שירים מאת סיגל נאור פרלמן, רות קרא־איוונוב קניאל, אסף דבורי וטלי וייס
פרוזה | יום גולדמן בחללית
מסע בעקבות גיבור "זכרון דברים" ובנו ההולנדי, בסיפור מאת נדב נוימן, לכבוד "יום גולדמן", 1.4, יום לציון מורשתו של יעקב שבתאי
מסה | "לוליטה", או האמנות כפתולוגיה
"אפשר להפליג ולומר ש'לוליטה' הוא רומן ריאליסטי, שעיקרו הוא התכחשות לריאליה ולמכלול התוצאות הקשות הנובעות מתוכה". מסה מאת צביה ליטבסקי, לרגל יום הולדתו ה־120 של ולדימיר נבוקוב שחל החודש
ובעברית | אם נבצר ממך להיות בת־חורין, היי מסתורין
ארבעה שירים מאת המשוררת האמריקנית ריטה דאב, בתרגומה של כרמית רוזן
ביקורת – שירה | לתוך החלל של הפה
"שחם מבהירה כי כדי להיכנס אל אותו מרחב שפתי המכונה כאן 'שֶׁל הַשִּׁירָה' יהיה על הקוראים להתנסות ברגרסיה, כלומר לחזור לאחור, אל מרחב ינקותי, חייתי, חושי וראשוני ולוותר על שפתם השגורה". עינת פלדחי וגיא פרל על הספר "כֻּלָּנָה" מאת נעה שחם
ביקורת – פרוזה | הסיפור של הגוף כסיפור על בושה
"ב'רעב' מראה גיי איך את יכולה להיאנס ולבחור לקרוא לעצמך קורבן ולא שורדת, איך את יכולה לקרוא לעצמך שמנה ולא להיכנע למשחקי התיאורים המתחמקים, איך מותר לך להיות פמיניסטית וגם לשנוא את הגוף שלך". טל ויינטראוב על הספר "רעב" מאת רוקסן גיי
בעבודה | קטע מרומן בכתובים מאת מירה מגן
"הוא בעצמו לא יודע אם הוא שכנזי או משהו אחר, אימא שלו חצי שכנזייה חצי רומנייה, ואבא שלו? אין לו דבר כזה. היא קנתה בבית חולים כמה טיפות של איזה חומר שערבבו לה עם חומרים של הגוף שלה וככה עשו לה אותו."