גיליון 66

שמונה כותבות וכותבים מספרים על מילים מעטות – שיר, פסקה – שהאירו באור גדול והיו השראה לימים רבים של יצירה

שירים מאת דבורה שטיינהרט, ילי שנר וערן צלגוב

"החטא מתחיל מהכניעה לגורל הברברי באופן פחדני ביותר, כניעת הרוח וחולשת האמונה בסדר האנושי המוסרי." רשימה שכתבה מאיה בז'רנו בשנת 1979 ב"פרפרי החול", יומניה הפואטיים

"מתיחת הקו הזאת היא שרטוט של קווי מתאר. מצב של טראומה או של יגון עמוק אינו מאפשר מעשה כזה. צריך להתעורר, בלית ברירה, מן הקיהיון." אורי הולנדר על קריסה ועל בנייה בשני אלבומים של רונה קינן

שני שירים מאת תדיאוש רוז'ביץ'. תרגמו מפולנית מינה ועוזי פריידקין

"אנחנו מנסים לדבר אבל פרצופך הופך לאלפי ריבועים קטנים. פתאום אני נחרדת, מה אם תשוב אליי ככה, מפוקסל כולך?" סיפור קצר מאת נועה לקס

"תנסי, היא אומרת לעצמה, מקסימום אם תגלי שזה עוד מדמם מדי, תפסיקי ותלקקי את הפצעים. אבי תוהמי, היא כותבת בראש הדף, ומתחת מתחילה לאט ובזהירות לתאר את המראה שלו." קטע מתוך "רומן", ספר הביכורים של מיכל קובזמן