות קצרצרות. לאחר ששכנע משקיעים לממן את המשך הפיתוח, הוציא בשנת 1455 את המהדורה הראשונה של הספר המודפס הראשון: 180 עותקים של "ספר הספרים" – תנ"ך גוטנברג הידוע.
המחקר ההיסטורי על אודות המצאת הדפוס מצא עדויות לניסיונות אחרים ומוקדמים יותר להעתקת טקסטים במהירות וביעילות באירופה, אך המצאתו של גוטנברג היא זו שנפוצה ברחבי היבשת, ובסיסה הוא המשמש אותנו גם כיום, בעידן האלקטרוני. בשנת 1500, פחות מחמישים שנים מהדפסת הספר הראשון בהיסטוריה, כבר הודפסו באירופה מיליוני ספרים – חלקם הדפסות של התנ"ך או יצירות שקדמו לדפוס, אחרים חדשים לחלוטין.
את "הביבלייה של גוטנברג", הספר המודפס השלם הראשון, ראוי להכתיר בעוד תואר: יצירת המופת הראשונה בדפוס. מדובר בספר בן 1,286 עמודים הכתוב בלטינית ובאותיות גותיות המועצבות ביד אמן. נלוו לו איורים ואותיות רישיות שגולפו ונצבעו ביד. מתוך 180 העותקים שהדפיס גוטנברג על נייר וקלף, שרדו 49 עותקים. בספרייה הלאומית אין עותק שלם, אך שני עמודים מתוך תנ"ך גוטנברג המקורי שמורים בה.
המצאת הדפוס שינתה את העולם מן היסוד: היא אפשרה הפצה המונית וחסרת תקדים של ידע מכל הסוגים, סקרנה והפחידה משטרים אוטוריטריים רבים, הייתה אחד הכוחות המניעים מאחורי הרפורמציה, הביאה לקיבוע הנוסח המקובל של התלמוד, תרמה תרומה אדירה להפצת האוריינות והייתה (לדעת חוקרים רבים) הגורם המרכזי לעליית הלאומיות בעידן המודרני.
אתם אומנם קוראים את הכתבה הזאת במסך דיגיטלי, אבל גם היום, כמעט שש מאות שנים אחרי צאת הספר המודפס הראשון – הדפוס רחוק מלהגיד את המילה האחרונה. אותו הדבר ניתן לומר על היצירה הראשונה השלמה שבחר גוטנברג להדפיס: התנ"ך.
הכתבה מתפרסמת לרגל כינוס "ימי התנ"ך" ופתיחת המרכז להעצמת מדעי הרוח בספרייה הלאומית בימים רביעי-חמישי, 4-5/7. הכינוס יעסוק במשמעות ובחשיבות התנ"ך לציבור הישראלי מימי ראשית המדינה ועד ימינו. במסגרת האירוע יוצג דף מתנ"ך גוטנברג, הדף הראשון של תרגום התנ"ך מאת מרטין בובר ופרנץ רוזנצוויג, טיוטת עיצובה של עלי גרוס לתנ״ך קאסוטו, וולגטה צרפתית כתובה ומאוירת על קלף פקועה מהמאה ה-13.
תגלית: הסיפור מאחורי מהדורת התלמוד שכבשה את העולם היהודי בסערה
האם כוחות הכישוף של שלמה המלך חבויים בספר הזה?
"פרק שירה": כשברואי האל בוחרים להללו בשירה
תגובות על כתבה זו