"לא חמאה, לא חלב, רק לחם – לחם צר"

הצצה לגלויה מטבריה של שנת 1893 השופכת אור על הסתמכות אנשי היישוב הישן על כספי החלוקה

איציק אביטל | 26.06.18 |
Share
טבריה בתחילת המאה העשרים, מתוך אוספי ביתמונה

גלו עוד על היישוב הישן: סיפורים, תמונות של אישים נבחרים, מסמכים נדירים ועוד

 

הגלויה המצורפת נקנתה במכירה פומבית בבלגיה. לפני כמה שנים תרגמתי אותה עבור הרוכש. שימו לב לכתיבה התמה, לעימוד המדויק ולמשיכות הקולמוס המעודנות.

הגלויה ששלח הרב שיפמאן

במילים מרגשות ונואשות כותב בשנת 1893 הרב דוד שיפמאן מטבריה אל הרב שוורץ שישלח לו כסף למחייה. טבריה, העיר שבה ישב הרב שיפמאן, היא אחת מארבע ערי הקודש שבהן ישבו יהודים זמן רב לפני הציונות. על פי מפקדי אוכלוסין עות’מאניים, בטבריה של סוף המאה התשע-עשרה חיו כ-2500 יהודים. הרב אדולף אריה שווארץ היה הרב של קרלסרועה ולאחר מכן עבר לנהל את בית המדרש לרבנים בווינה. עקב מעבר זה תוהה הרב שיפמאן האם כבוד הרב שווארץ זוכר אותו.

בין השורות אפשר למצוא אזכור לברון רוטשילד שתמך באנשי היישוב בימי העלייה הראשונה, לרב מוריץ גידמאן שהיה מראשי התנועה החרדית בווינה והיה איש הקשר בין הרצל ליהדות וינה האולטרה אורתודוקסית שהתנגדה לציונות, ועל הנוהג שרווח כאן בעיקר באנשי היישוב הישן האשכנזים – לשלוח מכתבי שנור עם בקשות לסיוע.

מן הגלויה ניתן להתרשם שהרב שיפמאן הכיר הנוסח המקובל לבקשת סיוע: פנייה לרחמיו של הנמען, המסתיימת בפירוט הדרכים הטובות ביותר שבאמצעותן יוכל לסייע למבקש ולמשפחתו ה"מתים מפני זלעפות הרעב וחוסר כל במלא מובן המילות!".

גלויה לרב שווארץ, צד הכתובת

וזוהי לשון הגלויה:

ב”ה ר”ח מנחם אב תרנ”ג טברי’ תו”ב. לכבוד הרב הגאון הגדול, החכם הכולל, גדול המחברים מ”ו אר”י ד”ר שווארץ שליט”, כתבתי לאדוני שלשים, ועל שלושה לא השיבני. על מכתבי בט”ו בשבט בבקשת עזרה לחג המצות, ועל מכתבי בזר זהב ברכה ליום הכסא בווערן ועל אגרת פתוחה אגרת מזכרת, ודן אנוכי לכף זכות, כי הוא בצדקו, ובחכמת אלוקים אשר בקרבו, לא יאטם אזנו מזעקת דל, ולא ימנע טוב ויש לאל ידו לעשות, ולא יעלים עין מן הצדקה, ולא יחזיר העני השואל ריקם, ולא תהי גזילת העני בביתו, וישיב מפני הכבוד אשר התירו חז”ל גם באמצע ק”ש, ואוהביו יאהב ומכבדיו יכבד, אין זה כי אם שיכחה לפני כסא כבודו, שם בקרלסרוהע מפני טרדת הכנה למסעו, ופה בווערן מפני טרם התיישב נכון במקומו החדש, וטרם התייסד אל נכון סדר בית-מדרש-הרבנים והלימודים וכל הדרושים לכל חפציהם, על כן עתה באתי עוד הפעם, אחרי עבור מועד מועדים וחצי, להעירו ולעוררו ולהזכירו את דוד עבדו, המייחל לחסדו, אוי, בביתי נאנחים מבקשים לחם. לא חמאה, לא חלב, רק לחם, לחם צר. ואין, אין בית אשר אין שם חובות עלי, אין חנות שלא לקחנו בהקפה, עד בלי מקום, ולא נשאר מה לעבוט ולמכור! אל יחסדני לכוזב, או למצות אנשים מלומדה, אף לא למגזם ומפליג ומגדיל המדורה, רק יאמין אמונה אומן, כי אני וביתי מתים מפני זלעפות הרעב וחוסר כל במלא מובן המילות! עם כל כבוד תורתי אשר הכיר הדר”ג שי, אפס קצהו, מן “עלי הגיון” אשר לכבודו בראתיו יצרתיו אף עשיתיו, ונא באהבתו ובחמלתו, כל אשר בכחו הגדול יעשה נא להושיעני מכל חברות הצדקה מווערן, אשר אם אדוני ישלח להם “קארטע” (גלויה) על אודותי, ישלחו לידו או אליי למען כבודו, עזר וישע. כמו: קולטוס געמיינדע, מן ארעמען אנשטאלט (מוסד צדקה לעניים), מה, פאלטאק מהחברא קדישא מפהילנטראפישען פעראיין (אגודת הפילנטרופים) מן פרויען פעראיין (אגודת הנשים) וכאלה רבות שם, ואת בקשתו יקבלו ברצון להיות לי לישועה, ואם יכתוב להשר ראטהשילד שם קארטע בגללי וכן אם יכתוב קארטע להרב גידעמאן ולהד”ר ועללינך בעבורי, יהי לי לטובה גדולה מאוד ועזרה בצרות אמצא מאוד. אנא יכמרו רחמיו על עבדו ומכבדו וצופה לחסדו, יפנה נא לכל אלה הנזכרים וזולתם עוד, לבקש מאיתם לשלוח ישועתה לי, לידו, או ישר אלי, אך יותר טוב שישלחו ליד קדשו, כי אז ימהרו לשלוח, וישלחו כראוי וגם יהי נקל להם לשלוח תוך העיר, והדר”ג שי, ישלח לי גולדענס אוסטריא בתוך מכתב רעקמנדירט, מבלי לכתוב עליו שתוכו רצוף כסף, או לשלוח לי טשעק מבאנק ראטהשילד שם לשלם לשמי בלונדון; והנני חותם בברכה מוקדמת לראש צדיק.

 

הרב ד"ר אדולף אריה שוורץ, ראש בית המדרש לרבנים בווינה. מתוך אוסף שבדרון, הספרייה הלאומית

כתבות נוספות

תמונות נדירות: האיש שתיעד את אסירי ציון בכלא הסובייטי

כשהמלך העתידי של בריטניה חגג את ליל הסדר עם הרב הראשי

מוסיפים קצת צבע לירושלים בין שתי המלחמות

איציק אביטל

איציק אביטל (יליד 1966). תושב רמת הגולן. מורה דרך ואיש הייטק. אספן ספרים גלויות וצילומים העוסקים בארץ ישראל. מכור לריחות של ספרים ישנים ולא רוצה להיגמל .
לכתבות נוספות של איציק אביטל >>

קבלו את הסיפורים הכי טובים שלנו ישירות למייל

תגובות על כתבה זו