"דַּמְיְנִי שֶׁאַתְּ מִתְעוֹרֶרֶת / לְהִזְדַּמְּנוּת נוֹסֶפֶת: הָעוֹרְבָנִי הַכָּחֹל / מַצִּיג מַרְכָּלְתּוֹ הַיָּפָה לְרַאֲוָה, / וְהָאַלּוֹן עוֹדוֹ נִצָּב, פּוֹרֵשׂ / צֵל מַרְהִיב. אִם לֹא תַּבִּיטִי לְאָחוֹר, // הֶעָתִיד לֹא יִתְרַחֵשׁ לְעוֹלָם."
מתוך השיר "שחר – ביקור מחודש" מאת ריטה דאב, בתרגום כרמית רוזן, במדור וּבְעִבְרִית.
• תמונת השער: נורית ירדן, שהות – מצפה רמון, 2016
• רוצות לדעת מתי יוצא גיליון חדש? הירשמו לניוזלטר, והמוסך כבר יבוא אליכן!
שירים מאת סיגל נאור פרלמן, רות קרא־איוונוב קניאל, אסף דבורי וטלי וייס
מסע בעקבות גיבור "זכרון דברים" ובנו ההולנדי, בסיפור מאת נדב נוימן, לכבוד "יום גולדמן", 1.4, יום לציון מורשתו של יעקב שבתאי
"אפשר להפליג ולומר ש'לוליטה' הוא רומן ריאליסטי, שעיקרו הוא התכחשות לריאליה ולמכלול התוצאות הקשות הנובעות מתוכה". מסה מאת צביה ליטבסקי, לרגל יום הולדתו ה־120 של ולדימיר נבוקוב שחל החודש
ארבעה שירים מאת המשוררת האמריקנית ריטה דאב, בתרגומה של כרמית רוזן
"שחם מבהירה כי כדי להיכנס אל אותו מרחב שפתי המכונה כאן 'שֶׁל הַשִּׁירָה' יהיה על הקוראים להתנסות ברגרסיה, כלומר לחזור לאחור, אל מרחב ינקותי, חייתי, חושי וראשוני ולוותר על שפתם השגורה". עינת פלדחי וגיא פרל על הספר "כֻּלָּנָה" מאת נעה שחם
"ב'רעב' מראה גיי איך את יכולה להיאנס ולבחור לקרוא לעצמך קורבן ולא שורדת, איך את יכולה לקרוא לעצמך שמנה ולא להיכנע למשחקי התיאורים המתחמקים, איך מותר לך להיות פמיניסטית וגם לשנוא את הגוף שלך". טל ויינטראוב על הספר "רעב" מאת רוקסן גיי
"הוא בעצמו לא יודע אם הוא שכנזי או משהו אחר, אימא שלו חצי שכנזייה חצי רומנייה, ואבא שלו? אין לו דבר כזה. היא קנתה בבית חולים כמה טיפות של איזה חומר שערבבו לה עם חומרים של הגוף שלה וככה עשו לה אותו."
