שירים מאת אורית נוימאיר פוטשניק, מיכל מוגרבי וטלי עוקבי
"הנשים הקרובות אליי, אלה שבאמת רציתי להידמות להן – אמי, דודתי, שתי הסבתות שלי – גם הן עבדו בשתי משמרות, אבל היה להן שאר רוח. לא היו נשים דומות להן בספרות הקאנונית." סיון בסקין על פמיניזם בספרות הנוער הסובייטית, לכבוד יום האישה הבינלאומי
"על מה נענשו האלוף והאלופה? מה חטאם, וכיצד – אם בכלל – כיפרו עליו? השאלות הבוערות ביצירה הן שאלות מטא־פואטיות על כוחם של סיפורים, שוודאי העסיקו רבות את עגנון" עידו פלד קורא בסיפור "כפורים" של עגנון, במלאת 50 שנה למותו
"היום, בפעם הראשונה, הילדים לא מסיימים כרגיל ב־13:30, אלא ב־16:00. שעתיים וחצי חדשות, נקיות, בכל יום, לעצמה. היא התכוננה." מתוך ספר בכתובים מאת נעמה צאל
"גולדברג לא הכפיפה את יצירתה לזמן ולמקום פוליטיים היסטוריים. אף שמאורעות ההיסטוריה ניכרים בשירתה, היא ביקשה לקיים את השיר כיחידה אוטונומית בעולם". מי־טל נדלר קוראת ביצירותיה המוקדמות של גולדברג
"מאחורי הברק הסגנוני יש לידעיה אג׳נדה ברורה. הנשים שלה לעולם אינן נחמדות ולעולם לא מוותרות על המילה האחרונה." דפנה לוי על "מינימי", ספרה החדש של רונית ידעיה
"הג'ונסונים הם הוותיקים שבדיירי הבניין. עשרות שנים העבירו בדירתם המתפוררת בלי לדעת שחייהם שם אינם אלא המתנה ארוכה לתקופה שבה האיזור יתחיל לחזור לאופנה." פרק מתוך "ג'ונסון 38", נובלה מאת אביבית משמרי
