עַל מַרְזֵב מִגְדַּל הַשְּׁמִירָה מִזְדַּקֵּר / זְנָבוֹ שֶׁל כְּחוֹל-הֶחָזֶה. בְּצֵל / הֶחָצֵר הַפְּנִימִית / מְעַשְּׁנִים עֲבַרְיָנֵי הַמִּין


וּבְעִבְרִית | אישה שכּל כולה נוכחות עיקשת: "ארוחת הערב" מאת איימי לואל
מחזור השירים "ארוחת הערב" בתרגום אורית נוימאיר פוטשניק, עם אחרית דבר מאת המתרגמת, לציון יום השנה למותה של לואל שחל החודש

פרוזה | דרישות התפקיד: לדעת לסגור
"שאלתי את עצמי אם מירה סוגרת את העיניים כשהיא ישנה, כי פעם שמעתי על אנשים שנרדמים בעיניים פקוחות. זה מבהיל, כי לא בטוחים אם הם חיים או מתים." סיפור מאת אורית גרוס

הילוך ראשון | לקט סיפורי ביכורים שהתפרסמו השנה במוסך
"מכונת הגריסה תהיה לי עדה לכמה שאני שם עליכם זין! תראי ורדה – אני לא עורך דין כמו האח שלי. אני לא מדבר עורכדינית."

מודל 2018 | פרקים מספרה של יעל נאמן, "היֹה היתה"
"דווקא מפני שפזית מידרה את האנשים שהכירה, והם לא דיברו עליה ביניהם, הסיפורים עליה לא התקבעו כמו שבילים חרושים ומסומנים של דיבור או כתב שבהם כולם הולכים בהרי הזיכרון עליה."

עץ נופל ביער – שירה | חלום שחלמה חנה ארנדט
""שְׁנֵי קְרָשִׁים בַּגָּדֵר, / שְׁנֵי שָׁרָשִׁים בַּיַּעַר, / שְׁנֵי עֵצִים רוֹכְנִים / בִּפְנֵי הַדְּמוּת." גיא פרל מעיין בשירים מאת חנה ארנדט לאור הגותם של קרל גוסטב יונג ואריך נוימן

בעבודה | גלי חום – קטע מתוך רומן בכתובים
"בעיניים עצומות הייתי עומד ומקשיב לקצב נשימותיה, לכובד צעדיה ולחבטות המגבת, מבקש לנטרל כל רגש של ייאוש או מיאוס או סתם רוגז, דרוך כולי לכל מצב חירום שעתיד להתרחש." פתיחת ספר בכתובים מאת יוסי תגורי